רע"ב 2255/16 ערן בראנץ נ. מדינת ישראל

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' בן-חמו ) ב-עת"א 5420-01-16, במסגרתה נדחתה עתירת המבקש כנגד החלטת שירות בתי הסוהר, שלא לשלבו ב"סבב חופשות".

להלן יובאו הנתונים הדרושים להכרעה בבקשה.

2.

המבקש מרצה עונש מאסר שני, בן שבע שנות מאסר, בבית-הסוהר שיטה , וזאת בגין הרשעתו בעבירות של החזקת נשק, ופציעה, או חבלה זדונית שלא כדין. המבקש החל לרצות את מאסרו בתאריך 02.12.2012, ותאריך שחרורו הצפוי לאחר ריצוי מלוא תקופת מאסרו הוא 01.12.2019.

3.

המבקש מסווג בידי גורמי שירות בית הסוהר לקטגוריה ב/1

לעניין יציאה לחופשות, דהיינו:

" אסירים שכל

יציאה

שלהם

לחופשה

מותנית

– באישור אח"מ/קמב"ס וכפופה לתנאים מגבילים

מבין

התנאים המפורטים

בנספח

א' לפקודה

שייקבעו

על

ידי אח"מ / קמב"ס " (ר או:

פקודת נציבות שירות בתי הסוהר 04.40.00

"חופשות אסירים" , סעיף יא (29.03.2015) (להלן: פקודת הנציבות )).

4.

בתאריך 16.12.2015, הגורם המוסמך בשירות בתי הסוהר, החליט שלא לאשר למבקש חופשה ראשונה, וזאת בהתבסס על חוות-דעת גורמי המודיעין בשירות בתי הסוהר בעניין כוונה לפגוע במבקש מחוץ לכותלי בית הסוהר (מש/3-מש/4).

5.

המבקש עתר כנגד ההחלטה שלא לשלבו בסבב חופשות בפני בית המשפט המחוזי הנכבד. בתאריך 18.03.2015, בית המשפט המחוזי הנכבד (כב' השופטת מ' ברנט ) דחה את עתירתו של המבקש לשילובו בסבב חופשות. במסגרת הדיון הוגשה חוות דעת מודיעינית מטעם משטרת ישראל. בית המשפט קמא הנכבד קבע, בין היתר, כי המידע המודיעיני המשטרתי הקיים בעניינו של המבקש מלמד כי: "קיים חשש כבד לשלום הציבור במידה ותאושרנה החופשות".

בצ ד זאת, בית המשפט המחוזי הנכבד ציין כי מצופה מהמשיבה לבדוק את תוקף המידע המודיעיני בעניינו של המבקש (בהחלטה דובר על ידיעה המסתיימת

במס' 160) – וזאת תוך 6 חודשים.

6.

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי הנכבד עתירה נוספת לשלבו בסבב חופשות (להלן: העתירה השנייה ). בתאריך 19.10.2015, בית המשפט קמא הנכבד (כב' הנשיא א' טל ) דחה את העתירה השנייה , בקובעו כי מדובר, בנסיבות העניין:

"בידיעות מהזמן האחרון יחסית שמלמדות על התנהגות שלילית של העותר [המבקש] במהלך מאסרו... ויש בהן כדי להצדיק את אי הוצאתו של העותר [המבקש] לחופשות" (ראו: עמ' 2 להחלטה).

7.

לאחר מכן, המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי הנכבד עתירה שלישית

לשלבו בסבב חופשות (להלן: העתירה השלישית ). בתאריך 16.02.2016, בית המשפט המחוזי הנכבד (כב' השופט י' בן-חמו ) דחה את העתירה השלישית

בקובעו, בין היתר, כי המידע המודיעיני בעניינו של המבקש הינו: "רציף ורב" (ראו: עמ' 3 ל החלטה ), וכי בעניינו של המבקש ישנו מידע מודיעיני מעודכן, אשר נוסף ל אחר ההחלטה ב עתירה השנייה . בית המשפט קמא הנכבד קבע כי בהתחשב במכלול יש צורך בזהירות מיוחדת בעניינו של המבקש, בשל המסוכנות הנשקפת ממנו, וכי, לעת הזו, הדבר מצדיק את עמדתה של המשיבה, ולפיכך הורה על דחיית העתירה.

החלטה זו היא מושא הבקשה למתן רשות ערעור שבפני.

טענות הצדדים

8.

המבקש טוען כי עניינו חורג מגבולותיה של בקשתו הפרטנית, ומשליך על כלל האסירים המסווגים לקטגוריה ב/1, ואשר שאלת הוצאתם לחופשה תלויה במידע מודיעיני. לטענת המבקש, יש צורך כי בית משפט זה יקבע קריטריונים ברורים, שיאפשרו לאסיר להזים מידע מודיעיני המועלה כנגדו, וכן יש ליצור מדרג בין סוגים שונים של מידעי מודיעין, ומידת התוקף הניתן להם.

9.

ביחס לעניינו הקונקרטי, המבקש טוען כי הסכסוך הנטען בינו לבין אחרים מוכחש על ידי הצדדים המעורבים בסכסוך. מעבר לכך, לטענת המבקש הגורמים לגביהם נטען שהם מבקשים לפגוע בו מצויים מאחורי סורג ובריח, ולגישתו, ככל שיש סיכון לחייו, הוא קיים גם בין כותלי בית הסוהר. זאת ועוד, לטענת המבקש, המשיבה אף מייחסת לו, לעיתים, מידע הקשור לאחיו, שאף הוא מרצה עונש מאסר.

10.

המבקש טוען עוד כי הוא מעוניין לערוך שינוי משמעותי באורחות חייו, והוא מתמיד בהליך שיקומי שהחל בו. המבקש עומד על כך שהוא אב לילדים קטנים והוא מתנהג כראוי בבית הסוהר, וזאת לשיטתו, חרף העובדה שהמשיבה הערימה עליו קשיים בלתי מוצדקים, לטענתו, בעניין ביקור התייחדות שביקש.

11.

המשיבה הגישה תגובה לבקשה, בהתאם להחלטתי שהורתה לה לעשות כן. המשיבה טוענת כי דין הבקשה להידחות באשר היא איננה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקתו של בית משפט זה באשר למתן רשות ערעור בהקשר לעתירות אסירים, וזאת אף על פי הגישה המצדדת במבחן גמיש יותר למתן רשות ערעור בעתירות מסוג זה. לטענת המשיבה, סירובו של הגורם המוסמך בשירות בתי הסוהר לשלב את המבקש בסבב חופשות נובע ממידע קונקרטי אודות סכנה הנשקפת לשלום הציבור מהמבקש באם הוא יצא לחופשה, וזאת על בסיס מידע מודיעיני וחוות דעת מקצועיות שהוגשו בעניינו. לטענת המשיבה, החלטת גורמי שירות בתי הסוהר הינה סבירה ואין עילה להתערב בה, וממילא אף אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי הנכבד.

דיון והכרעה

12.

לאחר עיון בבקשה למתן רשות ערעור, בתגובה ובחומר שצורף אליהן, לרבות בחומר המודיעיני החסוי, שהוצג בפני בית המשפט המחוזי הנכבד והוגש לעיוני במעטפה סגורה, לפי החלטתי מתאריך 09.06.2016 – הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות .

אביא את נימוקי להחלטתי זו, בקצרה, מיד בסמוך.

13.

הלכה היא כי ככלל רשות ערעור תינתן רק במקרים מיוחדים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות

משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש ( עיינו: רע"ב 6253/15 הררי נ' מדינת ישראל , פיסקה 7 (14.01.2016) (להלן: עניין הררי )) . בפסיקתו של בית משפט זה הובעו אמנם דעות לפיהן ראוי לנהוג ביתר גמישות בהענקת רשות ערעור בהקשר לעתירות אסיר מהסוג שלפני. יחד עם זאת, גם לפי הגישה המקלה – אינני רואה הצדקה להעניק רשות ערעור בנסיבות המקרה שלפני, וזאת כיוון שמצאתי כי החלטת שירות בתי הסוהר היתה פה סבירה לגופה ( ראו: רע"ב 153/15 דולינסקי נ' שירות בתי הסוהר , בפיסקה 12 (04.03.2015) (להלן: עניין דולינסקי )) . ארחיב ואפרט את נימוקי לתוצאה להלן.

14.

בניגוד לטענת המבקש, וחרף האיצטלה העקרונית שהוא מבקש לשוות לבקשה – אין מתעוררת פה כל שאלה עקרונית בעניין הצורך בקריטריונים משפטיים להערכה ודירוג של מידע מודיעיני, כטענת המבקש, כי אם דיון בסבירותה של החלטה שניתנה בעניינו הפרטני של המבקש, המבוססת, בין היתר, על מידע מודיעיני קונקרטי, וכל כולה מבוסס על

נסיבותיו האישיות (ראו גם: רע"ב 5089/13 אוחנה נ' שירות בתי הסוהר , פיסקה 4 (24.07.2013)). די בכך כדי לדחות את הבקשה.

15.

יתרה מכך, אף לגופם של דברים – דין הבקשה להידחות. חופשה איננה זכות קנויה לאסיר, אלא פריבילגיה הניתנת לאסיר לפי שיקול דעתה של הרשות המוסמכת (ראו: סעיף 2 ל פקודת הנציבות ; עניין דולינסקי , בפיסקה 14). ההחלטה לדחות או להתנגד לבקשתו של אסיר להשתלב בסבב חופשות היא החלטה מנהלית, והביקורת השיפוטית עליה מתמקדת בבחינת חוקיות ההחלטה וסבירות הפעלת שיקול דעתם של הגורמים המוסמכים. בהתאם לכך, בית המשפט אינו נכנס בנעליהם של גורמי שירות בתי הסוהר, ואיננו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתם, אלא בוחן האם שיקול הדעת הופעל באופן סביר בנסיבות העניין (ראו: רע"ב 1017/13 גבריאלוב נ' שרות בתי הסוהר , פיסקה 13 (26.06.2013); רע "ב 5436/15 אסור נ' משטרת ישראל ואח'

(15.03.2016); רע"ב 1812/16 גרירי נ' שירות בתי הסוהר , פיסקה 9 (20.04.2016)) ).

16.

ההחלטה על הוצאת אסיר לחופשה צריכה להתקבל, בין היתר, תוך איזון בין עניינו של האסיר ביציאה לחופשה, לבין אינטרס ההגנה על שלום הציבור וביטחונו, וזאת על פי שיקול דעתם של הגורמים המוסמכים (ראו:

עניין הררי , בפיסקה 8). סיווגו של אסיר לצורך יציאה לחופשה תלוי, בין היתר, בפוטנציאל הסיכון שבו, אגב שקילת הנתונים הבאים: העבירה בגינה האסיר מרצה את עונשו, עברו הפלילי, נתוניו של האסיר, מעמדו בהיררכיה העבריינית, ומידע מודיעיני הקיים בעניינו (ראו: סעיפים ה, יב ו-יט לפ קודת הנציבות )). בית המשפט המחוזי הנכבד קבע בהחלטתו, מושא העתירה השלישית , כדלקמן:

"בחנתי את המידע שבפני ואכן מדובר במידע רציף ורב... מיקדתי את העיון במידעים העדכניים האחרונים, ואכן עולה שגם לאחר החלטתו של השופט טל ישנם מידעים מעודכנים... לצד מידעים נוספים ומידעים קודמים. מכל האמור לעיל, ניתן לומר שהחשש שמביעה משטרת ישראל בדבר המסוכנות, גם מצידו של העותר [המבקש] וגם כלפי העותר [המבקש], מחייבים זהירות מיוחדת במקרה שלו ומצדיקים לעת הזו, את העמדה שננקטה. המידע המודיעיני בדבר מסוכנות והמידע השלילי אינו רק נחלת משטרת ישראל, אלא קיים גם מידע של השב"ס כפי שעולה מהמסמכים שהוצגו. בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטה" (ראו: עמ' 4 להחלטה ).

17.

עיון במידע המודיעיני החסוי מטעם גורמי המודיעין במשטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, מעלה כי, לעת הזו, אכן קיימת מסוכנות מצד המבקש – הן כלפי שלום הציבור (חוות דעת המסתיימת במס' 819, ו-ידיעה המסתיימת במס' 160), והן כלפי בטחונו שלו (ידיעות המסתיימות במס' 590, 382). בנסיבות אלו נחה דעתי כי לא נפל פגם בהחלטת שירות בתי הסוהר, וממילא אף לא בהחלטת בית המשפט המחוזי הנכבד, המצדיק את התערבותו של בית משפט זה.

18.

מבלי לפגוע באמור לעיל, חזקה על הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר ובמשטרת ישראל כי יבחנו מעת לעת, כנדרש, את תוקפו ועוצמתו של המידע המודיעיני בעניינו של המבקש, ויהיו ערים לשינויים ולהתפתחויות במכלול.

19.

סוף דבר: הבקשה נדחית.