בג"ץ 8307/12מייק ואן קול נ. מדינת ישראל

השופטת ד' ברק-ארז:

1.

בפנינו עתירה שבה טוען העותר כי הוא זכאי לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (להלן: חוק הסיוע המשפטי ), וכי למרות זאת, פניותיו ללשכת הסיוע המשפטי בתל אביב-יפו (להלן: לשכת הסיוע ) אינן זוכות לטיפול. נוכח כך, מבקש העותר כי בית משפט זה יורה למשיבים 3-2 להיענות לפניותיו.

2.

המשיבים גורסים כי דין העתירה להידחות על הסף, נוכח קיומו של סעד חלופי. הם מפנים לעניין זה לסעיף 5 לחוק הסיוע המשפטי הקובע כי ניתן לערער לבית המשפט המחוזי על החלטה לדחות בקשה לשירות משפטי, והחלטה שתינתן בערעור זה תהיה סופית. לפיכך, טוענים המשיבים כי ככל שהעותר סבור שפנייה שלו ללשכת הסיוע סורבה שלא כדין, עליו לערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. הם אף מדגישים כי העותר מודע לאפשרות זו ואף עשה בה שימוש בפועל יותר מפעם אחת בעבר. המשיבים מוסיפים כי דין העתירה להידחות על הסף גם מחמת חוסר ניקיון כפיים מאחר שהעותר לא פירט בעתירתו את מכלול העובדות הרלוונטיות לדיון בה, ואף הסתיר מבית המשפט מסמכים מהותיים. המשיבים מציינים, בהקשר זה, כי במהלך השנים פנה העותר ללשכת הסיוע עשרות פעמים, כי מאז שנת 2005 נפתחו לעותר שלושים ושמונה תיקים שונים בה, כי לשכת הסיוע מינתה לפחות חמישה עורכי דין לצורך ייצוגו של העותר בהליכים שונים, וכי חרף העובדה שלשכת הסיוע מטפלת בפניותיו השונות של העותר הוא

נמנע מלצרף לעתירתו את התשובות שקיבל ממנה. המשיבים מציינים עוד כי במקרים שונים לא טרח העותר להתייצב לפגישות שנקבעו לו עם עורכי הדין המטפלים בענייניו או לא המציא מסמכים שנדרשו כדי לקדם את הטיפול בהם. לבסוף, טוענים המשיבים כי העתירה היא כללית, וכי גם לגופו של עניין לא נפל כל פגם בפעולתם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. נוכח האמור, מבקשים המשיבים כי בית משפט זה ישית הוצאות על העותר בגין הגשתה של עתירת סרק.

3.

דין העתירה להידחות על הסף עקב קיומו של סעד חלופי. כפי שציינו המשיבים, סעיף 5 לחוק הסיוע המשפטי קובע נתיב ערעורי הפתוח בפני מי שנדחתה בקשתו לקבלת סיוע משפטי, והעותר אינו יכול "לעקוף" אותו ולפנות לבית משפט זה במקום לבית המשפט המחוזי, כפי שדורש החוק (ראו גם: בג"ץ 2637/10 פלונית נ' שר המשפטים , בפסקה 18 (19.7.2010)). ניתן להוסיף, כי העובדה שהעותר אכן ערער בעבר לבית המשפט המחוזי על החלטות שונות של לשכת הסיוע, מטילה צל על בחירתו לפנות במישרין לבית משפט זה במקרה דנא. ניתן להוסיף, כי גם לגופו של עניין, עיון בתגובתם המקדמית המקיפה של המשיבים מאפשר להתרשם כי אין ממש בטענתו של העותר שפניותיו אינן נענות. מובן כי אין בכך כדי להביע עמדה בנוגע להחלטותיה של לשכת הסיוע במקרים קונקרטיים, וככל שברצונו של העותר לתקוף החלטות כאלה, באפשרותו לעשות זאת בדרך שנקבעה לכך בדין.

4.

סוף דבר: העתירה נדחית. בנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.