פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
3992/14
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
שרות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי מרכז מיום 20.05.2014 בתיק עתא 027900-03-14
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' הנשיא א' טל ) מיום 23.4.2014 בעת"א 27900-03-14, בגדרה נדחתה עתירת המבקש להתיר לו מפגשי התייחדות עם חברתו (להלן: בת זוגו הנוכחית או בת הזוג ).
1.
המבקש, המייצג את עצמו, הוא אסיר המרצה משנת 2012 עונש מאסר של 4 שנים ו-6 חודשים בגין עבירות תקיפת בת זוג, היזק לרכוש במזיד, חבלה במזיד לרכב, גניבה והתפרצות. זהו מאסרו השלישי של העותר.
2.
בחודש פברואר 2014, המבקש פנה למשיב בבקשה לאישור התייחדות עם בת זוגו הנוכחית, שאיננה נפגעת העבירה שהייתה בת זוגו בעבר (להלן: נפגעת העבירה ). המשיב דחה את הבקשה, בין השאר בהתבסס על דוח ועדת אלימות במשפחה (להלן: ועדת אלמ"ב או הוועדה ) מחודש ינואר, אשר התייחס לבקשה לביקורי התייחדות עם נפגעת העבירה.
המבקש עתר לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. במהלך הדיון שהתקיים ביום 23.4.2014 בפני בית משפט קמא, טען המבקש כי הוא ובת זוגו הקודמת, היא נפגעת העבירה, נפרדו מזמן והוא מבקש להתייחד עם אישה אחרת, היא בת זוגו הנוכחית וידועתו בציבור. לתמיכה בטענותיו הוצגו תצהירה של בת זוגו הנוכחית בו נטען כי היא ידועתו בציבור והם מתגוררים יחד מזה למעלה משנתיים, וחוזה שכירות דירה בעיר רחובות מיום 24.7.2013. יש לציין שעל חוזה השכירות מופיעה חתימה אחת בלבד עבור השוכרים ושמו של המבקש מופיע במקום אחד בלבד בחוזה ובכתב שונה. מנגד, המשיב טען כי לא די במסמכים שהמציא המבקש כדי לאפשר לו קבלת ביקורי התייחדות, בין השאר לאור העובדה שהמבקש מצוי במאסר מיום 12.10.2012 בעוד חוזה השכירות נחתם ביום 24.7.2013. צוין כי המסמכים אינם עולים בקנה אחד עם המידע שמצוי ברשותו של המשיב ולפיו בת זוגתו הנוכחית של העותר הינה נפגעת העבירה ועם העובדה שבת זוגו הנוכחית מבקרת את המבקש מחודש אוגוסט 2013 בלבד. המשיב הוסיף כי מתן היתר לביקורי התייחדות לאסירים שנשפטו בגין עבירות אלימות במשפחה מותנה בהמלצת ועדת אלמ"ב, שהמלצתה בהתייחס לבקשת העותר להתייחד עם נפגעת העבירה הייתה שלילית, וקביעה זו נכונה גם ביחס לבקשה להתייחד עם בת הזוג.
בית משפט קמא דחה את העתירה מן הטעם שהחלטת המשיב היא החלטה סבירה שלא נפל בה פגם המצדיק התערבות. צוין כי אין בתצהיר בת הזוג ובחוזה השכירות שהוצג כדי להוכיח חיים משותפים, ומסקנה זו נתמכת גם בעובדה שבת הזוג לא ביקרה את העותר בחלק ניכר מתקופת מאסרו. המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בנימוק שהמשיב ביסס את התנגדותו על חוות דעת ועדת אלמ"ב שסברה בטעות כי בקשתו של המבקש עניינה התייחדות עם נפגעת העבירה ועל כן לא בחנה את בקשתו של המבקש לגופה. בקשה זו נדחתה.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.
3.
עיקר טענת המבקש היא כי עתירתו נדחתה בהתבסס על דוח ועדת אלמ"ב שדנה בטעות בבקשת התייחדות עם נפגעת העבירה, בת זוגו הקודמת, להבדיל מבת זוגו הנוכחית.
4.
אומר בקצרה כי דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיב. על דרך הכלל, אין ערכאת הערעור נוטה להיעתר לבקשות רשות ערעור על עתירת אסיר, אלא מקום בו מדובר בשאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש (רע"ב 3143/12 סגיר
נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 5 והאסמכתאות שם (24.9.2012); רע"ב 3309/12 אכרם נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 4 (3.9.2012); רע"ב 623/12 צאפאנא נ' מדינת ישראל (14.3.2012)). הבקשה שלפני אינה מעלה שאלה החורגת מעניינו הפרטי של המבקש ואינה עונה על הקריטריונים שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור.
אף לגופם של דברים דין הבקשה להידחות. המבקש תולה את כל בקשתו
בטעות שנפלה בדוח ועדת אלמ"ב. אולם המשיב התייחס לדוח זה למעלה מן הצורך,
הן על מנת לבסס את מסוכנותו של המבקש והן כדי להדגיש את סימני השאלה האופפים את טיב יחסיו של המבקש עם בת זוגו הנוכחית. העובדה שועדת אלמ"ב אכן
דנה בבקשת העותר להתייחדות עם נפגעת העבירה, ולא בבקשה נושא הדיון, צוינה במפורש בעמדתו של המשיב שעמדה בפני בית משפט קמא, שהתייחס לכך במפורש בהחלטתו ואף ראה בכך חיזוק להיעדר קשר בין השנים, המצדיק
אי מתן היתר לביקורי התייחדות.
אשר על כן דין הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ב בתמוז התשע"ד (10.7.2014).
ש ו פ ט