בג"ץ 4390/07 רג'אאי פאח'ורי נ. שר הפנים

השופט י' אלון :

העותר, תושב האיזור הנשוי לאזרחית ישראלית, מבקש שיוענק לו מעמד מסוג א/5 במסגרת הליך של איחוד משפחות.

העותר הגיש לבית משפט זה מספר עתירות קודמות בהן עתר לסעדים דומים (בג"ץ 3981/06; בג"ץ 2028/06). העתירה בבג"ץ 2028/06 נדחתה ביום 12.2.2007 ובפסק הדין נקבע כי:

"על אף ההבנה לצרכיה של משפחת העותרים, אשר להם 4 ילדים ואחד מהם סובל ממוגבלות בתנועה, איננו רואים להתערב בהחלטת המשיב המעוגנת במדיניותו על רקע המצב הביטחוני הקיים. לפיכך העתירה נדחית".

מאוחר יותר, ביום 16.9.2007 נדחתה על הסף העתירה בבג"ץ 3981/06, ובית המשפט קבע:

"על פי סעיף 2 להוראת השעה (חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 – י"א), כל עוד החוק בתוקפו, אין להעניק לתושב אזור אזרחות לפי חוק האזרחות, או לתת לו רשיון לישיבה בישראל על פי חוק הכניסה לישראל, ומפקד האזור לא יתן לתושב כאמור היתר לשהייה בישראל על פי תחיקת הבטחון באזור.

עם זאת, על פי סעיף 4 להוראת השעה,

'רשאי שר הפנים או מפקד האזור, לפי הענין, להאריך את תוקפו של רשיון לישיבה בישראל או של היתר לשהייה בישראל, שהיו בידי תושב אזור ערב תחילתו של חוק זה, בהתחשב, בין השאר, בקיומה

של מניעה בטחונית כאמור בסעיף 3ד;'.

מכח הוראה זו, רשאי שר הפנים להאריך תוקף רשיון ישיבה בישראל או היתר שהייה שהיו בידי העותר ערב תחילתו של החוק, אולם אין בידי הגורם המוסמך שיקול דעת לשדרג את מעמדו לצורך קידומו בתהליך המדורג.

משחוקתיותו של ההסדר שעוגן בהוראת השעה אושרה בבג"צ 7052/03 עדאלה נ' שר הפנים , חלה על הענין, בין היתר, הוראת החוק שאינה מאפשרת שידרוג מעמדו של מי ששולב בהסדר המדורג ומבקש להתקדם בו (בג"צ 4255/06 מחמוד צאלח נ' שר הפנים; בג"צ 515/06 ערער נ' שר הפנים).

נוכח המצב המשפטי הקיים, וכל עוד הוראת השעה עומדת בעינה, אין מקום לקבלת העתירה, ודינה להידחות על הסף".

לאור זאת, דין העתירה הנוכחית להידחות על הסף.

העתירה הוגשה עוד בטרם ניתן פסק הדין בעתירת העותר בבג"ץ 3981/06 וכשלושה חודשים לאחר מתן פסק הדין בעתירתו הנוספת בבג"ץ 2028/06. עתירתו המתוקנת של העותר (במסגרת העתירה דנן) הוגשה ביום 7.10.2007. העותר לא ציין בעתירתו זו (השלישית במנין עתירותיו) את דבר קיומן של שתי עתירותיו הקודמות שנדחו, וודאי שלא טען לשינוי נסיבות המצדיק דיון נוסף בענינו מעבר לנפסק בשתי עתירותיו שנדחו.

על אף נסיבותיו הקשות של העותר, די בטעם זה כדי לדחות את העתירה, שכן:

"אין זה יתכן כי עותר אשר עתירתו נדחתה בעבר יחזור ויגיש עתירה זהה מתוך תקווה כי היום יגלו טענותיו עילה להתערבותו של בית משפט זה… יתכן ובית המשפט ישוב וידון בעניין אשר עלה כבר בפניו בעבר, אם ישנו נימוק מיוחד לכך. נימוק שכזה יכול שיעלה מקום בו חל שינוי מהותי בנסיבות" (בג"ץ 10970/04 אדהן נ' שר הפנים (לא פורסם, 7.12.04); וראו גם בג"ץ 20/64 "המסייר" בע"מ נ' המפקח על התעבורה , פ"ד י"ח(3) 245 (1964); בג"ץ 4624/05 קבהא נ' שר הפנים

(טרם פורסם, 16.6.05)).

בעניננו כאמור לא עמד העותר על כל שינוי נסיבות או טעם המצדיק דיון מחודש.

אשר על כן, החלטנו לדחות את העתירה על הסף.