רע"א 8833/18 דוד דדון נ. ק.ד.מ. הנדסה ומנופים בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' טאובר ) בפר"ק 63513-10-18 מיום 6.12.2018, בגדרה נדחתה בקשת הנאמנים על נכסי המשיבה 1 ( להלן בהתאמה: הנאמנים ו- ק.ד.ם ) ליתן צווים זמניים המופנים כלפי המשיבה 6 – Fassi GRU Idalische s.p.a , היא מותג מנופים בינלאומי שמקום מושבו באיטליה (להלן: פאסי ), וכלפי המשיב 7. לצד בקשה זו הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי, וביום 13.12.2018 ניתן צו ארעי לעיכוב ביצועה של החלטה זו עד למתן החלטה אחרת.

רקע והשתלשלות ההליכים

2.

ביום 20.7.2004 נכרת הסכם בין ק.ד.ם לבין פאסי, בגדרו קיבלה ק.ד.ם זיכיון למתן שירות למוצריה של פאסי בישראל ולשיווקם (להלן: הסכם הזיכיון ). ואולם, בשנת 2018 הודיעה פאסי

לק.ד.ם על ביטול הסכם הזיכיון, וזאת נוכח מצבה הכלכלי של ק.ד.ם וחובותיה כלפי פאסי. כחודש לאחר מכן, ביום 25.10.2018, הגישה ק.ד.ם בקשה להקפאת הליכים בעניינה.

3.

לאחר שניתן צו הקפאת הליכים כאמור, הגישו הנאמנים לבית המשפט המחוזי בקשה למתן צווים זמניים, בין היתר, לאסור על פאסי להתקשר עם המשיב 7 (להלן:

יצחק ) בהסכם למתן שירותים, חלף הסכם הזיכיון. בבקשה טענו הנאמנים כי מתן הצווים המבוקשים יסייע להבראתה של ק.ד.ם תוך שמירה על הנכס העיקרי שברשותה, הוא ההתקשרות בינה לבין פאסי.

החלטת בית המשפט המחוזי

4.

בית המשפט המחוזי דחה כאמור את בקשת הנאמנים למתן צווים זמניים. בתוך כך, עמד בית המשפט המחוזי על מצבה הכלכלי הקשה של ק.ד.ם, אשר כעולה מדו"ח הנאמנים שהוגש ביום 6.11.2018 (להלן: דו"ח הנאמנים ), פיטרה את מרבית עובדיה, לרבות העובדים המקצועיים, ואין לה מקורות מימון זמינים לשם הפעלתה בטווח המיידי, ואף לא מלאי ממשי של ציוד. לפיכך, נקבע כי " כלל לא ברור כיצד יוכלו הנאמנים לקיים הפעלה, לרבות מתן שירות למנופי חברת פאסי, לא כל שכן הפעלה לא גרעונית של החברה" , וכי נוכח מצבה המתואר של ק.ד.ם, מתן הצווים הזמניים לא יביא להבראתה. כמו כן, נקבע כי אף אם יינתנו הצווים הזמניים, לא יהיה בכך כדי להבטיח את המשך ההתקשרות מכוח הסכם הזיכיון, וזאת נוכח הוראת ההסכם אשר מאפשרת לפאסי לבטלו בהתראה של שישה חודשים מראש, ולאור עמדתה של פאסי באשר לכוונתה להפעיל זכות זו. לבסוף, בית המשפט המחוזי קבע כי במאזן האינטרסים הרלוונטיים בנדון – מחד גיסא, חוסר יכולתה של ק.ד.ם לעמוד בהתחייבויותיה על פי הסכם הזיכיון, ומאידך גיסא, הנזק שייגרם בגין הטלת איסור על יצחק להעניק שירותים לפאסי, נוטה כף המאזניים לטובת דחייתה של בקשת הנאמנים.

הבקשה שלפניי נסבה על החלטה זו של בית המשפט המחוזי.

הבקשה דנן

5.

המבקש, שהוא בעל השליטה בק.ד.ם, טוען, בעיקרו של דבר, כי ככל שלא יינתנו הצווים הזמניים, אין כל תוחלת להקפאת ההליכים, ולא יהיה מנוס מפירוקה של ק.ד.ם, וזאת היות שהסכם הזיכיון משמש בסיס לעיקר פעילותה. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו כי פאסי רשאית לבטל את הסכם הזיכיון בהתראה של שישה חודשים מראש. כן נטען כי המצגים שפורטו בדו"ח הנאמנים שגויים, וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת ק.ד.ם.

6.

הנאמנים וכן המשיבים 4-2 מצדדים בקבלתה של בקשת רשות הערעור, ואילו המשיבים 5, הם עובדיה לשעבר של ק.ד.ם, הודיעו כי נוכח פיטוריהם, אין להם עמדה בעניין.

7.

פאסי ויצחק סומכים ידיהם על החלטתו של בית המשפט המחוזי, וכן מציינים כי למבקש אין מעמד להגיש את בקשת רשות הערעור, שכן הנאמנים על נכסיה של ק.ד.ם, והם בלבד, רשאים לייצגה.

8.

כונס הנכסים הרשמי, הוא המשיב 8, סומך אף הוא ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי, ומדגיש כי אין להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, לפיהן, הלכה למעשה, ק.ד.ם אינה פעילה, ולכן ספק אם הקפאת ההליכים, כמו גם שיקולי ההבראה שעליהם עמד המבקש בבקשה דנן, רלוונטיים לחברה במצבה.

9.

ביום 20.12.2018 הגיש המבקש הודעה על כך שהנאמנים הגישו לבית המשפט המחוזי דו"ח מעודכן מטעמם, ולפיו ישנה היתכנות להפעלתה של ק.ד.ם. בעקבות הודעה זו, הוריתי למבקש להודיע מהי עמדתו בנוגע להמשך הדיון בבקשת רשות הערעור, והלה הודיע כי הוא עומד על הבקשה.

דיון והכרעה

10.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

כידוע, לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בכל הנוגע לסעדים זמניים, והתערבותה של ערכאת הערעור בשיקול דעת זה תעשה במקרים חריגים בלבד (ראו: רע"א 578/18 חברת בתי המלון הערביים בע"מ נ' עזבון דרוויש , פסקה 5 (23.1.2018); רע"א 9638/17 אבו חמד נ' אסדי את בדחי אלקטרו מכניקה מערכות בע"מ , פסקה 9 (18.2.2018); רע"א 8203/18 ברוקנר נ' שטרית , פסקה 4 (13.12.2018) והאסמכתאות שם ). המקרה דנן אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

11.

למעלה מן הצורך, אוסיף כי דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. בית המשפט המחוזי נימק היטב את החלטתו, והתייחס בהרחבה לטענות המבקש. הלכה למעשה, נסמך בית המשפט המחוזי על התשתית העובדתית שעמדה לפניו, לרבות דו"ח הנאמנים, ממנו עולה כאמור כי ק.ד.ם אינה פעילה, ואין לה עובדים, מקורות מימון ומלאי חלפים. בהתבסס על תשתית זו, הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה המתבקשת כי אין לק.ד.ם יכולת לקיים את חלקה במסגרת הסכם הזיכיון. לא מצאתי עילה להתערב במסקנה זו המעוגנת כאמור בחומר הראיות ומבוססת כראוי.

אדגיש את המובן מאליו, כי הדברים האמורים לעיל מתייחסים לדו"ח הנאמנים הראשון, עליו נסמך בית המשפט המחוזי בהחלטתו מושא הבקשה דנן, וכי אין בהחלטה זו כדי להביע עמדה ביחס לדו"ח הנאמנים העדכני אשר הוגש כאמור לבית המשפט המחוזי לאחר שהוגשה בקשת רשות הערעור.

12.

סוף דבר: הבקשה נדחית ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי. ממילא מבוטל גם הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 13.12.2018.

המבקש יישא בהוצאות המשיבים אשר הגישו תגובה לבקשה בסך של 1,500 ש"ח לכל אחד מהם.