בג"ץ 2605/05חטיבת זכויות האדם נ. שר האוצר

עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי יבוטל החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 28), התשס"ד-2004 (להלן – החוק), אשר מסדיר הקמתו של בית סוהר בניהול חברה פרטית. טענת העותרים היא כי חוק זה אינו חוקתי מאחר שהוא מעביר סמכויות שלטוניות גרעיניות לידיים פרטיות, ועל כן הוא נוגד את סעיף 1 לחוק יסוד: הממשלה. כמו כן טוענים העותרים כי יש בהעברת סמכויות אלה כדי לפגוע בזכויות יסוד חוקתיות של האסירים. העתירה נדונה בפני הרכב מורחב של שופטים והוצא בה (ביום 18.6.2006) צו-על-תנאי.

לפנינו בקשת העותרים למתן צו ביניים המורה למשיבים להימנע מכל הליך נוסף לבניית בית הסוהר, וזאת עד להכרעה בעתירה לגופה. לטענתם, משהוצא צו על תנאי בעתירה, החוק אינו נהנה עוד מחזקת החוקתיות, ואין לאפשר למדינה להמשיך ולקדם מדיניות שחוקתיותה מוטלת בספק. המשך ההליכים יביא להתחייבויות כספיות גדולות יותר, וככל שההליך יתקדם, כך יהיה מסובך יותר ויקר יותר להפסיקו.

המדינה מתנגדת לבקשה. טענתה היא שלעת עתה לא יועברו כל סמכויות שלטוניות לידי גוף פרטי, שכן יעברו שלוש שנים עד שהליכי המכרז, בניית בית הסוהר, ואכלוסו, יסתיימו. פסק הדין בעתירה יינתן הרבה לפני כן, ולפיכך אין כל נזק שעשוי להיגרם לעותרים בתקופת הביניים שיש בו כדי להצדיק הוצאתו של צו ביניים. ומנגד, צו שכזה יגרום נזקים מידיים וממשיים למשיבים. המדינה מוסיפה וטוענת כי גם אם תתקבל העתירה, תימשך בנייתו של בית הסוהר החדש שיופעל, במקרה כזה, על-ידי שירות בתי הסוהר. בניית בית הסוהר החדש נחוצה על מנת להקל על מצוקת המקום בבתי הסוהר. גם מטעם זה אין להיענות לבקשה לצו ביניים. גם המשיבה 3 (החברה הפרטית שזכתה במכרז לבניית בית הסוהר ולהפעלתו) מתנגדת לבקשה. היא מצטרפת לנימוקי המדינה, ומוסיפה נימוקים הקשורים בנזקים הכלכליים שייגרמו לה אם יוצא צו ביניים.

לאחר שעיינו בטענות הצדדים, שוכנענו כי אין מקום ליתן צו ביניים. אכן, הליכי הקמתו והפעלתו של בית הסוהר עתידים להימשך זמן רב. ההכרעה בעתירה לגופה תינתן בטרם יסתיימו הליכים אלה, ובטרם יועברו סמכויות שלטוניות לידי גוף פרטי. בנסיבות אלה, אין כל נזק שעשוי להיגרם לעותרים בתקופת הביניים המצדיק מתן צו ביניים. המשיבים עצמם מודעים כמובן לקיומה של העתירה ולהשלכותיה האפשריות. בנסיבות אלה, דין הבקשה להידחות.