פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
6091/12
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
ארסני איבזיאן
נ ג ד
המשיבים:
1. שירות בתי הסוהר
2. נציב שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בנצרת מיום 10.7.12 בעת"א 13000-06-12 שניתן על-ידי השופט
יונתן אברהם
בשם המבקש:
עו"ד אסף טל
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט יונתן אברהם) מיום 10.7.12 בתיק עת"א 13000-06-12, במסגרתה נדחתה עתירת המבקש להורות על הוצאתו לחופשה מבית הכלא.
רקע
ב.
המבקש הורשע בבית משפט השלום בתל אביב, לפי הודייתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, התחזות לאחר, קבלת דבר במרמה ועבירות זיוף נוספות (ת"פ 35715-07-10 ות"פ 1039/09). על המבקש הושת עונש מאסר בפועל לתקופה מצטברת של כשלוש וחצי שנים (בגין הרשעתו בשני כתבי האישום ואי-תשלום קנס שהוטל עליו במסגרת הליך אחר), והוא החל לרצותו ביום 11.7.10 (מועד שחרורו הצפוי הוא ביום 19.2.14). יצוין, כי כעולה מכתבי האישום, באחד המקרים התחזה המבקש לאדם אחר כדי לחמוק ממעצר וחקירה; וגם ריצה בעבר מספר עונשי מאסר בעבירות דומות.
ג.
במהלך מאסרו סווג המבקש בקטגוריה ב/1 לענין יציאה לחופשות, קטגוריה המחייבת אישורה של משטרת ישראל בטרם היציאה לחופשה (פרק ב', סעיף 7 לפקודת הנציבות "חופשות אסירים" מס' 04.40.00). בחודש מארס 2012 המליץ בית הסוהר בו כלוא המבקש על הוצאתו לחופשה, אך בקשתו לא אושרה על ידי מפקד מחוז צפון בשב"ס, נוכח התנגדות משטרת ישראל. על החלטה זו עתר המבקש לבית המשפט המחוזי בעתירה נשוא הבקשה הנוכחית.
ד.
ביום 10.7.12 דחה בית המשפט את העתירה לאחר עיון בחומר חסוי בעניינו של המבקש הן מטעם משטרת ישראל הן מטעם שב"ס. הוטעם, כי:
"המידע מלמד על המשך עיסוק של העותר מבין כותלי בית הכלא בעבירות שיש להן זיקה למעשים בגינם הורשע. אמנם אין מדובר במידע מהעת האחרונה, אך נוכח אופי העבירות שביצע, והמשך העיסוק בהן מבין כותלי בית הכלא, קיימת חוות דעת מודיעינית שלפיה החשש מן העותר להמשך ביצוע עבירות כנ"ל בעת שיצא לחופשה, הוא ממשי".
הבקשה והתגובה
ה.
ביום 14.8.12 הוגשה הבקשה דנא ובה נטען, כי המבקש שוהה מזה שנתיים בבית הסוהר, ובמהלכן לא יצא כלל לחופשות; וכי הוא אסיר חיובי, הלוקח חלק פעיל בקבוצה טיפולית מזה שנה. לטענתו, אין מניעה אמיתית לאי-יציאתו לחופשה, המידע המודיעיני בעניינו אינו מן התקופה האחרונה, והוא נוגע לתקופה שטרם כניסתו להליך שיקומי; המבקש נמצא לשיטתו על דרך חדשה, וראוי היה לתת לכך משקל הולם במסגרת ההחלטה על אי-הוצאתו לחופשה.
ו.
בתגובת המשיבה (מיום 14.8.12) נטען, כי יש לדחות את הבקשה על הסף מן הטעם שאינה עומדת באמות המידה שנקבעו בענין מתן רשות ערעור בעתירות כגון דא (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"ב 2866/09 סוויסה נ' שירות בתי הסוהר
(לא פורסם)). עוד נטען, כי הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר נדרשים לערוך איזון בין האינטרס האישי של האסיר לבין האינטרס הכללי ושלום הציבור, וידם של האחרונים על העליונה (רע"ב 3630/04 מקסימוב נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם); רע"ב 6490/10
לוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בנידון דינן – כך נטען – לא נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט קמא; עמדת משטרת ישראל – המתנגדת להוצאתו של המבקש לחופשה – מבוססת על מידע מודיעיני המעלה חשש ממשי, כי ימשיך בביצוע מעשים פליליים בעת יציאתו לחופשה; לא נפל כל פגם בהכרעתם של הגורמים המוסמכים, כי אינטרס ההגנה על שלום הציבור גובר במקרה זה על האינטרס הפרטני של המבקש (רע"ב 9898/06 זאהדה נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם)). נאמר עוד, כי העובדה שמדובר במידע מודיעיני שאינו חדש נלקחה בחשבון גם בעת החלטתו של בית המשפט קמא.ו אולם, נוכח אופי העבירות ומכלול העובדות בעניינו של המבקש, בהן המשך פעילותו העבריינית מבין כתלי הכלא, נתקבלה ההחלטה שלא להיעתר לבקשתו לחופשה, וזו סבירה ומצויה במתחם שיקול הדעת המסור לרשויות המוסמכות.
הכרעה
ז.
עיינתי בחומר שבתיק וכן בחומר המודיעיני שעמד לפני בית המשפט קמא. אין בידי להיעתר לבקשה. סבורני, כי בנסיבות החלטתו של בית המשפט אינה מצדיקה התערבות.
ח.
אמנם דעתי שלי היא, כי יש מקום לנהוג גמישות מסוימת במובן הדיוני בבקשות כגון דא, שכן עסקינן בגלגול ערעורי שיפוטי ראשון (ראו ברע"ב 2640/09 טורק נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם) פסקה ה'; רע"ב 6687/09 פרנסואה אבוטבול נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם) פסקה י"א; וכך גם סבר השופט (כתארו אז) גרוניס ברע"ב 425/08 פריניאן נ' פרקליטות המדינה (לא פורסם)). מכל מקום, תהא ההחלטה כמובן בהתאם לנסיבות המקרה הפרטני; ולא מצאתי עילה להתערבות בנידון דידן גם לגופו של עניין, כפי שיפורט.
ט.
אציין, כי לאחר העיון בחומר המודיעיני (החלטה מיום 20.9.12) ביקשתי מן המשיבים לעדכן אילו התפתחויות אירעו מאז החומר האחרון בתיק המבקש (החלטה מיום 27.9.12). תגובת המשיבים התקבלה ביום 18.10.12, ולאחר העיון בה לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה. בתגובה נמסר, כי החומר האמור הוא חלק מתיק חקירה משטרתי כנגד המבקש, וכפי שצוין בהודעה:
"במסגרתו (של התיק - א"ר) נחשד המבקש בביצוע עבירות של קבלת דבר במירמה וקשירת קשר להונות, ובו שני חשודים נוספים, הנחשדים בביצוע עבירות של קבלת דבר במירמה, קשירת קשר להונות וזיוף.
כעולה מסיכום תיק החקירה, בעניינו של המבקש נערכו מספר פעולות חקירתיות, שביניהן, בין היתר, איסוף סרטי אבטחה ממצלמות בית הכלא רימונים, גביית הודעה מקמ"ן בית כלא רימונים, וחקירת המבקש במשטרה.
נעדכן, כי תיק החקירה הועבר ממשטרת ישראל לפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) לצורך קבלת ההחלטה בדבר העמדת המבקש והחשודים האחרים לדין. לפי הנמסר לח"מ מפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי), טרם התקבלה החלטה בעניין הגשת כתב אישום בתיק זה" (יצוין, כי המשיבה אישרה (בעקבות החלטה מ-18.10.12) את השימוש בחלקים אלה של החומר הסודי באופן גלוי (הודעה מיום 21.10.12).
נוכח זאת - וברמת הראיות המינהליות - לא מצאתי הצדקה להתערב בשיקול הדעת המסור לגורמים המוסמכים, כפי שגם סבר בית המשפט המחוזי. תיק חקירה משטרתי מעין האמור שהוא פתוח כנגד המבקש יש להביאו בחשבון, והוא נוגע לאפשרות יציאתו לחופשה. עסקינן בחשד למעורבות פלילית זהה ביסודה לזו שבה הורשע המבקש בתיק שאת העונש לגביו הוא מרצה, ועל רקע מכלול הנסיבות, בהן בין היתר, עברו הפלילי של המבקש - אין החלטתם של הגורמים המוסמכים בלתי סבירה, בודאי לא באופן המצדיק רשות ערעור.
י.
נוכח האמור, איני נעתר לבקשה.
ניתנה היום, ז' בחשון התשע"ג (23.10.12).
ש ו פ ט