בש"א 3890/10 אריאלה ורנסקי נ. בנק לאומי לישראל

שיפוטית בדבר קביעת היקף הסיכומים אינה בגדר המלצה, אלא הוראה מחייבת. הגורם השיפוטי המחליט בנדון יסתייע בעיון בהכרעה נשוא הערעור ובהודעת הערעור או הבקשה למתן רשות ערעור. כמובן,

מתפקידו של בית משפט לשמור על השוויון בין בעלי הדין, אף בתחום של קביעת היקף הסיכומים. בפועל, יש שוני בין שני הצדדים. טרם הגשת סיכומיו המערער מגיש הודעת ערעור, ואילו המשיב הינו בגדר "מגיב" ואינו מגיש הודעה מדוע דין הערעור להידחות. יוער, כי אין זה מחייב קביעת היקף סיכומים רחב יותר למשיב, שכן פסק הדין נשוא הערעור תומך בעמדתו.

3.

במקרה שלפני, הורחב היקף העמודים בסיכומי המערערת ל-25 עמודים לאחר שהחליט הרשם י' מרזל להרחיבם "לפנים משורת הדין". הווה אומר, כי אף בבקשתה הראשונה של המערערת להרחבת היקף הסיכומים לא מצא הרשם כי יש מקום להרחבה ניכרת וממילא לא הרחבה לסך של 100 עמודים כפי שנתבקש לראשונה. ויובהר, כי ההרחבה שהוענקה למערערת הינה על צידה הגבוה בהליכים מסוג זה. אף הרשמת בהחלטתה השנייה נתנה משקל לכך כי אין למעשה כל עילה להרחבה ניכרת נוספת בסיכומי המשיבה לסך של 37 עמודים. הרחבה כה ניכרת יש בה כדי לפגוע במטרתו ותכליתו של צו סיכומי הטענות כקבוע בתקסד"א, ובסמכות הניתנת להגביל את היקף הסיכומים. המערערת טוענת כי פסק דינו של בית המשפט קמא מעלה טענות מורכבות רבות וכי יש להתחשב גם בטענותיה בכל הנוגע להליך רע"א 11880/04. באשר לפסק דינו של בית המשפט קמא, הרי שזה משתרע על פני 18 עמודים. נכון הוא, כי אורך פסק הדין אינו אלא שיקול אחד לקביעת היקף הסיכומים. ברם, לאחר עיון בהודעת הערעור נחה דעתי כי הרשם הלך כברת דרך כלפי המערערת עת הרחיב את היקף הסיכומים מ-15 עמודים ל-25. האמת תיאמר, כי משאב הזמן הינו יקר עד מאוד במערכת המשפטית שהינה עמוסה בערעורים וכידוע - התור אינו קצר. לו הייתי מתרשם כי החלטת הרשמת לדחות את הבקשה מנעה מהמערערת להציג את עמדתה כנדרש, היה מקום להתערב. עם זאת, וכאמור – עולה כי ההפך הוא הנכון. לאמור, בית משפט התחשב, ייתכן אף יתר על המידה, בעמדת המערערת. יצוין, כי הודעת הערעור משתרעת על פני 34 עמודים והרשם התיר הגשת סיכומים בהיקף של 25 עמודים. עולה, כי המדובר בכ-60 עמודים מבלי שיכללו בתוכם את תשובת המשיבים. הבה נדמיין ההשפעה של מתן הוראה כזו על הזמן הנדרש להכריע בעשרה הליכים למשל בכמות ניירת כזו. אף כאן, יש מקום לשקול שיקולי שוויון ביחס למתדיינים אחרים וכי גם הם ממתינים לקבל את יומם. "שיקולי הרוחב" בכגון דא הינם לגיטימיים.

בא כוח המערערת ביקש לסכם את טענות מרשתו בהיקף של 100 עמודים. פשיטא כי לא היקף הסיכומים המבוקש הוא הקובע ואף אינו מחייב את בית המשפט להרחיב את היריעה. לשון אחרת, לעתים ניתן להתחשב במידת מה בהערכה הסובייקטיבית של בעל דין, אך זאת בכפוף לבדיקה עניינית של המקרה. הניסיון המשפטי מלמד כי המאמץ לצמצם את כתבי הטענות מוביל לחידוד הנקודות אשר באמת שנויות במחלוקת בין הצדדים ותורמת לחשיבה בהירה יותר. בהקשר זה, תצוין האמרה המיוחסת לשופט בית המשפט העליון האמריקני לפיה "לא היה לי זמן לכתוב פסק דין קצר, ולכן כתבתי פסק דין ארוך". אמרה זו רלוונטית גם לכתבי טענות וסיכומים.

כלל משפטי נוסף ראוי לציון הוא כי ממילא הביקורת הערעורית על החלטה מעין זו הינה מצומצמת. זאת, מכח הכלל כי אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהחלטה שעניינה ניהול גרידא של ההליך. מחוקק המשנה הסמיך את הרשם של בית משפט זה להחליט בנדון ולא בכדי. רק כאשר החלטת הרשם הינה חריגה באופן ברור על פניו, תתערב ערכאת הערעור בקביעת היקף הסיכומים. כאמור, זה אינו המצב כאן. אחרון יובהר, כי צו סיכומי הטענות, כפי שציינה הרשמת בהחלטתה, מתייחס בשלב זה רק לטענות העולות מן הליך הערעור בע"א 4741/09. בניגוד לערעור בזכות, ניתן לדון בבקשה למתן רשות ערעור על סמך הבקשה כפי שהוגשה, אף ללא מתן השלמה נוספת בכתב או בעל פה, בהתאם לאמור בתקנות.

4.

הערעור נדחה. בשל מועד הדיון הקרב (12.7.10), על המערערת להגיש את סיכומיה עד ליום 14.6.10 והמשיבה תגיש את תשובתה עד ליום 30.6.10. המערערת רשאית להגיש סיכומי תשובה, אם תחפוץ בכך, עד ליום 5.7.10. היקף סיכומי הצדדים בהתאם לנקבע. בנסיבות העניין ובהתחשב בכך שלא נתבקשה תגובת המשיבים, אסתפק בחיוב המערערת בהוצאות המשיב בהליך זה בסך 2,000 ₪ להיום.

פסק דין זה יועבר לבעלי הדין ללא דיחוי באמצעות פקסמיליה.