ת"א 86227-07-26 ת"א 86227-07-26

לפניי בקשת התובעים כי יוטלו צווי עיקול על כלל נכסי הנתבעת. ברקע לבקשה להטלת העיקול כתב התביעה לסעד כספי בן 1,122,539 ₪, בגין איחור במסירות דירות אותן רכשו התובעים מהנתבעת, היא חברת פרוייקט אשר מכרה את הדירות לתובעים. בהתאם לכתב התביעה, הדירות בפרוייקט נמסרו באיחור ניכר, כזה המצדיק פיצוי התובעים בסכומים המהווים פיצויים סטוטוטוריים לפי לוק המכר וכן נזקים נוספים. התובעים טוענים כי סיכויי תביעתם בגין איחור במסירת הדירות גבוהים ביותר ומבוססים על חוק קוגנטי, כאשר סכום החוב הצפוי עומד על כ-1.2 מיליון ₪ (סכום התביעה הכולל הוא 1,362,570 ₪). לטענתם, קיים חשש ממשי להכבדה על ביצוע פסק הדין מאחר שהנתבעת היא "חברת פרויקט" נטולת נכסים אחרים, שאינה סולבנטית ותלויה לחלוטין בכספים המשוחררים מערבויות ובטוחות. הם מוסיפים כי כל הדירות בפרויקט נמכרו, וככל שיחלוף הזמן וישוחררו לנתבעת ערבויות וכספים ללא עיקול, לא ניתן יהיה לגבות מהנתבעת את סכום התביעה. התובעים טוענים כי הבקשה הוגשה בזמן סביר, שכן קום עילת התביעה היה בין סוף אוגוסט לאמצע אוקטובר 2025, והתשובה ההחלטית והסופית של הנתבעת התקבלה רק ביום 13.4.26. התובעים מסבירים כי הגשת בקשת העיקולים בשלב מוקדם יותר הייתה משתקת את הנתבעת, עוצרת את הפרויקט ופוגעת קשות ברוכשים ובדיירים הוותיקים. לשיטתם, מאזן הנוחות נוטה לטובתם בבירור, שכן הנזק שייגרם להם אם תידחה בקשתם גבוה בהרבה מהנזק שעלול להיגרם לנתבעת, והסעד המבוקש מידתי ומוגבל לכספי הפרויקט בלבד. מנגד, הנתבעת טוענת כי יש לדחות את הבקשה בשל שיהוי כבד של כשנה ממועד מסירת הדירות (בין החודשים אוגוסט-אוקטובר 2025), המעיד על כך שאין כל דחיפות בהטלת עיקולים. לדבריה, התובעים עשו שימוש לרעה בהליכי משפט כאשר המתינו בכוונה במשך שנה כדי שהחברה תשלים את הבנייה בעזרת כספים שהזרימו בעלי המניות מכיסם, ורק אז הגישו את הבקשה. כמו כן, נטען כי לא הוכח יסוד ההכבדה, שכן הנתבעת היא חברה סולבנטית המנהלת הליכי מסחר וקבלת כספים, ואין כל אינדיקציה לכך שלא תוכל לשלם את חובה במידה והתביעה תתקבל. הנתבעת מוסיפה כי העיכוב במסירה נבע ישירות מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" אשר גרמה לשיבוש עמוק בענף, מחסור חריף בכוח אדם ועלויות העסקת פועלים חלופיים גבוהות ביותר. לטענתה, בעלי המניות הזרימו מכיסם הפרטי מיליוני שקלים להשלמת הפרויקט חרף היותו הפסדי, ללא כל מחויבות או ערבות אישית מצדם. לבסוף, הנתבעת מזהירה כי קבלת הבקשה ומתן צו עיקול יביאו אותה לנקוט בהליכי חדלות פירעון, יגרמו לכספים אותם קיבלה הנתבעת לאחרונה להיגמר, ויעצרו את הליכי השלמת הפרויקט שעוד נותרו. תחילתו של הליך הטלת הסעד הזמני החל ביום 29.7.26 עת הגישו התובעים תביעה נגד הנתבעת בגין איחור סטטוטורי במסירת הדירות, ובד בבד הגישו בקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד. ביום 30.7.26 החליטה כב' הרשמת הבכירה מור קרמר שלא לקבל את הבקשה בנימוק של שיהוי והעדר הכבדה על ביצוע פסק הדין. באותו היום הגישו המבקשים בקשה לעיון חוזר, וביום 2.8.26 החליט הרשם הבכיר אדי לכנר כי אינו יכול להפוך את ההחלטה וכי על המבקשים להגיש בר"ע. ביום 3.8.26 הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (בר"ע 11155-08-26). ביום 5.8.26 החליטה כב' השופטת עידית ברקוביץ שלא לבטל את החלטת הרשמת הבכירה קרמר, אך קבעה כי פתוחה הדרך בפני המבקשים לעתור בבקשה חדשה למתן צו עיקול במעמד שני הצדדים. בהתאם לכך, ביום 30.8.26 הגישו התובעים בקשה חדשה למתן צו עיקול זמני לדיון במעמד שני הצדדים. ביום 30.8.26 החליטה כב' הרשמת הבכירה קרן בקשי שלא לתת צו לעיקול ארעי, והורתה לנתבעת להגיש תגובה עד ליום 22.9.26 שעה 16:00, וקבעה דיון ליום 4.10.26. ביום 14.9.26 הגיש בא כוח התובעים בקשה לקביעת מועד דיון במעמד שני צדדים, וציין כי הפגרה הסתיימה וטרם ניתנה החלטה הקובעת מועד דיון. לבקשת הצדדים, הדיון נדחה והתקיים ביום 5.10.26 בפני תוך שדחיתי בקשת התובעים להטלת צו ארעי. בדיון עצמו, הסכימו ב"כ הצדדים כי תתקבל החחלטה על סמך טיעונים משפטיים בלבד, וללא צורך בחקירת המצהירים. כבר נפסק כי לצורך הכרעה בבקשה למתן סעד זמני, נבחן קיומם של שני תנאים: סיכויי התביעה להתקבל ומאזן הנוחות. בין שיקולים אלה מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כאשר מקובל לראות בשיקול של מאזן הנוחות כבעל מעמד בכורה (רע"א 40/23 Meta Platforms, Inc נ' אודאצ'י בע"מ, פסקה 15 [נבו] (6.2.2023); רע"א 1162/23 עצמאות ניהול מלונות בע"מ נ' פלטרין השקעות בע"מ, פסקה 15 [נבו] (26.3.2023)). נוסף על כך, על בית המשפט לבחון את תום ליבו של מבקש הסעד הזמני וכן את שאלת השיהוי בהגשת כתב התביעה או הבקשה לסעד הזמני (תקנה 95(ד)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות); וראו גם: רע"א 3121/24 בריגע נ' קוואלטי קרדיט פאנד 2 שותפות מוגבלת, פסקה 12 [נבו] (14.4.2024); רע"א 6625/23 חברת אלתעמיר בע"מ נ' חוסיני, פסקה 5 [נבו] (13.9.2023)). בנוסף, כאשר הסעד הזמני המבוקש הוא צו עיקול זמני, על בית המשפט לבחון גם האם קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין (תקנה 103(א) לתקנות). זאת, בהתחשב בין היתר בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע/המשיב ובחשש מפני הברחת נכסים (רע"א 13690-07-25 אבני נ' יוסטר, פסקה 12 [נבו] (3.9.2025) רע"א 45155-06-25 נציגות הבית המשותף הקונגרס 11 רמת גן נ' נחמני ד.ר יזמות ובניה בע"מ, פסקה 11 [נבו] (26.6.2025)). אציין, כי רף ההכבדה הנדרש לצורך מתן צו עיקול זמני הוא נמוך מזה שיש להוכיח לצורך מתן סעדים זמניים אחרים (רע"א 693/21 מרכז מכרות היהלומים בע"מ נ' כפריס אן. די.סי. בע"מ, פסקה 16 [נבו] (6.4.2021)). 7. קיומה של עילת תביעה לכאורה: לא יכולה להיות מחלוקת לפיה התובעים צולחים בקלות משוכה זו – האיחור כשלעצמו אינו מוכחש, אלא כי נטען כי הוא מוצדק. טענות אלה של הנתבעת וודאי ידונו במסגרת ההליך העיקרי, אולם נכון לשלב זה של ההליך ומבלי לקבוע מסמרות, מצאתי לקבוע כי התובעים הראו בנקל קיומן של ראיות לכאוריות העומדות בבסיס עילת התביעה. 88. שיקולי מאזן הנוחות: ב"כ הנתבעת, בהגינותו כי רבה, ציין בפני במהלך הדיון כי הנתבעת אכן מצויה בקשיי נזילות משמעותיים, וכי בעלי המניות שלה מזרימים לה כספים לשם המשך קיום התחייבויותיה. לטענתו, הטלת עיקול על נכסי הנתבעת יביא אותה למצב של חדלות פירעון. בטיעוניו אלה, למעשה אישש ב"כ הנתבעת את חששם של התובעים באשר לנזק אשר ייגרם להם בהיעדר הטלת העיקול – חוסר יכולת להיפרע מהנתבעת. לעומת זאת, לא הובאה בפני כל ראיה לנזקי הנתבעת אשר ייתכן וייגרמו לה נוכח הטלת העיקול, שהרי, גם אליבא ב"כ הנתבעת, היא למעשה ריקה מנכסים כבר עתה, ומוזרמים אליה כספים מבעלי המניות שלה. הטלת העיקולים אינם מחריפה מצב זה דווקא, אלא מבטחת את תגמולי התובעים בהליך זה היה והתביעה תקבל. 9. שיקולי תום לב (צדק ויושר): לא מצאתי כי נפל פגם בשיקולי תום הלב של התובעים. ברור, כי כאשר מדובר בבקשה להטלת סעד זמני על חברת פרויקט מבצעת, מדובר בבקשה אשר הינה, מטבע הדברים – "חרב פיפיות", שכן קבלתה עלולה להשפיע על יכולתה של החברה להשלים את הפרויקט. השלמת הפרויקט הינה אינטרס משותף לכל הצדדים, ולכן אין בעיתוי הגשת הבקשה משום חוסר תום לב. 10. שיהוי: אכן, אין לכחד כי מדובר בבקשה הלוקה בשיהוי שכן הדירות בפרויקט נמסרו כבר מלפני שנה. ככל שיש להעריך את מאמצי הנתבעת ובעלי המניות שלה לעמוד בהתחייבויותיה, אציין כי זוהי תוצאה המתחייבת מבחינה חוקית והסכמית, לא הנתבעת ולא בעלי המניות שלה צריכים לקבל "ציון לשבח" על כיבוד ההסכמים עליהם חתמה הנתבעת. אלא שאין במאמצים אלה כדי להצדיק טענת שיהוי, שכן מדובר בצעדים התלויים (לפחות כעת) ברצונם הטוב של אותם בעלי מניות, ונוכח היותו של הפרויקט הפסדי (כך אליבא ב"כ הנתבעת) והנתבעת ריקה מנכסים, אין להתפלא איפה כי התובעים החליטו להגיש בקשה זו. נוסף על כך, יסוד השיהוי המתקיים בבקשה זו הצדיק דיון בבקשה במעמד שני הצדדים לאחר שבקשתם למתן צו עיקול במעמד צד אחד נדחתה, תוך דחיית בקשת התובעים לסעד ארעי עד לדיון בבקשה שכן אין מדובר בבקשה בהולה, אולם אין בו להצדיק את דחיית הבקשה להטלת עיקול במעמד שני הצדדים העומדת להכרעה. שאלת קיומו של יסוד ההכבדה: כפי ששיקפתי לצדדים בדיון, יסוד ההכבדה מתקיים בבקשה זו, ובאופן בולט. הוא מתקיים נוכח סכום התביעה, היותה של החברה חברת פרויקט (ראה לדוגמא (עא 6735/10 עו"ד יוסף גרנות נ' בנייני המשתלה בע"מ, פס' 14 עמ' 9. (2.11.2010) וכן רע"א (מחוזי ת"א) 74009-02-25 ליז הפרדסים 5 הרצלייה בע"מ נ' נחום זימבור (נבו 7.4.2025), פסקה 24) וכן דבריו של ב"כ הנתבעת אודות מצבה הקשה של הנתבעת. קיומו של יסוד זה מכריע את הכף אל עבר קבלת הבקשה. מכל האמור לעיל, על יסוד האמור בבקשה מיום 30.7.26 ובהתאם לסימן ב' לפרק ט"ו לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, ניתן בזה צו עיקול זמני כמפורט בבקשה. העיקול מוגבל לסכום התביעה כשהוא צמוד למדד הידוע היום. הצו מוגבל לעשרה מחזיקים לפי בחירת המבקשים. 13. עיקול מיטלטלין ייעשה ברישום בלבד, ולא יכלול מלאי סחורה וחומרי גלם. עיקול כלי רכב ומקרקעין, לא ייעשה לפי מספר זהות בלבד, ועל מבקש העיקול להמציא מספרי כלי הרכב וכן פרטי המקרקעין (גוש, חלקה ותת חלקה) וכן פרטים על אופן ומקום רישום / ניהול המקרקעין. הצו לא יחול על משכורת, חשבונות עו"ש בבנק ביתרת חובה, מיטלטלין שהינם מלאי סחורה וחומר גלם, וחשבונות משותפים עם אחרים שאינם צד לבקשה. 14. הצו ייכנס לתוקפו לאחר שהמבקשים ימציאו את הבטוחות הבאות להבטחת הוצאות המשיבה בגין כל נזק שייגרם לה כתוצאה ממתן הצו אם תיפסק התובענה או הצו יפקע מכל סיבה אחרת: התחייבות עצמית כאמור בתקנות. ערבות צד ג' על סך של 100,000 ₪. הצו הארעי יפקע אם לא יופקד סך של 25,000 ש"ח עד ליום 24.10.26 . הסכום ישולם באחת מדרכי התשלום הבאות: (1) בכרטיס אשראי לפי שובר תשלום שהמזכירות תנפיק ויופיע ב"נט המשפט" בהתאם לנהלי המזכירות; (2) בהמחאה בנקאית לפקודת בית משפט השלום. דרכי תשלום נוספות (הפקדה במזומן בבנק הדואר לפי שובר התשלום, ערבות בנקאית אוטונומית והעברה בנקאית) אמנם אפשריות לפי נהלי המזכירות, אך רצוי להימנע מהן. צו העיקול לא יכנס לתוקף כל עוד לא אושרה תקינותן של הבטוחות על-ידי מזכירות בית המשפט לפי נהלי המזכירות. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 15,000 ₪ שכ"ט עו"ד בגין בקשה זו, סכום אשר ישולם תוך 30 יום. בקשת רשות ערעור בהתאם לתקנות.