החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 5703/09 יהונתן דבינסקי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · ענישה בעבירת נהיגה בחוסר זהירותבקשת רשות ערעור שנייה על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על גזר דין של בית המשפט לתעבורה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שנייה על עונש שנגזר בגין נהיגה בחוסר זהירות שגרמה לתאונה עם חבלות. נקבע כי טענות לחומרת העונש אינן מצדיקות רשות ערעור אלא בסטייה ניכרת ממדיניות הענישה, וכי לא הוצגה שאלה עקרונית החורגת מעניין המבקש. לגופו של עניין, העונש נמצא הולם את נסיבות התאונה.

העובדות

המבקש נהג ברכבו והתנגש ברכב שנסע לפניו, וכתוצאה מכך נחבלו יושבי הרכב האחר ונגרמו נזקים לשני כלי הרכב. על פי הודאתו הורשע בנהיגה בחוסר זהירות ונגזר עליו קנס, פסילה בפועל ופסילה על תנאי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו על העונש.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר ערעור שני בשאלת חומרת העונש שנגזר על נהג שהורשע בנהיגה בחוסר זהירות?
  2. 2.האם העונש שנגזר על המבקש סטה במידה ניכרת ממדיניות הענישה המקובלת בעבירה?

הלכות

  1. 1

    רשות לערעור שני תינתן רק כאשר מתעוררת טענה בעלת חשיבות כללית החורגת מהעניין הפרטי

    ״אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה מבין טענות הצדדים טענה בעלת חשיבות כללית״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות בדבר חומרת העונש כשלעצמן אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה

    ״טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערעור שני
  • רשות ערעור
  • חומרת העונש
  • סטייה ניכרת ממדיניות הענישה
  • נהיגה בחוסר זהירות
  • פסילת רישיון
  • גלגול שלישי
  • חניון חיפה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט

העליון

רע"פ

5703/09

בפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקש:

יהונתן דבינסקי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של

בית המשפט

המחוזי

בתל-אביב-יפו מיום 23.6.09 עפ 7500/09 שניתן על ידי כבוד השופט דוד רוזן

בשם המבקש:

עו"ד דוד גולן

החלטה

המבקש הועמד לדין בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו (תד 12999/07) בגין עבירה של נהיגה בחוסר זהירות, לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

לפי הנטען בכתב האישום, בתאריך 15.9.2007 נהג המבקש ברכבו מדרום לצפון בנתיבי איילון בתל-אביב, והתנגש ברכב אחר שנסע לפניו בכיוון נסיעתו. כתוצאה מהתאונה נחבלו יושבי הרכב האחר ולשני כלי הרכב נגרמו נזקים.

ביום 3.5.2009 הרשיע בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו (כבוד השופט י' ויטלסון ) את המבקש, על פי הודאתו, בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, וגזר עליו קנס בסך 1,500 ש"ח או 10 ימי מאסר תמורתו; פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים; ופסילת רישיון על תנאי לתקופה של 4 חודשים.

על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ע"פ 7500/09).

בית המשפט

המחוזי (כבוד השופט ד' רוזן ) דחה את הערעור, בקבעו כי העונש שנגזר על המבקש אינו חמור במידה שתצדיק התערבות בו.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, אשר בגדרה טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי משלא התערב בעונש שנגזר עליו, חרף חומרתו.

דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיבה.

הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה מבין טענות הצדדים טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי (ראו 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)(להלן: חניון חיפה )). בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה .

יתרה מכך, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה

(לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה שכזו מנורמת הענישה המקובלת בעבירה אותה ביצע המבקש. מסיבות אלו בלבד, דין הבקשה להידחות.

מעבר לדרוש יוער, כי אף לגופו של ענין, דין הבקשה להידחות. כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט לתעבורה, נסיבות התאונה היו קשות מאוד, הגם שבדרך נס לא נגרמו כתוצאה ממנה פגיעות גוף קשות. בנסיבות אלו העונש שהוטל על המבקש הינו עונש הולם המתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים, ואין כל מקום להתערב בו.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

ניתנה היום, כ"ב בתמוז התשס"ט (14.7.2009).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

  • עפ 7500/09
  • רעפ 1174/97
  • רעפ 7201/97

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

  • רע"פ 5785/11יוסף בנימין נ. מדינת ישראלהחלטה
  • רע"פ 3123/11עוזי מחרט נ. מדינת ישראלהחלטה
  • רע"פ 1285/11יגאל בוחניק נ. מדינת ישראלהחלטה
  • רע"פ 5990/09יצחק בנבניסטה נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1רשות לערעור שני תינתן רק כאשר מתעוררת טענה בעלת חשיבות כללית החורגת מהעניין הפרטי
  2. 2טענות בדבר חומרת העונש כשלעצמן אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה