רע"פ 4202/14 מוחמד אבו אסמאעיל נ. מדינת ישראל

1.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בתל-אביב-יפו (כב' השופט ר' בן-יוסף ) מתאריך 5.6.2014 ב-עפ"ת 480477-05-14 , בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ד' ורד ) מתאריך 30.4.2014 ב-פ"ל 761-01-14.

להלן אביא הנתונים הנדרשים להכרעה.

עיקרי העובדות

2.

המבקש הורשע, על פי הודאתו, בעבירות הבאות: נהיגה בזמן פסילה (עבירה לפי סעיף 67 ל פקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה )) ; נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (עבירה לפי סעיף 10 ל פקודת התעבורה ) ; שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף (עבירה לפי סעיף 2 ל פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 ); אי-ציות להוראות שוטר (עבירה לפי סעיף 23(א) ל תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 ) . בגין עבירות אלה, בית המשפט השלום הנכבד השית על המבקש עונשים שונים ביניהם מאסר בפועל למשך תקופה של שישה חודשים מאחורי סורג ובריח.

3.

המבקש ערער על גזר הדין לבית המשפט המחוזי. ערעורו נסוב בעיקר על כך שחרף העובדה שבית המשפט השלום ביקש חוות דעת מהממונה על עבודות השירות (להלן: הממונה ) , הוא הטיל לבסוף על המבקש עונש מאסר בפועל.

4.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, וזאת, בין היתר, נוכח הנסיבות שהובילו להזמנת חוות דעת הממונה, ולגזירת דינו של המבקש. ב"כ המבקש הוא אשר פנה לבית המשפט בבקשה "לקבל חוות דעת ממונה אודות התאמתו לביצוע עבודות שירות" וזאת "על מנת לקצר את ההליכים". בית משפט השלום, נעתר לבקשתו של ב"כ המבקש תוך שהוא מציין בהחלטתו כי: "מובהר בזאת במפורש, כי אין בהפנייתו של הנאשם אל הממונה על עבודות השירות כדי ליצור עילת הסתמכות, ואין בה כדי להביע דעה כי המאסר שיוטל על הנאשם ירוצה בעבודות שירות". לאחר מכן, נערך תסקיר מבחן בעניינו של המבקש, אשר הציג רשמים שליליים ביותר. נוכח האמור, בית המשפט המחוזי קבע, כי "ניסיונו של ב"כ המבקש לכבול את ידיו של בית המשפט לעבודות שירות במסגרת בקשתו לקבלת חוות דעת ממונה כדי לקצר הליכים חסר תוחלת".

כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד הוגשה הבקשה שבפני.

טענות המבקש

5.

המבקש מייסד את בקשתו על שתי טענות:

ראשית,

המבקש טוען כי בית משפט המחוזי לא שם ליבו אל יישום שגוי, לטענתו, של ההלכות בדבר גזירת דינו של נאשם לפי תיקון 113 ל חוק העונשין אשר נעשה על ידי בית משפט השלום.

שנית,

המבקש חוזר על טענתו העיקרית בערעור, תוך שהוא טוען כי מעת שהפנה בית משפט השלום את המבקש לקבלת חוות דעת מטעם הממונה היה עליו להשית על המבקש עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, ולא עונש מאסר בפועל כפי שהושת עליו.

דיון והכרעה

6.

לאחר שבחנתי את טענות המבקש סבורני כי דין הבקשה להידחות .

7.

הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תנתן רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית, החורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) (להלן: הלכת חניון חיפה ); רע"פ 4515/07 אבו שנב נ' מדינת ישראל (17.10.2007) (להלן: עניין אבו שנב )), או במקרים שמתגלה בהם אי-צדק בולט, או מתעורר חשש כי נגרם למבקש עיוות-דין (עיינו: רע"פ 2222/ 13 חיחיאשווילי נ' מדינת ישראל (2.5.2013)). זאת ועוד: במקרים שבהם הבקשה מתייחסת רק לחומרת העונש, ההלכה היא שרשות ערעור תינתן רק במקרים נדירים במיוחד, שבהם ניכרת סטייה משמעותית ממדיניות הענישה המקובלת, או הראויה, בהתאם לנסיבות העניין (ראו למשל: רע"פ 3929/09 דהן נ' מדינת ישראל

(16.08.2009)).

8.

הבקשה שלפני אינה עומדת באמות המידה הנ"ל. טענתו הראשונה של המבקש בעניין יישום ההלכות הנוגעת לגזירת הדין עוסקת אך ורק בעניינו הפרטני, ואף לא נראה כי ישנה כאן סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הראויה. בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי "גזר דינו של המערער (המבקש כאן – ח"מ ), בנסיבות, גיליון הרשעותיו המכביד מאוד במישור הפלילי ובעיקר במישור התעבורתי, המחזיק 178 הרשעות בדין, בהן, בין היתר, הרשעות בתקופה שבה היה פסול מלנהוג... הינו הולם וראוי ואין כל הצדקה להתערב".

גם טענתו השנייה של המבקש, איננה מעלה שאלה המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי". בית משפט זה נתן דעתו בעבר להשלכות של קבלת חוות דעת מטעם הממונה עובר למתן גזר הדין (ראו: ע"פ 8704/08

הייב נ' מדינת ישראל (23.4.2009)). בנסיבות המקרה דנן, לכל הדעות, אין בהיעתרותו של בית המשפט לבקשתו של ב"כ המבקש לקבל חוות דעת מטעם הממונה, כדי לכבול את שיקול דעתו של בית המשפט בגזירת הדין.

9.

נוכח האמור כל לעיל – טענותיו של המבקש אינן מגלות עילה לדיון ב"גלגול שלישי" בפני בית משפט זה.

המבקש יתייצב, אפוא, לריצוי מאסרו במועד ובמקום שעליהם הורה בית המשפט המחוזי הנכבד.