רע"א 9483/17 אהרון פסגות 2003 בע"מ נ. מאיר לוין

1.

המבקשים, חברת אהרון פסגות (2003) בע"מ ומר אהרון בלום, הם בעלי מניות בחברת אור מבואות ירושלים בע"מ (להלן: החברה ), המצויה בהליך פירוק (פר"ק 24310-09-14), מאז שניתן בעניינה צו פירוק ביום 11.12.2014.

2.

ביום 27.6.2017 הגישו המבקשים בקשה לביטול הליך הפירוק, ולביטול מינויו של המשיב 2, המנהל המיוחד לנכסי החברה. המבקשים טענו, כי לחברה רכוש בשווי של מאות מיליוני ₪, ואילו החברה היתה נשארת בידיהם – ניתן היה לסלק את כל חובותיה. לדבריהם, המנהל המיוחד לא קידם את ענייניה של החברה, לא פעל להשבחת הנכסים, וכתוצאה מכך נגרם נזק רב. עובר לבקשה זו, הגיש המשיב 3, הנושה מאיר לוין (להלן: לוין ), בקשה למינוי בא-כוחו, עו"ד אמנון לורך, כמפרק קבוע לנכסי החברה.

3.

שתי הבקשות נדונו במקביל לפני בית משפט של פשיטת רגל. בית המשפט נדרש לתגובות הצדדים הרלבנטיים בכל אחת מהבקשות, קיים דיון לפניו, ובהחלטתו מיום 6.11.2017 קבע, כי "אין הצדקה לביטול מינוי המנהל המיוחד והחזרת ניהול החברה לידי מר בלום" . כמו כן קבע בית המשפט, כי ימונו מפרקים קבועים לחברה, ומינה לתפקיד את המנהל המיוחד ואת עו"ד דורון לנגה.

4.

נגד החלטה זו הגישו המבקשים ערעור בזכות. בד בבד, מטעמי זהירות, הגישו גם בקשה לרשות ערעור. ביום 7.8.2019 קבעה הרשמת ש' עבדיאן , בהחלטה מפורטת ומנומקת, כי החלטת בית המשפט המחוזי שלא לבטל את מינויו של המנהל המיוחד, ולהורות על מינוי מפרק קבוע, היא 'החלטה אחרת', אשר אופן ההשגה הנכון עליה הוא בדרך של הגשת בקשה למתן רשות ערעור. משכך, נמחק הערעור בזכות, והבקשה לרשות ערעור הועברה לטיפולי. לגופם של דברים, למבקשים טענות רבות המופנות נגד המנהל המיוחד. בתמצית, נטען כי מינויו של המנהל המיוחד משתק את החברה, שכן הוא לא פועל לקידום ענייניה, למעט "פעולות זניחות, בעניינים שוליים וצדדיים שלא קשורים ישירות למהות הפעילות של החברה" . בהקשר זה טענו המבקשים, כי בית משפט של פשיטת רגל דחה את בקשתם לבטל את מינויו של המנהל המיוחד מבלי שנדרש לטענותיהם, ומבלי שנימק את מסקנתו. עוד נטען, כי המנהל המיוחד מצוי בניגוד עניינים, שכן הוא מייצג את חברת י.ש.ר חברה לפיתוח בחבצלת השרון בע"מ, אחת הנושות העיקריות בתיק הפירוק.

5.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי צורך להיזקק לתגובה מאת המשיבים. הבקשה אינה עומדת באמות המידה הקבועות בסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיהן תינתן רשות ערעור על החלטה אחרת מקום שבו שוכנע בית המשפט, "כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה" . טענות המבקשים אינן מלמדות על "נזק של ממש" , אשר מצדיק התערבות בהחלטת בית משפט של פשיטת רגל. ככל שבאפשרות המבקשים להציע פתרונות חלופיים להליך הפירוק, אשר יובילו לפירעון חובותיה של החברה – פתוח בפניהם השער להציג פתרונות שכאלו, והדברים יִבָּחנו לגופם על-ידי המפרקים, ועל-ידי בית משפט של פשיטת רגל. יתר על כן, יש להביא בחשבון את הזמן שחלף מאז שהוגשה בקשת רשות הערעור. מבלי להיכנס בעובי הקורה, עיון במערכת 'נט המשפט' מעלה, כי ההליך מתנהל כסדרו. על פני הדברים, המפרקים פועלים על מנת לאתר ולממש את נכסי החברה, ובמקביל נבחנות תביעות החוב שהגישו הנושים. ככל שלמבקשים השגות קונקרטיות ואקטואליות בנוגע להתנהלותם של המפרקים, הם רשאים להשמיען בדרכים המקובלות, לפני בית משפט של פשיטת רגל.

6.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא נתבקשה תשובת מאת המשיבים, לא אעשה צו להוצאות.