בש 20670/05 בש 20670-05 – אלעביד נאצר נ' מדינת ישראל

1.ביום 9.3.05 הורה בית משפט זה על מעצר המבקש עד תום ההליכים המשפטיים. בערר שהוגש לבית המשפט העליון נתנה החלטה לפיה הוחזר הדיון לבית משפט זה, ע"מ שתבחן חלופה למעצר. המשיבה נתנה הסכמתה להחלטה זו, תוך שהיא טוענת שהיא שומרת על מלוא טענותיה בענין מעצרו של המבקש. 2. כתב האישום הוגש נגד שני נאשמים, אשר הואשמו במספר עבירות חמורות; החזקת סם שלא לצריכה עצמית, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בתיק החקירה ראיות לכאורה לכך שביום 26.1.05 נסעו המבקש וחברו, הנאשם, ברכב, בכביש 40, בואכה צומת חטיבת הנגב בבאר שבע, כאשר בחזקתו סם מסוכן מסוג חשיש, במשקל 1,499.70 גרם. השניים נדרשו לעצור רכבם במחסום משטרה, שהוצב במקום, וכן ע"י ניידת שנסעה בעקבותיהם, אך המשיבים התעלמו מהוראות השוטרים, המשיכו בנסיעה והתנגשו ברכב המשטרה. המבקש הוא שנהג ברכב והנאשם השני ישב לצידו. 3. מעדויות שבתיק החקירה יש להדגיש הדברים הבאים: המבקש נהג ברכב והסיעו במהירות לצומת ואף האיץ מהירות רכבו משהבחין בשוטרים, ותוך נסיון לעקוף את המחסום התנגש ברכב המשטרה. המבקש קיבל הרכב לרשותו מבעליו בתואנות שווא. 4. בתסקיר מעצר ראשון שהוגש, צויין, כי המבקש הוא בן 26, נשוי, ללא ילדים. הוא סיים 12 שנות לימוד ושירת בצה"ל. תלויים נגדו תיקי מב"ד בשל עבירות על פקודת הסמים המסוכנים. שירות המבחן התרשם, כי למשיב נטייה לפעול עפ"י דחפים ולפרוץ גבולות, כאשר הוא נתון ללחץ. קיים סיכון להשנות התנהגות פורצת גבולות. נשללה חלופת מעצר בתסקיר זה. בתסקיר משלים הוצעה חלופת מעצר בבית חותנו של המבקש, מר עבד אל רחמאן אלעביד, שעובד מזה 26 שנים כמורה לאומנות בבית ספר ברהט. עדיין, סבור שירות המבחן שקיים סיכון להישנות התנהגותו הבעייתית של המבקש. על חלופת המעצר הם ממליצים עם לא מעט ספקות. עוד ממליצים הם על קביעת ערובות מתאימות וחיוב המבקש בפיקוח מעצר של שירות המבחן לתקופה של שישה חודשים. 5. מר אלעביד עבד אל רחמאן נחקר ע"י המשיבה ונאלץ להודות, כי הוא עובד בבית הספר כל ימות השבוע משעת בוקר מוקדמת ועד השעה 14:30. באותן שעות אין הוא יכול לפקח על מעשיו של המבקש. לפיכך הוא מציע שבנו, מר אלעביד ראג'ח, יפקח על המבקש בשעות בהן הדבר נמנע ממנו. ראג'ח הוא בן גילו של המבקש וקשה להאמין שהוא מהווה דמות סמכותית לגביו. יש להזכיר ששירות המבחן היתנה חלופת המעצר בדמות סמכותית, שביכולתה לפקח על המבקש. 6. ב"כ המשיבה טוען, כי אין ליתן אמון במבקש לקיים את תנאי שחרורו היה וישוחרר בתנאים. אין בחלופה כדי לנטרל המסוכנות שבהתנהגות המבקש. 7. המבקש מואשם הן באחזקת סם שלא לצריכה עצמית בכמות נכבדה, הן בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, תוך נסיון לגרום חבלה בכוונה מחמירה. המבקש הוא שנהג ברכב, הוא שהתעלם מהוראות השוטרים והתנגש בעוצמה ברכב משטרתי. מדובר, איפוא, באדם אשר דבר אינו מרתיעו מביצוע עבירות. אין לו כל מורא בפני החוק ואנשי החוק. התפרעות מן הסוג הנדון, תוך התגרות באנשים הממומנים על אכיפת החוק, ותוך סיכון עוברי אורח תמימים, הפכה לתופעה נפוצה במקומותינו. בנסיבות דומות נפסק לא פעם שמן הדין לעצור את החשודים בביצוע העבירות עד תום ההליכים (ראה לענין זה בש"פ 7047/04 יוסף אלעסם נ. מ"י; בש"פ 8633/04 שריף אלטללקה נ. מ"י; בש"פ 1908/03 אבו כף אחמד נ. מ"י; בש"פ 10888/03 סאלמה אבו כף נ. מ"י). ביה"מ אף לא נרתע ממעצר נער עול ימים בנסיבות שכאלה, כאשר להתנהגותו הפרועה הצטרפה גם עבירה של גניבת רכב. אחזקת כמות מסחרית של סם מסוכן ע"י בוגר אינה פחותה מכך בחומרתה (ראה בש"פ 3628/05 בלאל מרעי נ. מ"י). 8. שירות המבחן המליץ כאמור על חלופת מעצר בבית חותנו של העורר. שירות המבחן התלבט לגבי יעילותה של חלופת המעצר לגבי המבקש. יעילות זו פחותה בהרבה, משהתברר שאותו חותן נעדר מן הבית מחצית היום. שירות המבחן בנה על הסמכותיות שבדמות החותן. סמכותיות זו נעדרת בדמות בנו, בן גילו של המבקש. 9. סוף דבר אנוכי סבור שאין בחלופה שהוצעה כדי לענות על חומרת העבירות ומסוכנות המבקש, כפי שעולה היא מהראיות, והנני מורה על דחיית הבקשה לעיון חוזר ולפיכך הצו למעצרו של המבקש שניתן ביום 9.3.05 עומד בעינו.