בש"א 426/07 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ. אייל מימון

בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), להעברת מקום הדיון בתביעה שהגיש המשיב כנגד המבקש מבית משפט השלום בתל-אביב יפו לבית משפט השלום בבאר-שבע.

המבקש הינו תאגיד בנקאי אשר מענו הרשום מצוי ברמת-גן. התביעה שהוגשה על-ידי המשיב היא תביעה כספית לתשלום סכום של 700,000, אשר מהותה חילוט ערבויות לפי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974. הדיון בתביעה זו טרם החל. המבקש טוען כי יש להעביר את הדיון בתביעה מבית משפט השלום בתל-אביב יפו לבית משפט השלום בבאר-שבע, שכן מירב הזיקות הן לעיר באר-שבע ומאזן הנוחות נוטה בבירור לניהול התיק בבאר-שבע ולא בתל-אביב. לטענתו, כל האירועים נשוא התביעה התרחשו בבאר-שבע. הסכם מכר הדירה נערך ונחתם באזור העיר באר-שבע, המקרקעין נשוא המחלוקת מצויים בבאר-שבע, החוזים הרלבנטיים לתביעה היו אמורים להיות מקוימים בבאר-שבע, ההפרה הנטענת של החוזה בוצעה בבאר-שבע, וכל הצדדים המעורבים בתביעה, לרבות התובע עצמו, כולם מתגוררים בבאר-שבע או בסביבתה. כן טוען המבקש כי הזיקה לבית המשפט בתל-אביב היא זיקה פורמאלית גרידא, היינו רישום מענו הרשמי של המבקש ברמת-גן.

המשיב מתנגד להעברת מקום הדיון בתביעה לבית משפט השלום בבאר-שבע. לטענתו, הטעם המרכזי להגשת תביעתו בתל-אביב דווקא, היה קיומו של הליך הקשור לתביעה זו, אשר התנהל בבית משפט השלום בתל-אביב יפו. בהליך זה ניתן זה מכבר פסק-דין, והמבקש הגיש ערעור על פסק-הדין לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר הדיון בו עוכב עד למתן הכרעה בתביעה נשוא בקשה זו. על-פי הנטען, קיימת סבירות גבוהה כי ההליכים יאוחדו, ומסיבה זו, יחד עם העובדה כי מענו הרשום של המבקש מצוי בעיר רמת-גן, יש לטענת המשיב לנהל את הדיון בתביעה בבית משפט השלום בתל-אביב יפו. כן טוען המשיב כי המרחק בין תל-אביב לבאר-שבע אינו מצדיק את העברת מקום הדיון, וכי מקום משרדו של בא-כוחו מצוי בעיר חדרה, כך שהעברת הדיון לבאר-שבע תגרום לו אי נוחות והוצאות מרובות.

דין הבקשה להעברת מקום הדיון להתקבל. בית משפט זה קבע בעבר לא אחת כי ייעשה שימוש בסמכות להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, כאשר תביעה מסוימת הוגשה לבית משפט שמוסמך לדון בה מבחינת סמכותו הפורמאלית, אך אין זיקה מוחשית אחרת כלשהי בין העניין לבין תחום סמכותו של בית המשפט (ראו: ב"ש 885/82 לוי נ' אוחנונה , פ"ד לז(1) 306; בש"א 4666/02 גוכלר נ' עיזבון המנוח ז'ק אזאוילוס ז"ל , פ"ד נו(6) 817). כך נקבע, גם כאשר המקור לזיקה הפורמאלית היה קיום סניף של אחד הנתבעים באזור השיפוט של בית המשפט

(ראו: בש"א 8302/00 עמותת בית חולים שערי צדק – ירושלים נ' שלמה (לא פורסם); בש"א 3930/02 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' סדן (לא פורסם)).

במקרה שלפניי אין לתביעת המשיב כל זיקה מהותית לבית משפט השלום בתל-אביב, שכן האירועים הרלוונטיים לתביעה התרחשו בבאר-שבע. כך, למשל, הסכם מכר הדירה נערך ונחתם באזור העיר באר-שבע, וכן המקרקעין נשוא המחלוקת מצויים בבאר-שבע. אף מאזן הנוחות במקרה דנן נוטה בבירור לקיום הדיון בבית משפט השלום בבאר-שבע, שכן זהו האזור בו מתגוררים העדים הרלוונטיים לתביעה. באשר לטענת המשיב בדבר הסבירות לאיחוד הדיון עם הליך הערעור הנדון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, טענה זו אין בה ממש, נוכח העובדה כי מדובר בתיקים הנדונים בפני ערכאות שונות.

אשר על כן, אני מורה בזאת מכוח הסמכות הנתונה לי, על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, על העברת מקום הדיון בת"א 63240/06 (שלום – תל-אביב יפו) מבית משפט השלום בתל-אביב יפו לבית משפט השלום בבאר-שבע.