פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
2460/17
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
דיאב קהמוז
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטת
בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת מיום 29.1.2017 בעת"א 26566-11-16 (ניתנה
על-ידי כב' השופט י' בן חמו)
בשם המבקש:
בשם המשיב:
עו"ד מורן סעדון; עו"ד מנחם רובינשטיין
עו"ד סיגל אבנון
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט י' בן חמו ) מיום 29.1.2017 בעת"א 26566-11-16, בגדרו נדחתה עתירתו של המבקש נגד החלטת המשיב שלא לאשר לו ביקורים של מי שנטען כי היא בת זוגו.
2.
ביום 6.10.2013 הוגש כתב אישום נגד המבקש, שני אחיו, שניים מבני דודיו ואדם נוסף (תפ"ח 7249-10-16). על-פי האמור בכתב האישום, המבקש קשר קשר עם אביו - שגם נגדו הוגש בעבר כתב אישום, והוא נמלט ללבנון בשנת 2006 במהלך ניהול משפטו - להברחת סמים מלבנון לישראל ובהמשך פעל מול חזבאללה בקבלה והעברה של מידע מוצפן ומטעני חבלה, בין היתר, לצורך ביצוע פיגוע. בגין כך יוחסו למבקש עבירות של סיוע לאויב במלחמה, ריגול, מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעות לאויב, קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה, עבירות בנשק (יבוא, הובלה, החזקה), ניסיון ליבוא נשק, סחר בסם מסוכן וקשירת קשר לביצוע פשע.
ביום 4.9.2016 נעצר המבקש, וביום 3.11.2016 הורה בית המשפט המחוזי בנצרת על מעצרו עד תום ההליכים נגדו (מ"ת 7246-10-16). בשל אופי העבירות המיוחסות לו הוגדר המבקש "עצור ביטחוני".
3.
ביום 13.10.2016 פנה בא-כוח המבקש לקצינת האסירים בכלא גלבוע בו עצור המבקש, בבקשה לאשר למבקש ביקורים של "חברתו לחיים", גב' סולטנה קדור (להלן: קדור ). בקשתו נדחתה בטענה כי לא ניתן לאשר ביקוריהם של מי שאינם בני משפחה מקרבה ראשונה. ביום 18.10.2016 פנה בשנית בא-כוח המבקש לקצינת האסירים והפעם צירף תצהיר מטעם קדור, אך נענה שוב כי פקודת נציבות מספר 03.02.00 "כללים ביחס לאסירים ביטחוניים" (להלן: הפקודה ), החלה גם ביחס לעצורים ביטחוניים, מאפשרת את ביקורם של בני משפחה מדרגה ראשונה בלבד, ולכן על מנת שקדור תיחשב "בת זוג" כלשון הפקודה, עליהם להציג מסמך לפיו השניים מנהלים משק בית משותף.
4.
ביום 10.11.2016 הגיש המבקש עתירת אסיר, בגדרה הלין על החלטות המשיב האמורות. המשיב הבהיר כי עמדתו נשענת על לשון הפקודה שכן השניים אינם נשואים ואינם מוגדרים "ידועים בציבור", וכי בדיקה שנערכה העלתה כי קדור מעולם לא ביקרה את המבקש, גם לא במהלך מאסרו הקודם. כמו כן הביא המשיב לעיונו של בית המשפט חומר מודיעיני חסוי התומך בעמדתו.
ביום 29.1.2017 דחה בית המשפט את העתירה. בית המשפט הזכיר כי ביקורים אינם מהווים זכות יסוד, אלא פריבילגיה המותנית בשיקולים ביטחוניים בעלי משמעות מיוחדת כשמדובר בעצור ביטחוני. נמצא כי החומר הסודי מעלה ספק כבד באשר לאמיתות הצהרתה של קדור בדבר היותה בת זוגו של המבקש. נוכח כך, ולאור חומרת העבירות המיוחסות למבקש והזהירות המיוחדת המתבקשת מכך שמשפטו עודנו מתנהל, קבע בית המשפט כי לא נפל פגם בהחלטת המשיב המצדיק התערבות שיפוטית.
5.
על החלטה זו הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור שלפני. לגישתו, עניינו מעורר שאלה משפטית רחבה באשר להיקף הגדרתה של "בת זוג" על-פי הפקודה, שכן הפקודה קובעת כי כל מי שהינה בגדר "בת זוג" רשאית לבקר אסיר או עצור, וזאת ללא תלות בהיותם נשואים או מוגדרים "ידועים בציבור". עוד מלין המבקש על התנהלותם של המשיב ובית משפט קמא בכל הנוגע לחומר הסודי שהועבר במסגרת תיק זה.
המשיב טוען מנגד כי יש לדחות את הבקשה על הסף מאחר שהיא איננה מציגה כל סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית, וכי יש לדחותה גם לגופה משלא נפל כל פגם בהחלטת המשיב, כמו גם בקביעותיו של בית משפט קמא, המקים עילה להתערבותו של בית משפט זה. המשיב טוען כי פרשנותו ללשון פקודת הנציבות כך שבני זוג מדרגת קרבה ראשונה הינם זוגות נשואים או ידועים בציבור בלבד, היא פרשנות סבירה הנשענת על הרציונאלים העומדים בבסיס הפקודה. נטען כי ההחלטה לסרב לבקשת המבקש להתיר את ביקוריה של בת זוגו הנטענת, נובעת במישרין מיישום הפקודה בעניינו של המבקש כעצור ביטחוני, ונעוצה בטעמים פרטניים חזקים, ביניהם העובדה שלא הוכח כי השניים ידועים בציבור וכן ממצאי המשיב המטילים ספק במהות הקשר הזוגי הנטען ובכנותו. המשיב מדגיש כי גורמי המודיעין מתנגדים לאישור ביקורה של קדור על יסוד החומר הסודי שבידם ושהוצג גם לבית משפט קמא.
דיון והכרעה
6.
לאחר עיון בבקשה, בהחלטת בית משפט קמא ובתגובת המשיב ובחומר החסוי שצורף לה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. כידוע,
רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בעתירת אסיר תינתן ככלל רק מקום בו הבקשה מגלה שאלה משפטית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 4200/16 סבן נ' מדינת ישראל (30.5.2016)). הבקשה שלפני אינה מעלה כל שאלה עקרונית שכזו, ולפיכך אינה מצדיקה מתן רשות ערעור, וזאת אף לפי הגישה המרחיבה את אמות המידה לפיהן יש לבחון בקשות כגון דא ביחס לעתירות אסיר על החלטות מנהליות (ראו, למשל, רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה , פסק דינו של השופט (כתוארו אז) גרוניס (11.3.2009); רע"ב 3960/12 מדינת ישראל נ' גרלה , פסקה י"ד (14.06.2012)).
פקודת נציבות מספר 03.02.00 ( סעיף 17א(3)) מבהירה כי " אסירים יורשו לקבל ביקורי משפחה מדרגת קירבה ראשונה ", כאשר " קירבה ראשונה לעניין סעיף זה: הורים, בן/בת זוג, ילדים, אחים/אחיות, סבא וסבתא ". בית משפט זה מצא כבר בעבר כי הוראה זו משקפת איזון ראוי בין זכויותיהם של האסירים והעצורים הביטחוניים לביקורים ובין חשיבות השמירה על ביטחון המדינה ושלום הציבור (רע"ב 7833/15 ג'רבוני נ' שירות בתי הסוהר (15.3.2016); רע"ב 7324/06 חמידה נ' שירות בתי הסוהר
(15.11.2006)). היות שבדיקה פרטנית שנערכה בעניינו של המבקש הטילה ספק בטענתו כי מתקיים קשר זוגי מסוג כלשהו בינו לבין גב' קדור, הרי ששאלת היקף פרשנותו של המשיב למונח "בן/בת זוג" אינה עולה במקרה זה. החלטת המשיב עמדה למבחן בבית משפט קמא ואושרה בהחלטה עניינית וממצה, והמבקש לא הציג כל עילה המצדיקה להידרש לעניינו בשנית.
7.
אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, כ"ז
בניסן התשע"ז (23.4.2017).
ש
ו פ ט