בש"א 2375/00 טנצר שמואל נ. אהרון מ. שמחה

בפני בקשה להורות, כי הדיון בה.פ. 177371/99 ימשיך להתנהל בבית משפט השלום בתל-אביב, אליו הוגשה.

1.המשיב הגיש כנגד המבקש ואחרים תביעה בסדר דין מקוצר, ובה בקש לחייבם לשלם סכומי כסף, על פי חוזה שכירות שנחתם ביניהם. בקשת רשות להתגונן שהגישו המבקש והנתבעים האחרים נדחתה, וניתן פסק דין כמבוקש בתביעה. בעקבות זאת, הגיש המבקש בקשה למתן פסק דין הצהרתי בה בקש להכריז על בטלותו של הסכם השכירות בינו לבין המשיב, עליו התבססה התביעה בסדר דין מקוצר. לאור המלצת בית המשפט, החליט המבקש למחוק את בקשתו לפסק דין הצהרתי, תוך שחויב בהוצאות הישיבה. זמן מה לאחר מכן הגיש בקשה לפסק דין הצהרתי לבית משפט השלום בתל-אביב, זהה לזו שהגיש לבית משפט השלום בירושלים. בבקשה שבפני מבקש המבקש כי תינתן החלטה, מכוח הסמכות הקבועה בתקנה 24 לחוק בתי המשפט, [נוסח משולב], התשמ"ד1984- (להלן: החוק), לפיה הדיון בתביעתו ימשיך להתנהל בפני בית משפט השלום בתל-אביב. לטענתו, לאור העובדה שהמשיב הנו שופט בדימוס אשר כהן שנים רבות כשופט וכנשיא בבית משפט השלום בירושלים, אין זה ראוי לקיים את הדיון בבית המשפט הזה.

2.המשיב מתנגד לבקשה. לטענת המשיב יש לדחות הבקשה ממספר טעמים: ראשית , בבקשתו של המבקש נפלו פגמים פרוצדורליים שונים, בגינם יש מקום לדחותה על הסף. שנית , משכבש המבקש את טענותיו בעניין זה, והמתין עד למתן החלטות עליהן לא ערער, אין לו להלין אלא על עצמו. שלישית , בעניין נשוא התובענה חל ממילא השתק פלוגתא. רביעית , ניסיונו של המבקש לשוב ולהגיש בקשה זהה לזו שהוגשה ונמחקה, תוך שהוא מעלים את העובדה כי בקשה שהגיש לרשות להתגונן באותו עניין, נדחתה, הנו חסר תום לב, כשמטרתו היא להשיג דיון חוזר בתביעה בשלב בו קיים פסק דין חלוט בעניין. לבסוף נטען , כי מאחר שהמשיב אינו שופט בפועל אין סעיף 24 לחוק חל עליו, ואף בשל כך יש לדחות הבקשה על הסף.

3.מהחומר שבפני עולה, כי המבקש ידע, אף בטרם נפתחה התביעה הראשונה בבית משפט השלום בירושלים, כי המשיב הנו שופט ונשיא בדימוס אשר כהן בבית משפט זה. בנסיבות אלה, מן הראוי היה שבקשה זו הייתה מוגשת מיד עם פתיחתם של ההליכים. ואולם, למרות זאת, אינני מוצא בהשתהותו של המבקש כדי לחסום את בקשתו, ככל שהיא צופה פני עתיד. בנסיבות דנן, בהן המשיב כהן שנים רבות כשופט וכנשיא בבית משפט השלום בירושלים, הטעם הטוב, והקפדה על מראית פני הצדק תומכים בבקשת המבקש, כי הדיון יתקיים בבית משפט אחר (וראו: בש"א 5612/90 אברהם אנג'ל, עו"ד נ' קוליה בודסקי , פ"ד מה(2) 240; בש"א 1974/99 דוד ירושלמי ואח' נ' שותפות אדריכלים בן דור ואח' , תק-על 99(2) 310). לפיכך, הנני מורה, שהתביעה שהגיש המבקש (ובלי להביע כל דעה באשר לתביעה גופא, או לסיכוייה), תתנהל בפני בית משפט השלום בתל-אביב, וזאת מתוקף סמכותי לפי סעיף 78 לחוק. למניעת ספק יובהר, כי ברור הדבר, שאין בהחלטה זו כדי לאיין, אף במשתמע, הליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים, ואין באמור בה כדי לחסום כל טענה שיש למי מהצדדים באשר להליכים הקודמים שהתנהלו ביניהם.

אשר על כן, אני נענה לבקשה ומורה, כי הסמכות המקומית לדון בתובענה הנוכחית שהגיש המבקש, תהה לבית משפט השלום בתל-אביב.