רע"פ 6801/04ענב אהרוני נ. מדינת ישראל

כנגד המבקש הוגש לבית-משפט השלום בפתח-תקווה כתב אישום (ת.פ. 002811/01) המייחס לו בשלושה אישומים שונים עבירות של השמטת הכנסה מתוך דו"ח, לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961 (להלן: הפקודה); הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורושמות כוזבים, לפי סעיף 220(4) לפקודה; שימוש במרמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודה.

על-פי הנטען בכתב האישום, בשנים 1989 ועד 1991 (כולל), עבד המבקש יחד עם אביו בעסק שותפות בשם "דירות אהרוני ובניו", עסק לתיווך נכסי מקרקעין. באישום הראשון נטען כי בשנת המס 1989, המבקש, יחד עם אביו, השמיטו מפנקסי החשבונות והרשומות (להלן: הפנקסים) שלהם כ-86,000 ש"ח לפחות. באישום השני נטען, כי בשנת המס 1990 המבקש יחד עם אביו השמיטו 102,000 ש"ח מהפנקסים, כאשר 42,000 ש"ח הושמטו על-ידי המבקש. באישום השלישי נטען, כי בשנת המס 1991 המבקש, יחד עם אביו, הכינו וקיימו פנקסי חשבונות ורשימות כוזבים, ושימוש במרמה, עורמה ותחבולה על כי לא כללו בספריהם הכנסה בסך כולל של 40,000 ש"ח.

בית-משפט השלום בפתח-תקווה (כבוד השופטת ל' לב און) קבע, כי הנטל שעל כתפי התביעה באישומים אלו הוכח מעבר לספק סביר וכי טענות המבקש הופרכו, ועל-כן הרשיע את המבקש בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, וגזר עליו עשרה חודשי מאסר מהם ארבעה לריצוי בפועל, ושישה חודשים על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה נוספת מהעבירות בהן הורשע. בנוסף, הוטל עליו קנס בגובה 10,000 ש"ח או שני חודשי מאסר תמורתו.

על פסק-הדין של בית-משפט השלום ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד סגנית-הנשיא ד' ברלינר והשופטים ז' המר ו-י' שיצר) דחה את הערעור בקובעו, כי הודעת הערעור של המבקש כמו גם טיעוניו בפני בית-המשפט, הצטמצמו לטענה אחת והינה קבילותן ומשקלן של הודעותיו, כפי שנמסרו בפני הרשות החוקרת. בית-המשפט המחוזי קבע, כי בית-משפט השלום לא התעלם מטענות אלו, אם כי דן והאריך בהן יתר על המידה. עוד נקבע כי הלחץ הפנימי, כפי שטען המבקש, שהיה נתון בו בזמן שנתן את הודעותיו, איננו מביא לפסילת ההודעה ואף לא לכירסום במשקלה. בנוסף, קבע בית-המשפט המחוזי, כי העונש שהושת על המבקש, כפי שהמבקש בעצמו מסכים לכך, הינו קל ביותר, ועל אף זאת, בחר בית-המשפט המחוזי לא להתערב בפסק-הדין ודחה את הערעור.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה שב המבקש ומעלה את הטענה כי הודאתו נגבתה ממנו תחת לחץ ואיומי מאסר שלו ושל אביו, וכי לא התקיים משפט זוטא, וכן כי רק לקראת סוף המשפט בעניינו נזכר בפרטיו של החוקר אשר איים עליו. עוד טוען המבקש כי הוא לא היה מיוצג כלל בבית-משפט השלום, פרט לשלב הטיעונים לעונש. משהורשע המבקש בבית-משפט השלום, הגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי באמצעות עורך-דין אשר ייצג אותו ואת אביו יחד. המבקש טוען כי נגרם לו עיוות דין לאור העובדה שעורך-דינו ייצג אותו במצב של ניגוד אינטרסים, וכי בקשתו לשחרר את עורך-דינו מייצוג, נדחתה על-ידי בית המשפט-המחוזי.

מנגד, מבקשת המדינה לדחות את בקשת רשות הערעור. בתגובתה נסמכת היא על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי, אשר אימץ את הכרעת הדין של בית-משפט השלום שמפרט באריכות את נימוקיו לדחיית טענת ה"מעין זוטא" שטען המבקש, וכי המבקש בחר שלא להזמין לעדות את החוקר אשר איים עליו, על אף שהועלה שמו של החוקר במהלך המשפט. בנוסף טוענת המדינה, כי בית-משפט השלום התרשם לחיוב מהמבקש אשר שלט היטב בחומר וייצג את עצמו בביטחון רב, וכי הן בערעורו והן בבקשתו נשוא תיק זה, לא הצביע על נזק מהותי שנגרם לו בשל עובדה זו. עוד טוענת המדינה, כי בקשתו של המבקש לשחרר מייצוג את עורך-דינו בגלל ניגוד האינטרסים, הועלתה על-ידו לאחר ששני המערערים האחרים הגיעו להסדר טיעון עם המדינה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, החלטתי לדחות את הבקשה.

הלכה היא, כי רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי אשר ישב כערכאת ערעור על פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט שלום ניתנת רק במקרים המעוררים שאלות בעלות חשיבות חוקתית, או עניינים שיש בהם החלטות סותרות או חוסר בהירות בפסיקת הערכאות הנמוכות או מקרים המעוררים שאלות חשובות מבחינה משפטית או ציבורית (ראו ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128) המבקש לא הצליח להצביע על סוגיה כזו.

ייצוג נאשם על-ידי עורך-דין בהליך פלילי הינו מומלץ וחיוני מאוד, במיוחד בעבירות חמורות כגון אלו שהורשע בהן המבקש, אך לא ניתן לראות ב"היעדר ייצוג" כעילה המעלה חשיבות משפטית או ציבורית המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי", קל וחומר במקרים בהם המבקש מרצונו בחר שלא להיות מיוצג. המבקש בחר לייצג את עצמו בהליך הארוך והמסורבל שהתקיים בבית-משפט השלום, ומשלא בחר בייצוג מקצועי והולם, פרט לשלב הטיעונים לעונש, אין לו להלין אלא על עצמו.

ערעורו של המבקש לבית-המשפט המחוזי הוגש באמצעות עורך-דין, אשר ייצג אותו בכל שלבי הערעור. בתחילת הדיון בערעורו ביקש עורך-דינו של המבקש להשתחרר מייצוג בשל ניגוד אינטרסים שהתקיים, לטענתו, עקב הייצוג המשותף של מערערים נוספים. המבקש טוען, כי דחיית בקשתו לשחרר את עורך-דינו מייצוגו, גרמה לו עיוות דין, אך לא הצביע על נזק מהותי שנגרם לו עקב כך. על-כן, אין לראות בטענה זו כעילה המצדיקה מתן רשות ערעור לדיון בערכאה שלישית.

למעלה מן הצורך אציין, כי טענות ה"מעין זוטא" של המבקש, הועלו על-ידו בבית-משפט השלום ובבית-המשפט המחוזי. טענות אלו נדונו ונתבררו באופן ממצה על-ידי שתי הערכאות הקודמות והן נדחו, על-כן טענות עובדתיות אלו אין בהן כדי להצדיק מתן רשות ערעור לדיון ב"גלגול שלישי".

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

המבקש יחל ביום 21.11.04 לרצות את עונש עבודות השירות שהוטל עליו, בבית-הספר החקלאי עיינות בנס-ציונה.

יש להמציא עותק מהחלטה זו לממונה על עבודות השירות לצרכי מעקב.