פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9000/06
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
משה גליק
נ ג ד
המשיבה:
ויוטל (2000) בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב בבש"א 16857/06 מן הימים 25.9.06 ו-28.9.06 (הרשם השופט
ש' ברוך)
בשם המבקש:
עו"ד רוני מתניה
בשם המשיבה:
עו"ד אמיר ליבונטין
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (הרשם השופט ש' ברוך) מן הימים 25.9.06 ו-28.9.06
בבש"א 16857/06 במסגרת ע"א 2092/06.
ב.
(1) ביום 29.1.06 ניתן פסק דין חלקי בבית משפט השלום בתל אביב - יפו (ת"א 60817/06; השופטת ר' ערקובי), בגדרו חויב המבקש לשלם למשיבה סך 366,912 ₪.
(2) ביום 15.5.06 הגיש המבקש ערעור על פסק הדין (ע"א 2092/06).
(3) ביום 2.8.06 הגישה המשיבה בקשה לדחייה על הסף של הערעור (בש"א 16857/06). נטען, כי "המועד האחרון להגשת הערעור היה ה- 14.5.06, והערעור הוגש איפוא באיחור" (סעיף 4). בתגובה טען המבקש, כי נודע לו על פסק הדין אך ביום 24.3.06, ולפיכך הערעור הוגש במועדו.
(4) ביום 25.9.06 ניתנה החלטת הרשם. נקבע, כי מסמכי ההוצאה לפועל הומצאו למשיב ביום 23.3.06, וכי הוא לא עמד בנטל לסתור את הטענה לפיה איחר בהגשת הערעור. בהעדרה של בקשה להארכת מועד, הורה בית המשפט על מחיקתו של הערעור.
(5) ביום 28.9.06 הורה בית המשפט המחוזי, כי העירבון שהופקד על ידי המבקש יועבר לידי המשיבה, על חשבון חובו של המבקש בהתאם לפסק הדין.
(6) מכאן הבקשה הנוכחית, המופנית כנגד ההחלטות מיום 25.9.06 ומיום 28.9.06.
ג.
בבקשה נטען, כי יישום נכון של 'כלל הידיעה' בעניינו של המבקש מוביל למסקנה, לפיה לא איחר בהגשת הערעור. זאת, נוכח העובדה כי תוכנו של פסק הדין נשוא הערעור הגיע לידיו רק ביום 4.10.06. נטען, כי יש להבחין בין הידיעה על תוכנו של פסק הדין לבין עצם הידיעה כי ניתן. עוד נטען, כי שגה בית המשפט קמא בהתעלמו מטיעוניו של המבקש בתגובתו לבקשה לדחיית הערעור על הסף. אשר לחילוט העירבון: נטען, כי זה הופקד לצורך הוצאות המשיבה בתיק הערעור, הא ותו לא. משלא נפסקו הוצאות, כך לשיטת המבקש, לא היה זה בסמכותו של בית המשפט להורות על חילוט העירבון.
ד.
לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה, חוששני שלא אוכל להיעתר לה. הואיל ובסופו של יום עסקינן ב'החלטות אחרות' של הרשם (ראו רע"א 10640/04 גיא המוביל באשדוד נ' סהר חברה לביטוח (לא פורסם), וכן רע"א 8259/02 ארבל נ' ברק (טרם פורסם) (המשנה לנשיא לוין)). הערכאה המתאימה אליה היה צריך המבקש לפנות, בדרך של הגשת ערעור בזכות, היא בית המשפט בו מכהן הרשם, קרי בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). אכן, בבית משפט השלום נדון העניין לגופו, אולם הסוגיה שהובאה בפני הרשם הייתה מועד הגשתה של הודעת הערעור. הדברים נכונים אף לגבי ההחלטה בדבר חילוט העירבון. על החלטות אלו ניתן להשיג, כאמור, בזכות לבית המשפט המחוזי. אוסיף, כי בידי המבקש להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור (בזכות) על החלטות הרשם. אם תוגש בקשה, ישקול אותה בית המשפט על-פי הנסיבות, ויכריע.
ה.
אין בידי איפוא להיעתר לבקשה.
ניתנה
היום, י"ח בטבת תשס"ז (8.1.07).
ש
ו פ ט