פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 8961/14
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
יונה בן שושן
נ ג ד
המשיבים:
1. יוסף יוספי – כונס נכסים
2. יחיא תמיר – כונס נכסים
3. פורת תנורים וציוד בע"מ
בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית
המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סגן הנשיא א' ש' שילה, כב' השופטים א' רבינוביץ ברון
וצ' ויצמן) בע"א 34527-01-13 מיום 30.11.2014
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
עניינה של הבקשה שלפניי בסכסוך מתמשך הנוגע לתמורה שלא שילם המבקש למשיבה 3 (להלן : פורת ) עבור ציוד אפייה שהאחרונה מכרה למבקש ולאדם נוסף. המשיבים 1 ו-2 שימשו ככונסי נכסים (להלן: כונסי הנכסים ) בהליכי הוצאה לפועל שהתנהלו בין הצדדים, שהתבקשו לתפוס את הציוד האמור לצורך מכירתו. בסופם של הליכים פתלתלים בין הצדדים – שתוארו בפסקי הדין של הערכאות הקודמות, וכללו, בין היתר, את הברחת חלק מהציוד על ידי המבקש ומאסרו על פי פקודת בזיון בית משפט – נתפס חלק מהציוד ונמכר בסכום שאינו מכסה את שיעור החוב המקורי, ואף לא את החוב שהוסכם עליו בהמשך במסגרת הסכם פשרה. לימים נתבעו כונסי הנכסים הן על ידי המבקש, הן על ידי פורת. המבקש תבע את כונסי הנכסים בגין רשלנות וטען כי נגרמו לו נזקים כלכליים שונים. פורת מצידה הגישה אף היא תביעה נגד המשיבים עקב אי יידועה על מכירת הציוד ומן הטעם שלא קיבלה כל סכום מהתמורה שבה נמכר הציוד. שתי התביעות נדונו במאוחד, וביום 17.12.2012 דחה בית משפט השלום (כב' סגן הנשיאה א' שוורץ ) את התביעות. המבקש ערער על פסק הדין. ביום 30.11.2014 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סגן הנשיא א' ש' שילה , כב' השופטים א' רבינוביץ ברון ו צ' ויצמן ) את הערעור. נקבע כי טענותיו של המבקש בכתב הערעור נבחנו לגופן ונדחו בפסק דין מפורט ומנומק היטב של בית משפט השלום. בית המשפט קמא דחה את הערעור מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ) תוך שקבע כי מתקיימים התנאים הנדרשים להחלתה, קרי כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים של הערכאה הדיונית; כי הממצאים שנקבעו תומכים במסקנה המשפטית; וכי לא ניתן למצוא בהחלטה טעות שבחוק.
2.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. המבקש – שאינו מיוצג – חזר בבקשתו על הטיעונים שהשמיע לפני הערכאות הקודמות. המבקש העלה שורה של טענות הנוגעות לקביעות העובדתיות שנקבעו על ידי בית משפט השלום ואומצו על ידי בית המשפט קמא. עוד טען המבקש כי היה על בית המשפט המחוזי לדון בערעור לגופו ולא לאמץ את הכרעת בית משפט השלום, כאמור.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" לבית משפט זה תינתן במשורה, רק במקרים המעלים סוגיה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הצר של הצדדים לסכסוך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3), 123, 128 (1982) ). לא כך במקרה שלפנינו, שכן הבקשה נוגעת כולה לקביעות עובדתיות שקבעה הערכאה הדיונית בפסק דין מפורט ומנומק. אף המבקש לא טען כי הבקשה מעלה שאלה משפטית רחבה יותר המצדיקה מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי". אכן, בית המשפט קמא דחה את הערעור על סמך תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, אך אין בעניין זה כשלעצמו כדי להקים עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"א 1708/14 אלטורי נ' זילברמן , פסקה 4 (31.8.2014); רע"א 453/14 מדר נ' אורן , פסקה 7 (1.6.2014)).
הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ג'
באייר התשע"ה (22.4.2015).
ש ו פ ט