בג"ץ 4266/12 רג'אאי פאח'ורי נ. משרד הפנים

השופט

י' דנציגר:

1.

כעולה מתגובת המשיב לעתירה דנן, עניינו של העותר נדון לפני בית משפט זה במסגרת מספר לא מבוטל של עתירות [ראו: בג"ץ 2028/06 פאח'ורי נ' המינהל האזרחי, איו"ש (לא פורסם, 12.2.2007); בג"ץ 3981/06 פאח'ורי נ' שר הפנים (לא פורסם, 16.9.2007); בג"ץ 4390/07 פאח'ורי נ' שר הפנים (לא פורסם, 18.12.2007); בג"ץ 610/09 פאח'ורי נ' שר הפנים (לא פורסם, 3.6.2009); בג"ץ 1262/11 פאח'ורי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.5.2011); בג"ץ 797/10 פאח'ורי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.4.2010)].

2.

העתירה דנן הוגשה על ידי העותר עצמו שאינו מיוצג, בכתב יד ובאופן שקשה להבין מתוכה מהן טענותיו. ככל שניתן להבין, זאת גם על רקע תגובת המשיב ופסקי הדין הנזכרים לעיל בעניינו של העותר, מדובר בתושב האזור הנשוי לאזרחית ישראלית ולהם ילדים משותפים. העותר פנה למשרד הפנים בבקשה לקבלת תושבות ואזרחות מכוח איחוד משפחות. משנדחתה בקשתו פנה העותר בבקשה לקבלת מעמד על בסיס טעמים הומניטאריים. פניותיו של העותר נדחו.

3.

כמו בעתירות הקודמות, צירף העותר לעתירתו גם הפעם מסמכים שונים המעידים על מצבה הכלכלי הקשה של משפחתו, על מצבם הבריאותי הקשה של שניים מילדיו, על התנדבותו בארגונים שונים וטוען כי בנסיבותיו יש מקום להכיר במעמדו. העותר טוען כי טרם כניסתו לתוקף של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 הייתה בידיו תעודת זהות ישראלית. יש לציין כי העותר שוהה בישראל מכוח היתרים זמניים מתחדשים. מתגובת המשיב עולה עוד כי ביום 2.9.2010 הגיש העותר בקשה לעיון מחדש בהחלטת שר הפנים בה טען כי המעמד נדרש לו לשם הסעת ילדיו החולים לטיפולים שונים. גם בקשה זו נדחתה.

4.

על אף נסיבותיו הקשות של העותר ומשפחתו, דין העתירה להידחות על הסף. עניינו של העותר זכה לבירור במסגרת מספר רב של הליכים שהתנהלו לפני בית משפט זה. מספר הרכבים של בית משפט זה נדרשו לבירור טענותיו של העותר. בפי העותר אין טענות חדשות או ראיות שיהיה בהן לשנות מקביעותיו של בית משפט זה. בהתחשב בכל האמור לעיל, ביום 13.8.2012 נתתי החלטתי לפיה העותר ישקול מחיקת העתירה דנן מבלי שיחויב בהוצאות. חרף זאת הגיש העותר ביום 19.8.2012 הודעה ממנה ניתן ללמוד כי הוא עומד על עתירתו. נוכח העובדה כי העתירה הוגשה ללא כל בסיס ובהתחשב בעובדה שניתנה לעותר הזדמנות למחוק עתירתו מבלי שיחויב בהוצאות, יישא העותר בהוצאות המשיב בסך 1

,000 ש"ח, זאת בהתחשב במצבו הכלכלי הנטען.