בג"ץ 1892/14האגודה לזכויות האזרח בישראל נ. השר לביטחון פנים

1.

בהחלטת ההרכב מתאריך 14.02.2021 הורינו על דחיית מועד מימוש הפעימה השנייה לביצוע פסק הדין מתאריך 13.06.2017, נושא הבקשה (להלן: פסק הדין ) עד לתאריך 31.12.2022 (אורכה זו מבטאת, כפי שנכתב בהחלטה הנ"ל – דחייה של כארבע שנים מהמועד המקורי שנקבע ב פסק הדין ).

2.

כעת, המשיבים פונים בבקשה להבהרת ההחלטה הנ"ל, שכן במסגרתה לא נאמר מהו המועד לביצוע הפעימה השנייה בכל הנוגע למתקני החקירה של השב"כ, זאת בשים לב לכך שבהחלטת ההרכב מתאריך 01.11.2018, נקבע כי המועד למימושה יחול "לא יאוחר משנה לאחר מועד הפעימה השנייה" (סעיף 4(ב) להחלטה האמורה).

מכאן נובעת בקשת המשיבים, שעותרים לכך כי המועד לביצוע הפעימה השנייה ביחס למתקני החקירה של השב"כ, יחול שנה לאחר מועד הפעימה השנייה ביחס לשאר בתי הסוהר, דהיינו עד לתאריך 31.12.2023.

העותרים מתנגדים לפרשנות זו, ולגישתם יש להורות על דחיית מועד הפעימה השנייה ביחס למתקני השב"כ רק עד לתאריך 31.12.2022, כך שמועד זה יהיה בתוקף עכשיו לגבי כל מתקני הכליאה.

3.

לנוכח אי-הבהירות שנפלה, על-פי הנטען על-ידי המשיבים, בהחלטת ההרכב הקודמת, ובשים לב לכך שלא הונחה תשתית עובדתית המצדיקה הארכה חריגה נוספת ביחס למתקני החקירה של השב"כ (לאחר דחיה שניתנה כבר בהחלטה מתאריך 01.11.2018) – אנו מבהירים כי המועד למימוש פסק הדין ביחס למתקני השב"כ, ייעשה עד לאותו מועד שנקבע ביחס ליתר מתקני הכליאה, דהיינו, לכל המאוחר, עד לתאריך 31.12.2022.

4.

למען הסר ספק – אין באמור לעיל כדי לקבוע מסמרות בכל הנוגע להסדר המוצע ב הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (שטח מחיה במיתקני שירות הביטחון הכללי) (הוראת שעה), התשפ"א-2021 ולדברי ההסבר הכלולים בה, שצורפו לבקשת המשיבים שבכותרת.