רע"א 1162-23 רע"א 1162-23

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' רון) מיום 5.12.2022 בת"א 27356-10-21, בה נדחתה בקשה שהגישה המבקשת למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לבצע דיספוזיציה במקרקעין נושא ההליך שבכותרת (להלן: המקרקעין).

רקע והחלטתו של בית המשפט-קמא

2.עניינו של ההליך המתנהל בבית משפט קמא הוא בתמצית בדרישת המבקשת לאכוף הסכם מכר מקרקעין שנכרת בינה לבין המשיבה 1 (להלן: פלטרין) בשנת 2021.

פלטרין היא הבעלים של נכס מקרקעין ששימש כמלון. בשנת 2018 התקשרה פלטרין עם המשיבים 4-2 בהסכם למכירת המקרקעין (להלן: הסכם פלטרין-אגדות). המשיבים 3-2 הם תאגידים שהוקמו לצורך ההתקשרות עם פלטרין והמשיב 4 הוא המנהל שלהן ובעליה של המשיבה 2 (המשיבים 4-2 יכונו להלן: אגדות). בהמשך טענה פלטרין כי אגדות הפרו את ההסכם הפרה יסודית והודיעה על ביטולו. בשנת 2020, לאחר שבוטל הסכם פלטרין-אגדות, התקשרה המבקשת בהסכם למכירת המקרקעין עם פלטרין (להלן: הסכם המכר). בחודש אפריל 2021 הודיעה פלטרין למבקשת על ביטול ההסכם בטענה כי המבקשת הפרה את ההסכם עמה.

ביני לביני, בחודש מרץ 2021 הגישה אגדות לבית המשפט המחוזי בנצרת תביעה נגד פלטרין ובקשה לצו מניעה שיאסור על כל שינוי במקרקעין (ת"א 34019-03-21). ביום 16.3.2021 ניתן צו מניעה ארעי כמבוקש (כב' השופטת א' לינדנשטראוס). בסופו של דבר הגיעו אגדות ופלטרין להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 5.8.2021 ושלפיו חידשו ועדכנו את ההסכם ביניהם משנת 2018 (להלן: הסכם הפשרה).

3.ביום 9.8.2021 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בנצרת בקשה כנגד פלטרין ואגדות למתן צו עיקול זמני וצו איסור דיספוזיציה של המקרקעין (ת"א 20649-08-21, להלן: ההליך בנצרת). במסגרת אותה בקשה הבהירה המבקשת כי בכוונתה להגיש תביעה כספית כנגד פלטרין ואגדות בגין כספים שהשקיעה כחלק מהסכם המכר. הבקשה לצו מניעה נדחתה מאחר שהסעד שהתכוונה המבקשת לעתור לו במסגרת התובענה שתוגש היה סעד כספי ולכן לא היה בסעד הזמני המבוקש – איסור דיספוזיציה במקרקעין – כדי להבטיח אותו. יחד עם זאת, נקבע כי לנוכח מצבה הכלכלי פלטרין, עליה להפקיד בקופת בית המשפט ערובה בנקאית או סך של 500,000 ₪ ולחילופין להעמיד כערובה נכס מקרקעין בשווי של לפחות 3,000,000 ₪. ביום 7.10.2021 נמחק ההליך לאחר שהמבקשת לא הגישה כתב תביעה.

4.ביום 12.10.2021 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בירושלים תובענה לאכיפת הסכם המכר שערכה עם פלטרין ולחילופין להשבת הסכומים שהשקיעה בעסקה (להלן: ההליך בירושלים). בד בבד עם הגשת התביעה הוגשה גם בקשה לסעדים זמניים – בקשה שהיא נושא בקשת רשות הערעור דנן. בכתב התביעה בהליך בירושלים טענה המבקשת כי בית המשפט בירושלים הוא בעל הסמכות המקומית לדון בתובענה לאור תניית שיפוט ייחודית בהסכם בין הצדדים. עוד נטען כי ההחלטות בהליך בנצרת אינן מקימות מעשה בית דין מאחר שהסעד שהתבקש שם היה סעד כספי ואילו בהליך בירושלים מתבקשת אכיפת ההסכם.

בהחלטה מיום 14.10.2021 הורה בית משפט קמא על מחיקת הבקשה לסעדים זמניים ללא דיון מהטעם שבקשה דומה לסעדים זמניים נדונה והוכרעה הליך בנצרת. בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת לבית משפט זה התקבלה ביום 21.6.2022 (השופטת י' וילנר) ונקבע שעל בית משפט קמא לתת החלטה חדשה בבקשה לסעדים זמניים לאחר שיקיים דיון במעמד הצדדים. בהתאם לכך, התקיים בפני בית משפט קמא דיון ביום 24.11.2022 וביום 5.12.2022 ניתנה החלטה נושא בקשת רשות הערעור דנן.

5.בהחלטתו של בית-המשפט קמא התייחס בית המשפט להתנהלות המבקשת וקבע כי היא לוקה בחוסר תום לב ובשיהוי המצדיקים את דחיית הבקשה. זאת מאחר שהמבקשת היא פתחה את ההליך בנצרת ביודעה אודות תניית השיפוט הקבועה בהסכם בינה לבין פלטרין. רק לאחר שנדחתה הבקשה לסעדים זמניים בהליך בנצרת, הגישה בקשה חדשה במסגרת ההליך בירושלים חלף הגשת בקשת רשות ערעור על אותה החלטה.

בית המשפט הוסיף והתייחס לסיכויי התביעה וקבע כי המבקשת לא רשמה הערת אזהרה לזכותה וזנחה את זכותה לעשות כן; כי ההסכם הופר על ידי המבקשת בכך שבניגוד להתחייבותה היא לא שילמה את המע"מ על הסכום ששולם, ואף לא שילמה את יתר התשלומים הנקובים בהסכם מלבד התשלום הראשון. יתרה מכך, לאחר שנמכרו המקרקעין לאגדות ששילמה את התמורה לפלטרין ונרשמה הערת אזהרה לטובתה, מדובר במעשה עשוי. בנסיבות אלה בית משפט קמא אף היה סבור כי מתן סעד זמני יגרום להכבדה יתירה על המשיבים שלא כדין.

בשולי הדברים נקבע כי יש סיכוי סביר שטענות המבקשת להשבה של הסכום ששילמה לפלטרין יתקבלו ולו באופן חלקי. ואולם, אין בכך כדי להצדיק הטלת עיקול זמני על המקרקעין לאחר שנמכרו לאגדות ורשומה על שמם הערת אזהרה, ומבלי שיש למבקשת יריבות חוזית מולם. יוער כי הערעור הנוכחי איננו נוגע לנושא העיקול אלא לבקשה לצו מניעה זמני בלבד.

לאור כל האמור, דחה בית משפט קמא את הבקשה לסעדים זמניים, ומכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

טענות הצדדים בבקשת רשות הערעור

6.המבקשת טענה כי החלטתו של בית משפט קמא מתייחסת לסיכויי התביעה בלבד ולא לסוגיית מאזן הנוחות. הקביעות ביחס לסיכויי התביעה שגויות לשיטתה, שכן סיכויי התביעה טובים מאד. למעשה הכריע בית משפט קמא הכריע במחלוקת נושא ההליך העיקרי במסגרת הבקשה לסעדים זמניים, וקבע כי המבקשת היא שהפרה את הסכם המכר. בכך התעלם בית המשפט מהעובדה כי זמן קצר לאחר החתימה על הסכם המכר ניתן צו מניעה לבקשת אגדות שמנע מהצדדים ליישם את העסקה ולרשום הערת אזהרה לטובת המבקשת. לאור העדר יכולת לקדם וליישם את העסקה, העובדה שהמבקשת לא המשיכה לשלם את התמורה בהסכם המכר אין פירושה כי היא זו שהפרה את ההסכם.

מעבר לכך, לטענת המבקשת נותר תשלום אחד שהיה עליה לשלם רק ביום 3.1.2022 – היינו לאחר שפלטרין שלחה לה את הודעת הביטול. גם אי תשלום המע"מ אינו עולה כדי הפרה של המבקשת משום שפלטרין לא סיפקה למבקשת חשבוניות מס. המבקשת הוסיפה כי לא זנחה את זכותה לרשום הערת אזהרה לטובתה, אלא עמדה על כך. אלא שפלטרין לא חתמה על בקשה לרישום הערת אזהרה כמתחייב מהסכם המכר, ומכל מקום רישום הערת האזהרה היה מנוגד כאמור לצו מיום 16.3.2021.

7.עוד נטען כי גם הקביעות לפיהן המבקשת התנהלה בחוסר תום לב ובשיהוי שגויות. לטענת המבקשת, לא היה מצידה כל ניסיון ל"Forum shopping". הליך הסעד הזמני נפתח מלכתחילה בבית המשפט המחוזי בנצרת משום ששם נדונה תביעתה של אגדות כנגד פלטרין, תביעה אליה ביקשה המבקשת להצטרף. הסיבה בשלה המבקשת הגישה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת היא כי הבינה שעליה להגיש תביעה לאכיפת ההסכם ולנסח בהתאם את הבקשה לסעד זמני. המבקשת הוסיפה כי היא אף לא השתהתה בהגשת הבקשה, אלא פנתה לבית המשפט המחוזי בנצרת ארבעה ימים בלבד לאחר שנודע לה על ההסכם שנכרת בין פלטרין לאגדות, ומאותה עת פעלה בערכאות השונות כדי לקבל את הסעדים המבוקשים על-ידיה.

8.בהתייחס למאזן הנוחות, המבקשת טענה כי אין המדובר במעשה עשוי וכי אגדות אינה צד שלישי שרכש זכויות בנכס בתום לב תוך הסתמכות ראויה וללא מודעות לזכויות קודמות בזמן. אגדות היתה מודעת לזכויות ולטענות המבקשת לאורך כל הדרך ועוד לפני שנחתם הסכם הפשרה בינה לבין פלטרין. מכל מקום, לזכות אגדות עומדת הערת אזהרה בלבד והבעלות טרם נרשמה על שמה.

9.פלטרין סומכת ידיה על החלטת בית המשפט קמא. לטענתה, המבקשת לא הבהירה מדוע מוצדק לאפשר לה לערער על ההחלטה. היא אף ציינה כי ממילא המעשה אותו היא מבקשת למנוע – מכירת המקרקעין לאגדות – הוא מעשה עשוי. מכירת המקרקעין נעשתה במסגרת הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין והבקשה לסעדים זמניים נושא הבקשה דנן נועדה למעשה לסכל את פסק הדין וביצועו.

פלטרין הוסיפה כי המבקשת התנהלה בחוסר תום לב המצדיק אף הוא את דחיית הבקשה. בהקשר זה טענה פלטרין כי המבקשת עתרה לסעד זמני למניעת השלמת עסקת מכירת המקרקעין לאגדות עוד בהליך בנצרת, והיא אינה יכולה להיבנות מכך שטעתה והגישה את הבקשה במסגרת תביעה לסעד כספי. כמו כן, אין לקבל את טענות המבקשת לפיהן היא הגישה בקשה חדשה בהליך בירושלים לאחר שהתברר לה שלו נתונה הסמכות המקומית. במסגרת ההליך בנצרת עמדה פלטרין על קיומה של תניית השיפוט וביקשה להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי בירושלים. המבקשת התעלמה מטענה זו עד שבקשתה לסעדים זמניים נדחתה.

פלטרין הוסיפה וטענה כי יש לדחות את הבקשה מפאת שיהוי. היא עמדה על כך כי עניינו של ההליך בנצרת היה כספי בלבד, והמבקשת לא עתרה בו לסעד של אכיפת הסכם המכר – הגם שנודע לה כבר על הסכם הפשרה. בכך יצרה המבקשת מצג כי אין לה עניין בזכויות במקרקעין וכי היא זנחה את העסקה - באופן שהביא את אגדות ופלטרין להשלים את העסקה ביניהן ואת אגדות לשלם מכוחה סכומים נכבדים. המבקשת הגישה את הבקשה דנן לסעדים זמניים רק לאחר שאגדות סיימה לשלם עבור המקרקעין מכוח העסקה.

פלטרין הוסיפה כי המבקשת העלתה לראשונה את הטענה לפיה פלטרין היא זו שהפרה את הסכם המכר רק בבקשת רשות הערעור באופן המהווה הרחבת חזית אסורה. גם לגופם של דברים מדובר בטענה חסרת בסיס. בנוסף, לאור הבקשות לפטור מאגרה ומעירבון, אין זה ברור כלל כיצד מבקשת לאכוף הסכם לרכישת המקרקעין שלצורך מימושו נדרשים סכומים גבוהים ביותר.

עוד נטען כי יש לדחות את הבקשה משלא צורף תצהיר, למרות שמדובר בבקשה שיש בה טענות עובדתיות רבות. לגופם של דברים, בית משפט קמא קבע כי סיכויי התביעה הם קלושים. זאת מאחר שהמבקשת לא הצביעה על כל ראיה לכאורה לקיומה של זכות במקרקעין שעשויה להקנות לה סעד זמני לגביהם. בית משפט קמא הגיע לכלל מסקנה כי המבקשת הפרה את הסכם המכר וזנחה אותו. משכך ניתן היה לדחות את הבקשה לסעדים זמניים אף ללא דיון במאזן הנוחות. בהקשר זה טענה פלטרין כי המבקשת עצמה טענה, באמצעות בא-כוחה, כי לא שילמה את התשלומים להם התחייבה בהסכם המכר מאחר שלא הייתה רשומה לטובתה הערת אזהרה.

גם מאזן הנוחות נוטה – כך נטען - למשיבים. דחיית בקשת רשות הערעור לא תגרום למבקשת נזק, שכן ממילא היא יכולה לתבוע לכל היותר סעדים כספיים. יתרה מכך, הנכס הנמצא במקרקעין הוא נכס מסחרי ולכן ניתן יהיה – ככל שיהיה בכך צורך – לפצות את המבקשת בכסף. זאת בעוד שמתן צו מניעה זמני יגרום לפלטרין ולאגדות שרכשה את הנכס לנזקים ויפגע בעסקה שהושלמה בתשלום סכומי עתק.

10.המשיבה 3 עמדה על הנזקים הצפויים להיגרם לה מקבלת הבקשה. היא עמדה על כך כי לאחר אישור הסדר הפשרה וחתימת ההסכם באוגוסט 2021 ועד היום, היא שילמה כ-30,000,000 ₪. היא הוסיפה כי רשומה על שמה הערת אזהרה וכי היא משלימה את העברת הזכויות בימים אלה. הנזק צפוי להיגרם לה חרף כך שפעלה בתום לב והתקשרה בהסכם עם פלטרין בהתאם להחלטת בית המשפט בהליך בנצרת. היא הדגישה כי כשרכשה את המקרקעין בשנת 2021, לא הייתה רשומה לטובת המבקשת הערת אזהרה.

11.לטענת המשיבה 3, העובדה שהמבקשת הגישה מלכתחילה בקשה לסעד כספי, מעידה כי גם לה היה ברור שהפרה את הסכם המכר וכי המחלוקת היחידה שנותרה בינה לבין לפלטרין היא מחלוקת כספית. עוד נטען כי המבקשת עושה שימוש לרעה בהליכי משפט, ומנסה את מזלה במספר ערכאות. כך, לאחר שניתנה זה מכבר החלטה מנומקת בבקשה שהגישה בהליך בנצרת, היא פנתה והגישה בהליך בירושלים בקשה חדשה לסעדים זמניים. מעבר לכך היא טענה כי הבקשה לסעדים זמניים הוגשה בשיהוי, שכן המבקשת לא הגישה בקשה מתאימה עם קבלת הודעת הביטול מפלטרין, אלא רק לאחר שניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה בין אגדות לפלטרין.

המשיבה 3 הוסיפה וטענה כי המבקשת ידעה אודות ההידברות שהתקיימה בין אגדות לבין פלטרין אך לא פעלה להגשת בקשה מתאימה. התנהלות המבקשת מלמדת על כך שמעולם לא ביקשה לרכוש את המקרקעין אלא להשיב את הכספים.

12.המשיב 4 ציין אף כי בקשת רשות הערעור לא נתמכה בתצהיר ודי בכך כדי לדחותה על הסף. גם הוא הוסיף וטען כי הבקשה הוגשה בשיהוי ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט. המבקשת קיבלה את הודעת הביטול של פלטרין עוד בחודש אפריל 2021 אך לא נקטה בהליך משפטי עד שנודע לה על הסכם הפשרה בין אגדות לפלטרין. הבקשה לסעדים זמניים מנוגדת להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.

13.המשיב 4 טען כי סיכויי התביעה קלושים. המבקשת לא קיימה את הוראות הסכם המכר ולכן הודעת הביטול נשלחה אליה בדין. משניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה והמשיבים השלימו את העסקה, מדובר במעשה עשוי. לטענתו, הזכויות במקרקעין עדיין רשומות על שם פלטרין נוכח חוב ארנונה הרובץ על המקרקעין ושייך למבקשת. עוד הוא טען כי את זכויות המשיבה 3 רכש זה מכבר צד שלישי שהשקיע במקרקעין עשרות מיליוני שקלים ומנהל את המלון המצוי במקרקעין.

דיון והכרעה

14.לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובות המשיבים על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

15.כידוע, שני השיקולים העיקריים שעל בית-המשפט לבחון בבואו להכריע בבקשה למתן סעד זמני הם סיכויי התביעה ומאזן הנוחות (ראו: תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). בין שני שיקולים אלה מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כאשר ככלל יינתן מעמד בכורה לשיקולי מאזן הנוחות (ראו: רע"א 605/19 ידען נ' רשות מקרקעי ישראל, פס' 9 (18.4.2019)). לצד שיקולים אלה, על בית המשפט להתחשב גם בשיקולי יושר וצדק ובתוך כך בתום ליבו של מבקש הסעד והמועד בו הוגשה הבקשה (תקנה 95(ד)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי).

הלכה היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול-דעת רחב בקשר לבקשות שעניינן סעד זמני, וכי ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בהחלטתה, אלא רק במקרים חריגים בהם הדבר נדרש על מנת למנוע עוול או נזק בלתי-הפיך לבעל-דין (רע"א 5025/18 מגדלי נתניה בע"מ נ' אלון, פס' 12 (17.7.201)).

16.בהתייחס לסיכויי התביעה – בית משפט קמא היה סבור כי סיכויי התביעה קלושים, וזאת לאור קביעתו לפיה המבקשת הפרה את הסכם המכר והמקרקעין נמכרו זה מכבר לאגדות שאף נרשמה לזכותה הערת אזהרה. משכך המבקשת ניצבת בפני מעשה עשוי ולא תוכל לזכות בסעד האכיפה. יוזכר כי קיומה של עילת התביעה צריכה להיבחן בשלב זה של ההליך באופן לכאורי בלבד, וההכרעה בשאלת סיכויי התביעה מתחשבת באופן בו בית המשפט רואה את הדברים בנקודת הזמן הנוכחית, בלא שיש בהכרעה האמורה כדי לכבול את שיקול דעתו של בית המשפט בהמשך הדרך בדיון בתובענה העיקרית (רע"א 4187/12 עמית נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (29.5.2012)).

בענייננו, אכן, יעמדו בפני המבקשת קשיים לא מבוטלים בהוכחת תביעתה. כך למשל, יהיה עליה להוכיח כי חרף העובדה שאין מחלוקת שהיא לא שילמה את תשלומי המע"מ בהתאם להסכם המכר, לא היה בכך משום הפרה של הסכם המכר; ולמצער לא הפרה יסודית שמכוחה הייתה פלטרין זכאית לבטל את ההסכם. כמו כן, יהיה על המבקשת להוכיח כי חרף העובדה שלא נרשמה הערת אזהרה לזכותה, וחרף העובדה שלהסכם הפשרה בין פלטרין לאגדות ניתן תוקף של פסק דין, זכותה במקרקעין גוברת על זו של אגדות.

יחד עם זאת, אינני סבורה כי ניתן לומר בשלב זה שמדובר בתביעה הנעדרת כל סיכוי. במסגרת הדיון בתביעה לגופה, יהיה מקום לבחון האם אי תשלום המע"מ הקים לפלטרין זכות לבטל את הסכם המכר. ככל שהמבקשת תוכיח כי ההסכם בוטל שלא כדין, יהא על המשיבים להוכיח כי זכותה של אגדות גוברת על זו של המבקשת.

17.באשר לשיקולי מאזן הנוחות (שכאמור הם השיקולים שניתן להם בדרך כלל מעמד בכורה), אני סבורה כי הם מטים את הכף לדחיית הבקשה. מטרתו של הסעד הזמני היא הבטחת קיומו התקין של ההליך המשפטי או הבטחת ביצועו היעיל של פסק-הדין (תקנה 94 לתקנות). לכן, נדרשת זיקה בין הסעד העיקרי שמתבקש לבין הסעד הזמני. במסגרת שיקולי מאזן הנוחות, על בית-המשפט לבחון את הנזק שייגרם למבקשים אם לא יינתן הסעד הזמני והתביעה תתקבל בסופו של דבר, זאת בין היתר לאור הסעד העיקרי המבוקש; לעומת הנזק שייגרם למשיבה אם יינתן הסעד הזמני והתביעה תידחה. הנטל להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו מוטל על מבקש הסעד הזמני.

18.במקרה דנן, ישנם מספר קשיים שמכבידים על המבקשת בהקשר זה. ראשית, המבקשת הגישה את הבקשה לסעדים זמניים בשיהוי. את הבקשה הראשונה בהליך בנצרת, הגישה המבקשת חמישה חודשים לאחר הודעת הביטול ששלחה פלטרין ורק לאחר שהסכם הפשרה בו הוסכם כי הזכויות במקרקעין יועברו לאגדות, קיבל תוקף של פסק דין. זאת, למרות שהמבקשת ידעה אודות טענותיה של אגדות לזכויות במקרקעין ועל התביעה שהגישה בשל טענות אלה. לא זו אף זו; המבקשת השתהתה לא רק בהגשת הבקשה לסעד זמני אלא גם בהגשת בקשת רשות הערעור שהוגשה בחלוף הזמן הקבוע בדין לעשות כן ולאחר שניתנה למבקשת ארכה קצרה (בש"א 884/22).

לשיהוי האמור יש משמעות לצורך בחינת השאלה אם מתן הסעד הזמני צודק וראוי בנסיבות העניין. שיהוי עשוי להשפיע על שיקולי היושר והצדק (אליהם נתייחס בהמשך). אך שיהוי עשוי להשליך גם על שיקולי מאזן הנוחות. זאת מאחר שמטבע הדברים, התנהלות הנגועה בשיהוי חותרת תחת הטענה בדבר הדחיפות במתן הסעד, והיא סותרת את הטענה בדבר חיוניותו ונחיצותו המידית במטרה למנוע נזקים מהמבקשת (ראו: רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פסקה 11 (28.6.2010); רע"א 5841/11 אקסלרוד איטה נ' בנק מזרחי, פסקה 25 (20.9.2022)).

שנית, הגם שבהליך בירושלים אכן עתרה המבקשת לסעד של אכיפת הסכם המכר, התנהלותה של המבקשת מעלה ספק בדבר כוונתה לעמוד על אכיפתו. כך, המבקשת השתהתה גם במועד בו היא עמדה על אכיפה כאמור. כזכור, בהליך בנצרת הצהירה המבקשת מלכתחילה כי בכוונתה להגיש תביעה לסעד כספי. רק לאחר שהבקשה לסעדים זמניים נדחתה בהיעדר זיקה בין הסעד הזמני לסעד העיקרי, הגישה המבקשת את התביעה בהליך בירושלים שרק בה עתרה לסעד של אכיפה.

19.עוד יש לציין כי גם בבקשה לסעד זמני נושא בקשת רשות הערעור דנן, טענה המבקשת כי אם הסעד הזמני לא יינתן, ייגרם לה נזק כתוצאה מהחשש שהיא לא תוכל להיפרע מפלטרין אם היא תבצע דיספוזיציה במקרקעין וזכויות הבעלות בהם יעברו לאגדות. כלומר אף שהמבקשת עתרה לאכיפת הסכם המכר, נטען כי הנזק שייגרם לה אם לא תיאסר דיספוזיציה במקרקעין הוא נזק כספי. יתרה מכך, המבקשת הגישה בקשות לפטור מאגרה ומעירבון הן בהליך בנצרת והן בהליך בירושלים. גם בקשות אלה מעוררות ספק בדבר כוונתה ויכולתה של המבקשת להשלים את העסקה.

הרושם העולה מכל אלה הוא כי האינטרס של המבקשת במקרקעין הוא אינטרס כספי בעיקרו. לכן, גם הוא הם יירשמו על שמה של אגדות, לא יהיה בכך משום נזק בלתי הפיך שאינו בר פיצוי. יש להדגיש כי האמור לעיל איננו שולל כמובן מהמבקשת את האפשרות לעמוד במסגרת הדיון בתביעה לגופה על סעד האכיפה. אולם יש במלול הדברים הללו כדי להשפיע על ההחלטה האם להיעתר לבקשה לסעד של צו מניעה במישור הקנייני.

20.לא זו בלבד שהמבקשת לא הוכיחה כי ייגרם לה נזק משמעותי אם לא יינתן הסעד הזמני המבקש, אלא שלמשיבים ייגרם ככל הנראה נזק אם הבקשה תתקבל והתביעה תידחה. כך, אם יינתן הצו תימנע מהמשיבים האפשרות להשלים הסכם בו הם התקשרו עוד בשנת 2018 ואשר במסגרת הסכם הפשרה, נתן בית המשפט נתן לעדכון של אותו הסכם תוקף של פסק דין. בהתאם לכך אף נרשמה הערת אזהרה לזכות אגדות. הצו הנוכחי נוגע כאמור לאפשרות להשלים את הסכם הפשרה בין פלטרין לאגדות ולרשום את המקרקעין על שמה של אגדות. אינני מחווה כמובן דעה ביחס לשאלה האם אגדות תהיה רשאית לבצע עסקאות במקרקעין ולהעבירם לצד ג' אחר.

מכל הטעמים הללו, אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לכיוון קבלת הבקשה.

21.מכאן לשיקולי היושר והצדק. ראשית, כפי שהובהר לעיל, המבקשת הגישה את בקשתה בשיהוי המצדיק כשלעצמו את דחיית הבקשה. כך, המבקשת לא פנתה בבקשה לבית המשפט בבקשה לאסור על פלטרין למכור את המקרקעין במשך חמישה חודשים לאחר שקיבלה את הודעת הביטול של פלטרין. זאת בעיקר כאשר היא ידעה כי אגדות טוענת לזכויות במקרקעין ומבקשת להשלים את רכישתם מפלטרין. התנהלות זו של המבקשת תרמה לכך שהתאפשר לפלטרין להתקשר עם אגדות בהסכם הפשרה שאף קיבל תוקף של פסק דין, וזאת עוד לפני בירור הזכויות של המבקשת במקרקעין.

בנוסף, המבקשת פנתה כזכור תחילה לבית המשפט בנצרת ורק לאחר שנדחתה בקשתה לסעדים זמניים בהליך בנצרת פנתה לבית המשפט בירושלים. אף אם מלכתחילה היא הייתה סבורה בתום לב כי הסמכות המקומית היא לבית המשפט בנצרת, היא לא חזרה בה גם לאחר שהמשיבים העלו את הטענה ביחס לתניית השיפוט בהסכם המכר. היא הגישה כאמור את ההליך בירושלים רק לאחר שנדחתה בקשתה לסעדים זמניים בהליך בנצרת.

יתרה מכך, המבקשת לא הגישה בקשת רשות ערעור על דחיית הבקשה לסעדים זמניים בהליך בנצרת ואף לא ביקשה לתקן את כתב התביעה בהליך בנצרת באופן שיתווסף סעד של אכיפת הסכם המכר. חלף כך, היא פנתה לבית משפט במחוז אחר, והגישה בו פעם נוספת בקשה לסעדים זמניים. זאת, תוך שהיא משנה את הסעד הנתבע על-ידיה בהתאם לקביעה של בית המשפט בנצרת כדי לשפר את סיכוייה בקבלת הסעד. אף אם לא היה בהתנהלות זו כדי להוות טעם מספיק לדחיית הבקשה לסעדים זמניים על הסף (כפי שנקבע על-ידי השופטת י' וילנר בע"א 8339/21), אני סבורה כי יש בה כדי להוות שיקול נוסף במכלול השיקולים שנזכרו לעיל, המצדיקים את דחיית בקשת רשות הערעור.

22.סוף דבר; בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים 1, 3 ו-4 בסך של 3,500 כל אחד.