פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב 584/12
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
סטפן בוריסיביצ'ו קלאודיו
נ ג ד
המשיבים:
1. שירות בתי הסוהר
2. משטרת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בנצרת בתיק עת"א 52272/11/11 שניתנה ביום 10.1.2012 על ידי כבוד השופט
י' אברהם
בשם המבקש:
עו"ד ישראל קליין
בשם המשיבים:
עו"ד ורד חלאוה
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת (כב' השופט י' אברהם ) מיום 10.1.2012 בעת"א 52272-11-11, בגדרה נדחתה עתירת המבקש לבטל את סיווגו כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה (להלן: סג"ב ) ולהעבירו לכלא שיקומי.
1.
המבקש הינו אסיר המרצה עונש של 13 שנות מאסר החל מחודש ינואר 2007 בגין עבירות של שוד, התפרצות לדירה וחבלה בכוונה מחמירה. המעשים בגינם הורשע על פי הודאתו הם מעשי שוד וחבלה שביצע עם שניים נוספים בקשישה איטה פוגל, ילידת 1939, שכתוצאה מכך אושפזה במחלקה ל טיפול נמרץ במשך למעלה מחודש ימים ולאחר מכן נזקקה להליך שיקום. כמו כן הורשעו המבקש וחבריו בעבירה של התפרצות למקום מגורים בחיפה, ממנו נטלו כסף מזומן ורכוש יקר.
2.
בסמוך לאחר תחילת מאסרו בשנת 2007 סווג המבקש כסג"ב לאור מידע משטרתי בעניינו, ואף בשנים 2008 ו-2010 התקבלו ידיעות מודיעיניות נוספות בעניינו. בשנת 2010 עתר המבקש ל בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז לבטל את החלטת המשיב לסווגו כסג"ב, אך חזר בו מהעתירה ותיחם אותה אך לבקשה כי וועדת הסג"ב תבחן את העברתו לאגף אחר בכלא, שם יוכל להשתלב בתוכנית טיפולית. בית המשפט נעתר לבקשה, בכך שהמליץ לוועדת הסג"ב כי תשקול באופן חיובי העברתו של המבקש לאגף אחר בכלא, על מנת שיוכל להשתלב בהליך שיקומי הכולל תוכנית עבודה או לימודים. אין חולק על כך כי המלצתו של בית המשפט
לעניינים מינהליים טרם בוצעה.
3.
העותר שב ועתר ל בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת בסוף שנת 2011 בבקשה לבטל את סיווגו כסג"ב, וכן הלין בעתירה על כך שבקשתו להעבירו לכלא שיקומי נדחתה. בהחלטתו מושא בקשה זו דחה בית המשפט לעניינים מינהליים את העתירה על שני חלקיה. באשר לסיווגו של המבקש, נקבע כי על סמך ידיעות מודיעיניות, בשל הרקע של המבקש ויתרת מאסרו, ההחלטה לסווגו כסג"ב היא סבירה. כך גם ההחלטה שלא לאפשר למבקש לעבור לכלא אחר היא סבירה, נוכח החשש מבריחה ולאור העובדה כי בתי הכלא האחרים הם ברמת ביטחון נמוכה מזו של בית הכלא בו הוא שוהה כיום. יחד עם זאת, בית המשפט שב והזכיר את המלצת בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז, כי יש לשלב ככל הניתן את המבקש בטיפול שיקומי באגף אחר בכלא, ככל שהדבר מתאפשר מבלי להגביר את החשש מבריחה לאור סיווגו כסג"ב.
על החלטה זו נסבה הבקשה שלפניי.
4.
המבקש טוען בבקשה כי סיווגו כסג"ב עושה עימו עוול באשר נמנעים ממנו יציאות לחופשות ותנאים לשיקום. כל זאת, בהסתמך על ידיעות מודיעיניות ישנות, שהאחרונה מביניהן נמסרה לפני כשנה וחצי. לדברי המבקש, שותפו למעשים בהם הורשע נמצא כבר בהליך שיקומי ומשולב בסבב חופשות, ואילו ממנו נמנעת האפשרות להשתקם, על אף שבתי המשפט השונים המליצו לסייע בשיקומו.
המשיב מסר בתגובה כי עניינו של המבקש נדון מעת לעת בהתאם לפקודת נציבות בתי הסוהר 04.09.00 (להלן: הפקודה ) , וביום 20.11.2011 נבחן שוב עניינו והוחלט להותיר את הגדרתו כסג"ב על כנה. עוד נמסר כי בימים אלו נבחנת האפשרות לשלב את המבקש בקבוצת טיפולית שעתידה להיפתח בעוד כחודש ימים.
5.
דין הבקשה להדחות.
חרף המחלצות המשפטיות והטענות החוקתיות שהעלה המבקש בבקשתו, המדובר בבקשה שאינה חורגת מעניינו הפרטי והפרטני, ואינה מעלה כל שאלה בנושא עקרוני או ציבורי המצדיק מתן רשות ערעור (רע"ב 7/86
וייל נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 26.6.1986); רע"ב 3664/04
סרסאוי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 5.8.2004); רע"ב 1004/12 פרנסואה אבוטבול נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.2.2012) והאסמכתאות שם).
לאחר שעיינתי בתגובת המשיב ובחומר המודיעיני שצורף לו, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות גם לגופה. המדובר בשתי ידיעות מודיעיניות מהשנים 2008 ו-2010 (מלבד לידיעות המשטרתיות שלא צורפו לתגובת המשיב) המצביעות על כך שלמבקש מוטיבציה ורצון לברוח מבין כותלי בית הכלא. למרות שמדובר בידיעות מודיעיניות ישנות יחסית, הן אינן מהוות את השיקול הבלעדי בסיווג האסיר כסג"ב. סעיף 3(ב) לפקודה מגדיר סג"ב כאסיר אשר "עברו, התנהגותו, מצבו הנפשי, מידע אודותיו, מצביעים על קיום רמת סיכון גבוהה לבריחתו ממשמרת חוקית". בבחינת השיקולים יש לקחת בחשבון אף את יתרת המאסר הצפוייה לאסיר, כגורם המחזק את החשש לבריחה, וכן את המעשים בהם הורשע המחזקים את מסוכנותו הכללית, וכך נעשה בענייננו. חזקה על הגורמים המקצועיים כי עמדה בפניהם הוראת סעיף 1(ג) לפקודה הקובעת כי "איתור אסירים אלו והגדרתם כבעלי סיכון גבוה לבריחה (סג"ב) חייב להיות זהיר ושקול, לאור ההשלכות הרבות שיש להגדרה זו על תנאי חייהם של אסירים אלו לאורך תקופת מעצרם".
6.
כאמור, עניינו של המבקש נדון מעת לעת והגורמים המקצועיים מצאו כי לעת הזאת עדיין לא בשלה השעה לשנות את סיווגו של המבקש. העבירות בהן הורשע המבקש ונסיבותיהן; הידיעות המודיעיניות בעניינו; ויתרת המאסר הצפויה לו – כל אלה מביאים למסקנה כי החלטת המשיב להותירו בסיווג סג"ב היא סבירה ואין מקום להתערב בה. כאמור, המשיב הצהיר כי הוא בוחן את שילובו של המבקש בקבוצה טיפולית, מה שראוי לטעמי להיעשות, לאור גילו הצעיר של המבקש ויתרת המאסר הצפוייה לו.
אשר על כן דין הבקשה להידחות.
ניתנה היום, כ' באדר התשע"ב
(14.3.2012).
ש ו פ ט