רע"א 578/18 חברת בתי המלון הערביים בע"מ נ. עזבון המנוח עסאת דרוויש

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רומנוב ) בת"א 34738-06-10 שניתנה ביום 25.12.2017, בגדרה נדחתה הבקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים 2 ו-3 (להלן:

המשיבים ) וכל מי שבא מכוחם ומטעמם לבצע כל בניה או כל עבודה בשטח המקרקעין מושא התביעה.

רקע והליכים קודמים

2.

בתמצית יתואר כי בין הצדדים מתקיים סכסוך ארוך שנים ביחס לשטח מקרקעין (להלן: המקרקעין ), ותביעה זו היא השלישית במספר הנוגעת למקרקעין אלו. בשתי התביעות הקודמות נפסק כי על המשיבים להתפנות מהמקרקעין. כמו כן, במסגרת התביעה השנייה ניתן צו מניעה קבוע האוסר על המבקשת 1 לתפוס חזקה או לעשות שימוש כלשהו במקרקעין. התביעה מושא עניינו הוגשה על-ידי המשיב 1 אשר לא היה צד לתביעות הקודמות. יובהר כי במסגרת תביעה

זו הן המבקשים והן המשיבים הם נתבעים בתיק. הצו המבוקש מתייחס למבנה שהיווה בעבר משתלה של המשיבים שהייתה בנויה על חלק מהמקרקעין. משתלה זו נהרסה על ידי מוריה חברה לפיתוח ירושלים (להלן: חברת מוריה ), במהלך הדיונים בבית משפט המחוזי בעקבות צו הפקעה שהוצא ובמסגרת עבודות שמבוצעות על-ידי עיריית ירושלים לסלילת כביש באזור. הריסה זו התבצעה בתיאום עם המשיבים , ותוך כוונה של חברת מוריה לבנות עתה משתלה חדשה במקום זאת שנהרסה על-ידם.

3.

בהמשך לכך, הגישו המבקשים בקשה דחופה במעמד צד אחד לבית המשפט המחוזי בבקשה להוציא צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים וכל מי שבא מכוחם ומטעמם לבצע כל בניה או כל עבודה בשטח המקרקעין מושא התביעה, חלף המשתלה שנהרסה. טענתם העיקרית של המבקשים הייתה כי נגד המשיבים קיימים שני פסקי הדין המורים על פינויים מהמקרקעין, וכי אין להם כל זכות במקרקעין. בנוסף, טענו המבקשים כי המבנה החדש שעתיד להיות מוקם על המקרקעין שונה באופן מהותי מזה שנהרס, וכן כי לא הוצא היתר בניה לביצוע עבודות הבניה. ביום 3.10.2017 נתן בית המשפט המחוזי צו מניעה ארעי במעמד צד אחד. ביום 25.12.2017, ולאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים, החליט בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה למתן צו מניעה זמני, ולבטל את הצו הארעי שניתן במעמד צד אחד. בית המשפט המחוזי קבע כי מקובלת עליו עמדת המבקשים לפיה יש לשמור על המצב הקיים במקרקעין, אך דווקא צורך זה מביא למסקנה כי יש לדחות את הבקשה ולאפשר בניית משתלה חדשה חלף זו שנהרסה. עוד נקבע כי הריסת המשתלה והקמת משתלה חדשה תחתיה לא נעשתה ביוזמת המשיבים , אלא נכפתה עליהם. לפיכך נקבע כי המשיבים אינם צריכים להינזק מהפעולות שביצעו הרשויות. עוד נקבע, כי אמנם יש יסוד לספק בדבר זכויותיהם של המשיבים במקרקעין, אולם לא יהא זה נכון במקרה זה "לנצל" את מעשי הרשות שנכפו עליהם על-מנת לשנות את המצב הקיים. מה עוד, שהמשתלה האמורה היא מקור פרנסתם של המשיבים, ועל כן מוטב להמתין למתן פסק הדין בהליך זה. בנוסף, קבע בית המשפט המחוזי כי הגם שהמבנה אשר עתיד להיות מוקם מאסיבי יותר מהמבנה שנהרס, נובע הדבר משיקולי בטיחות. עוד ציין בית המשפט המחוזי שהמשיבים התחייבו כי לכל צורך ובחינה יראו את המבנה החדש כאילו הוא המבנה הישן. בית המשפט המחוזי לא הביא במכלול שיקוליו את היעדר היתר בנייה למבנה החדש, מאחר שסבר כי שיקול זה אינו נוגע להליך שלפניו, תוך שהובהר כי בדחיית הבקשה לצו מניעה אין משום מתן היתר לבנות מבנה בניגוד להוראות הדין.

הבקשה שלפנינו נסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי.

הבקשה דנן

4.

המבקשים סבורים כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שהתעלם מהעובדה שהקמת המבנה החדש מהווה שינוי של המצב הקיים וכי מדובר במבנה השונה באופן מהותי מהמבנה הישן. בנוסף, טענו המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. לבסוף נטען כי המבקשים מודעים לכך שהלכה היא כי ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהחלטות הנוגעות לסעדים זמניים, אלא במקרים חריגים בלבד. אולם, המבקשים סבורים כי מקרה זה נופל לגדר החריגים, לרבות בשל כך שאי-מתן צו מניעה מכשיר למעשה הפרת חוק והקמת מבנה ללא היתר בנייה.

בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע לסעדים זמניים, והתערבות ערכאת הערעור בשיקול דעת זה תהא במקרים חריגים בלבד (רע"א 329/17 חברת "גונתר אנרגיית רוח בע"מ" נ' מלמד , פסקה 20 (14.8.2017)). איני סבורה כי מקרה זה נמנה על אותם מקרים חריגים, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

6.

למעלה מהצורך אציין כי אני סבורה, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, כי בנייתו מחדש של המבנה שנהרס על-ידי העירייה אינה עולה באופן מהותי כדי שינוי המצב הקיים. זאת במיוחד בשים לב להתחייבות המשיבים שקיבלה ביטוי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי כי לכל דבר ועניין ייראה המבנה החדש כמבנה הישן. לפיכך סבורני כי לא ייגרם למבקשים נזק בלתי הפיך מהמשך הבנייה, ועל כן מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתם. למען הסר ספק יובהר כי אין בדחיית הבקשה למתן צו מניעה כדי להוות הרשאה, אף במשתמע, לפעול בניגוד לכל דין, וחזקה כי הרשויות המוסמכות יפעלו כדין.

7.

נוכח התוצאה לעיל, אין צורך להידרש לשאלה שטרם לובנה דיה בפסיקה, אימתי ייתן בית המשפט סעד זמני לבקשתו של נתבע כנגד תובע, או כנגד נתבעים אחרים (עמם אין לו יריבות), כמו במקרה שלפנינו (ראו והשוו: ע"א 86/62 עולי טהרן נ' ועד בית הכנסת בנימין חקאק לעולי איראן , פ"ד טז(3), 1969, 1772 (1962); ע"א 425/69 פוטרמילק נ' פלד פ"ד כג(2), 385, 388-387 (1969); רע"א 3388/99 שלום נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (3.11.1999); רע"א 10029/07

היועץ המשפטי לממשלה נ' הקדש העדה הספרדית בעיה"ק צפת ומירון , פסקה 5 (14.5.2008); אליהו וינוגרד צווי מניעה – חלק כללי 118-117 (מהדורה שניה, 2008); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 880 (מהדורה 12, 2015)). מכל מקום, כאמור, לא מצאתי צורך להכריע בשאלה זו נוכח התוצאה אליה הגעתי.

משהגעתי לתוצאה זו התייתר הצורך להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע.

8.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.