רע"א 9497/11 טל פיקלר נ. כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה

מונחת לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון (שהועמד על-ידי המזכירה הראשית על סך של 5,000 ₪). הבקשה הוגשה בגדרי בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, ביושבו כערכאת ערעור על החלטה של כבוד רשמת בית המשפט המחוזי בעניין התשלום החודשי שישלם המבקש בגדרי הליך פשיטת רגל. יצוין כי בית המשפט המחוזי הפחית את התשלום החודשי לתקופה מסוימת, אך בכך לא סגי אליבא דהמבקש, ומכאן בקשת רשות הערעור.

אומר מיד כי הבקשה שלפניי אינה נתמכת בתצהיר, הגם שהגשת תצהיר היא דרישה בסיסית בכגון דא (ראו למשל בש"א 3675/11 צבעוני נ' עו"ד שמעוני (טרם פורסם, 16.5.2011)). הבקשה כשלעצמה גם לא כוללת פירוט מלא ומדויק לעניין המצב הכלכלי ולא צורפו לה אסמכתאות. עם זאת, ראיתי לנכון לעיין בבקשה רשות הערעור ובנספחיה, ולבדוק שמא יש בהם את התשתית העובדתית והראייתית הדרושה למתן פטור מלא כמבוקש. לא שוכנעתי שכך הדבר.

כמובן, איני מתעלם מן העובדה שהמבקש נקלע להליך של פשיטת רגל. ער אני גם למהותו של ההליך, הנוגע בשאלת מצבו הכלכלי של המבקש. עם זאת, לא זו בלבד שמדובר בהליך ב"גלגול שלישי" – עובדה המשליכה על סיכויי ההליך ועל האינטרס של הצד שכנגד בקיום בטוחה לתשלום הוצאות – אלא שגם לעניין היכולת להעמיד עירבון התמונה שלפניי חלקית בלבד. אף מבלי להיזקק לנושא הכנסתם של המבקש ורעייתו, ולרמת חייהם – נושא המועלה בבקשת רשות הערעור גופה – לא מצאתי בחומר שלפניי מענה מפורט ומבוסס לשאלות רלוונטיות כגון אופן מימון האגרה והייצוג המשפטי בתיק זה, או האפשרות להסתייע בסביבה הקרובה לצורך גיוס סכום-כסף לטובת עירבון – סביבה קרובה שלפי הנטען מסייעת למשפחת המבקש באופן שוטף (על הדרישה להצגת פירוט ומסמכים בעניין אחרון זה ראו למשל בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)).

לאור האמור, אין מקום למתן הפטור המבוקש, אך בשים לב למהות ההליך כאמור, מצאתי לנכון לילך לקראת המבקש במובן זה שהעירבון יופחת לסך של 3,500 ₪. העירבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו. יוטעם, כי ככל שלא יחויב המבקש בהוצאות בגדרי ההליך, ולא תקום מניעה בדין, יוחזר העירבון למפקידו.

בהיעדר הפקדת עירבון כאמור לעיל יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.