רע"ב 5374/17 טל יגרמן נ. שרות בתי הסוהר

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט א' יקואל ) ב-עת"א 47727-05-17, במסגרתו נדחתה עתירת המבקש להעניק לו "חופשת תמריץ" כהגדרתה בפרק ט' לפקודת נציבות בתי הסוהר מס' 04.40.00 – חופשות אסירים (להלן: הפקנ"צ ).

אביא להלן את הנתונים הדרושים להכרעה בבקשה.

רקע

2.

בתאריך 04.04.2013 המבקש הורשע, יחד עם אחרים, בעבירות מרמה שונות ונידון לעונש של 6 שנות מאסר בפועל בצד רכיבי ענישה נוספים ( ראו: ע"פ 5135/13). בקשה לקיום דיון נוסף בעניינו של המבקש – נדחתה (ראו: דנ"פ 3170/16).

3.

לפי הנמסר מהמשיב – המבקש צפוי לסיים לרצות את מאסרו בתאריך 02.10.2019, ולעניין חופשות הוא מסווג לקטיגוריה ב/2, לפיה יציאתו לחופשה תיעשה תחת תנאים מגבילים אך לא נדרשת עבור כל יציאה שכזו אישור פרטני (ראו: סעיף יא ל פקנ"צ ) .

4.

בתאריך 16.01.2017 מפקד בית סוהר השרון החליט לאשר את בקשתו של המבקש לחופשת תמריץ, והמבקש יצא לחופשה כזו במהלך חודש פברואר 2017.

5.

בתאריך 10.05.2017 המבקש הגיש בקשה נוספת לחופשת תמריץ. בהמשך, מפקד בית סוהר השרון דחה את הבקשה, וזאת מכיוון שהמבקש לא ענה על התנאים שנקבעו לשם קבלת חופשת תמריץ ב פקנ"צ .

6.

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי הנכבד עתירה כנגד סירובו של המשיב לאפשר לו תוספת תמריץ בחופשתו הקרובה. בהקשר זה, המבקש טען כי הוא משולב בשתי מסגרות עבודה בבית הסוהר, כי הוא אסיר חיובי, שאושרה לו חופשת תמריץ זה מכבר, כי הוא עובד כ-6 שעות מדי יום וכי עבודתו עולה כדי תרומה מיוחדת נוספת, המצדיקה, לגישתו, מתן חופשת תמריץ.

המשיב, מנגד, טען כי המבקש עובד מספר שעות מצומצם מדי יום, וכי אין בעבודתו משום תרומה מיוחדת נוספת.

7.

בתאריך 13.06.2017, לאחר דיון בעתירה במעמד באי-כוח הצדדים – בית המשפט המחוזי הנכבד דחה את העתירה, בקובעו כדלקמן:

"לאחר עיון בטענות הצדדים והתרשמות ממכלול נסיבות העניין, שוכנעתי כי יש לדחות את העתירה. הצדדים חלוקים בשניים. האחד – מספר השעות הכולל בו משולב העותר בעבודה. העותר (המבקש – ח"מ ) טוען ל- 6 שעות והמשיב טוען ל- 3 שעות ורבע. סבורני כי בכך לא העיקר שכן המחלוקת השניה קשורה בשאלה האם העותר (המבקש – ח"מ ) ביצע תרומה מיוחדת ונוספת בתחום עיסוקו על פי שיקול דעת המדריך המקצועי. זהו אחד מהתנאים המצטברים בהתאם להוראות סעיף 6 לפרק ב לפקודת הנציבות 04.40.00. ביקשתי לדחות את הדיון על מנת לקבל את התרשמות המדריך המקצועי. התרשמות זו הנחזית להיות בכתב ידו הוצגה לפניי, כך שעל פניהם של דברים אין צורך בחוות דעת ספציפיות שנטען כי קיימות ולפיה המדובר במי שעובד לשביעות רצון מדריכיו המקצועיים אך "ללא תרומה ייחודית". משזו התרשמותו העדכנית של המדריך המקצועי, לא ראיתי כיצד ניתן להגדיר את החלטת המשיב הנסמכת עליה – כהחלטה בלתי סבירה. לאור כל אלו, שוכנעתי כי אכן העותר (המבקש – ח"מ ) אינו עומד בתנאים המצטברים לשם קביעת תוספת תמריץ בעניינו ודחיתי את העתירה" (ראו: שם, בעמ' 5-4; ההדגשות שלי – ח"מ ).

מכאן הבקשה שבפני.

טענות הצדדים

8.

לטענת בא-כוח המבקש, בית המשפט המחוזי הנכבד שגה כשדן בעתירת המבקש על בסיס קריטריון לפיו על האסיר לבצע "תרומה מיוחדת ונוספת" בכדי שיישקל להעניק לו חופשת תמריץ. לשיטת בא-כוח המבקש, הקריטריון הרלבנטי בעניינו הוא התנאי לפיו על האסיר להתנדב בפעילות אחרת ונוספת בבית הסוהר, אשר המבקש עומד בו, לטענתו. בא-כוח המבקש מוסיף וטוען כי המשיב שינה את גירסתו במהלך הדיון בפני בית המשפט המחוזי הנכבד בעניין היקף התעסוקה של המבקש, זאת מבלי שגירסתו המתוקנת הופיעה בכתב התשובה שניתן על ידו. לבסוף, בא-כוח המבקש גורס כי למבקש יש אישור רפואי, אשר בית המשפט המחוזי הנכבד לא הורה על הצגתו, לפיו למבקש מגבלות רפואיות המשפיעות על השעות שבהן הוא יכול להיות מועסק ולכן, לטענתו, חישוב השעות המוצג על ידי המשיב – שגוי.

9.

המשיב, מנגד, טוען כי דין הבקשה להידחות על הסף, מאחר שהיא איננה מעלה שאלה משפטית כללית, החורגת מעניינו הפרטני של המבקש. המשיב מוסיף וטוען כי דין הבקשה להידחות אף לגופה, שכן פריבילגיה בדמות חופשת תמריץ ניתנת לאסירים על בסיס שיקול דעתו המקצועי של המשיב, ואין הצדקה, בנסיבות, להתערב בו. המשיב טוען עוד כי הקריטריונים המנויים ב פקנ"צ הינם קריטריונים מצטברים, וכי המבקש בעצמו לא טען שעבודתו עולה לכדי תרומה מיוחדת ונוספת, כנדרש על פי ה פקנ"צ . לבסוף, באשר לשינוי גרסתו במהלך הדיון בפני בית המשפט המחוזי הנכבד, המשיב גורס כי מדובר בתיקון עובדתי מצומצם, הנעדר כל משקל מהותי ביחס לסוגיית הענקת חופשת התמריץ למבקש.

10.

בתאריך 04.09.2017 המבקש הגיש תשובה לתגובת המשיב, לאחר קבלת רשות, ובמסגרת זו טען כי בחוות דעתו של מפקד פלוגת חרוב ביחידת נחשון, שצורפה לתגובת המשיב, מצוין כי המבקש: "...מבצע את עבודתו בחריצות ובקפידה ונראה כי הוא עובד "מהלב"...", וכי חוות דעת זו מעידה למעשה על "תרומה מיוחדת נוספת", כנדרש ב פקנ"צ . בנוסף, נטען כי בקשת רשות הערעור בעתירתו של המבקש איננה בגדר דיון ב"גלגול שלישי" שכן בית המשפט המחוזי הנכבד לא דן בטענתו בדבר הסעיפים הרלבנטיים לעניינו של המבקש ב פקנ"צ .

דיון והכרעה

11.

לאחר עיון בבקשה למתן רשות ערעור, בתגובת המשיבה, בתשובת המבקש לה, ובחומר שצורף אליהן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה – להידחות . אביא את נימוקי להחלטתי זו, בקצרה, מיד בסמוך.

12.

הלכה היא כי ככלל רשות ערעור תינתן רק במקרים מיוחדים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית, או ציבורית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש (ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.06.1986); רע"ב 1196/17 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה

(09.03.2017)). בפסיקתו של בית משפט זה הובעו אמנם דעות לפיהן ראוי לנהוג ביתר גמישות בהענקת רשות ערעור בהקשר לעתירות אסיר מהסוג שלפני. יחד עם זאת, הבקשה שלפני איננה מצדיקה מתן רשות ערעור, גם לפי הגישה המרחיבה יחסית, וזאת מאחר שמצאתי כי לא נפל פגם בהחלטת המשיב, לא כל שכן בהחלטת בית המשפט, מושא הבקשה (ראו: רע"ב 2255/16

בראנץ נ' מדינת ישראל (12.07.2016); רע"ב 2460/17 קהמוז נ' שירות בתי הסוהר

(23.04.2017)).

13.

הבקשה בענייננו איננה מגלה כל סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית המצדיקה מתן רשות ערעור, והיא נסובה כל-כולה בעניינו הפרטני של המבקש. די בכך כדי לדחות את הבקשה על הסף (ראו: רע"ב 4200/16 סבן נ' מדינת ישראל

(30.05.2016)).

14.

אף לגופם של דברים – דין הבקשה להידחות . אנמק מסקנתי זו להלן.

15.

בפסיקתנו נקבע כי לאסיר אין זכות קנויה לצאת לחופשה מבית הסוהר, אלא מדובר בפריבילגיה, הנתונה לשיקול דעתן של הרשויות המוסמכות. עוד נפסק כי לא בנקל יתערב בית המשפט בשיקול דעת הגורמים המקצועיים בשב"ס, אלא במקרים חריגים בהם קמה עילה לפי כללי המשפט המינהלי (ראו: רע"ב 509/15 נחושתן נ' שירות בתי הסוהר (12.04.2015)).

16.

ה פקנ"צ

מאפשרת להעניק לאסיר חופשת תמריץ "בפעילויות אשר יש להם (כך במקור –

ח"מ ) ערך מוסף ותרומה יתרה לזולת..." (ראו: שם, בסעיף לט.1), וזאת כחלק מהניסיון של שירות בתי הסוהר לעודד אסירים לקחת חלק בפעילות חינוכית, טיפולית, תחזוקתית ותעסוקתית. סעיף לט.4. לפרק ט' ל פקנ"צ קובע כי חופשת תמריץ הינה:

"תוספת של 24 שעות לחופשה שניתנה לאסיר על פי האמור בפרק ז' בפקודה זו ובלבד שמשך החופשה כולה – כולל חופשת התמריץ – לא תעלה על 96 שעות."

17.

סעיף לט.6 ל פקנ"צ (להלן: הסעיף ) מוסיף וקובע כי:

" יישקל להעניק חופשת תמריץ לאסיר שמילא אחר כל הקריטריונים שלהלן במצטבר :

[...]

ד.האסיר ביצע תרומה מיוחדת ונוספת בתחום עיסוקו, על פי שיקול דעת המדריך המקצועי .

ה . אסיר עומד בקריטריון אחד לפחות מבין הקריטריונים הבאים ומבצע אותה לפחות פעמים בשבוע:

[ ...]

2 . האסיר מתנדב בפעילות אחרת ונוספת בבית הסוהר."

(ההדגשות שלי – ח"מ ).

18.

כפי שניתן לראות מלשון הסעיף שהובאה לעיל, הקריטריונים המנויים בו הינם קריטריונים מצטברים , ומשכך, כל אסיר המבקש שתוענק לו חופשת תמריץ חייב לעמוד בכל אחד ואחד מהם. זאת ועוד – לא די בכך שהאסיר עומד בכל הקריטריונים המנויים ב סעיף , שכן הרישא של הסעיף מקדימה וקובעת כי גם אם האסיר עומד בכל הקריטריונים המנויים בו, הרי שהענקת חופשת תמריץ עדיין נתונה לשיקול דעתו של המשיב, ולא מדובר בזכאות הניתנת באופן אוטומטי לאסירים העומדים בקריטריונים המפורטים בו. נוכח זאת, אין מקום לטענת המבקש כי הסעיף הרלבנטי לעניינו הינו סעיף לט.6.ה.2 ל פקנ"צ בלבד, ועל המבקש, כאמור, לעמוד בכל הקריטריונים המנויים ב סעיף , ביניהם גם סעיף לט.6.ד, העוסק בתרומה מיוחדת ונוספת של האסיר.

19.

מעבר לאמור לעיל יש לציין כי במהלך הדיון שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי הנכבד (בתאריך 13.06.2017) הוצגה בפני בית המשפט התרשמותו של המדריך המקצועי לפיה המבקש אמנם עובד לשביעות רצון מדריכיו המקצועיים, אך "ללא תרומה ייחודית" (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון, שורות 5-3). התרשמות זו הוגשה לבית המשפט המחוזי הנכבד בכתב יד, והמשיב בתגובתו לבקשת רשות הערעור ציין כי לא עלה בידו לאתר את המסמך. אמנם יש להצר על כך שמסמך זה לא אותר והוגש לבית משפט זה כחלק מתגובת המשיב, אך יחד עם זאת, לא מצאתי כי בנסיבות מדובר בפגם מהותי המצדיק מתן רשות ערעור בעניינו של המבקש. בענייננו, בית המשפט המחוזי הנכבד התרשם באופן בלתי אמצעי מחוות דעתו של המדריך המקצועי, ולפיכך לא מצאתי טעם טוב להתערב בה, בנסיבות.

לבסוף, משנקבע כי המדריך המקצועי התרשם כי המבקש עובד "ללא תרומה ייחודית", הרי שהוא איננו עומד באחד מתנאי הסעיף . אפילו אם אניח כפי שטוען בא-כוח המבקש, כי חוות דעתו של מפקד פלוגת חרוב ביחידת נחשון מצביעה על "תרומה מיוחדת נוספת", הרי שעל פי הפקנ"צ – שיקול דעתו של המדריך המקצועי הוא הקובע לעניין זה.

20.

באשר לשינוי העובדות בטיעוני המשיב בפני בית המשפט המחוזי הנכבד בנוגע לשעות העבודה של המבקש, מצאתי כי מדובר, בנסיבות, בשינוי טכני באופיו, שאין בו כדי להשפיע על בקשת רשות ערעור זו.

21.

נוכח כל האמור – הבקשה נדחית .