בש"א 4818-24 בש"א 4818-24

1.לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א), לאיחוד הדיון ב-ת"ט 57760-05-23, המתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, עם הדיון ב-ת"א 27353-12-23, המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. מבוקש כי ההליכים ידונו במאוחד בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

2.התובענה ב-ת"ט 57760-05-23, המתנהלת בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, החלה בהליך לביצוע שטר (להלן: התביעה השטרית), בו נקט המשיב 1 (להלן: התובע) כנגד המבקשת 2 (להלן: המבקשת). מדובר בשיק, על סך 2,563,400 ש"ח, שמשכה המבקשת, לטובת התובע. בכתב ההתחייבות שנחתם אגב מסירת השיק, עליו מצוין התאריך 23.9.2021 (להלן: כתב ההתחייבות), נכתב כי ניתן יהיה להפקיד את השיק, "ובלבד שלא התקבל היתר בניה לפרויקט ברחוב פינלס 11 בתל אביב או לחלופין לא התקבלה הסכמת הדיירים בבניין להובלת הפרוייקט על ידי קבוצת הרכישה [...]. ככל שתפרעו את ההמחאה כאמור לעיל, יראו אתכם כמוכרים את הזכות לבניית דירה בפרויקט פינלס 11 בתל אביב לי ו/או לפקודתי ולא תהיו זכאים לקבל את הדירה האמורה".

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בהחלטתו מיום 1.8.2023, קבע כי ניתנת למבקשת רשות להתגונן. במסגרת החלטה זו, בית המשפט קבע כי נדרש בירור עובדתי בשאלה אם התנאים שצוטטו לעיל, למסירתו לגבייה של השיק נושא התביעה, הם תנאים מצטברים או תנאים חלופיים. לאחר מתן הרשות להתגונן הגישה המבקשת (ביום 3.3.2024) כתב הגנה, וביום 19.3.2024 הגיש התובע כתב תשובה לכתב ההגנה הנ"ל.

יצוין כי טרם התקיימו דיונים במסגרת התביעה השטרית.

3.הליך ת"א 27353-12-23, המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, עניינו בתביעה חוזית ונזיקית (להלן: התביעה החוזית), שהגישו המשיבים 2-1 (להלן, יחד: התובעים), כנגד המשיבים 5-3, אשר בבסיסה הסכמים הנוגעים לפרויקט בבניין ברחוב פינלס 11 בתל אביב. כנגד המשיבים 4-3 נטען, במסגרת התביעה החוזית, כי ניהלו משא ומתן לקראת כריתת חוזה שלא בתום לב, הפרו הסכם שנכרת בין הצדדים וכן הפרו הוראות של חוק המכר, התשכ"ח-1968. כנגד המשיבה 5 נטען, בתביעה החוזית, כי התרשלה במתן שירותיה המקצועיים כעורכת-דין.

ביום 8.5.2024 שלחה המשיבה 5 הודעת צד ג' למבקשות בבקשה שלפניי בטענה לפיה פעולותיהן ומחדליהן הרשלניים גרמו לנזקים להם טוענים התובעים בתביעה החוזית.

4.למען שלמות התמונה, יצוין כי בכתב ההגנה שהגישה המבקשת, ביום 3.3.2024, במסגרת התביעה השטרית, התבקש בית המשפט להורות על עיכוב ההליכים בתביעה השטרית עד להכרעת בית המשפט בתביעה החוזית. זאת, מן הטעם שאין התובע יכול לדרוש קיום ערבותו של ערב (היא המבקשת, לטענתה) טרם דרש זאת מהחייב העיקרי, כקבוע בסעיף 8 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967. בתגובה לבקשה זו טען התובע כי המבקשת לא היתה ערבה, אלא התחייבה כחייב עיקרי. טרם התקבלה החלטה בבקשה לעיכוב הליכים הנ"ל.

נוסף על כך, ביום 17.3.2024 הגישו המשיבים 4-3 כתב הגנה במסגרת התביעה החוזית, אשר בו התבקש בית המשפט לעכב את ההליכים בתביעה החוזית עד להכרעה בתביעה השטרית (כלומר, בקשה הפוכה לבקשה לעיכוב הליכים מטעם המבקשת). זאת, בנימוק שאם תתקבל התביעה השטרית המשמעות תהיה, לפי הנטען, שהתובעים לא יהיו זכאים עוד לזכות החוזית (אופציה) על בסיסה הוגשה התביעה החוזית ולכן לא ניתן יהיה לקבל את הסעד הנתבע בתביעה. יובהר כי אף בבקשה זו לעיכוב הליכים טרם התקבלה החלטה.

5.בבקשה דנן נטען כי התובענות עוסקות באותה מערכת עובדתית ובאותה עסקת בסיס, ולכן איחודן יקדם יעילות דיונית ויימנע התדיינות כפולה. צוין כי אומנם הסעדים המבוקשים בשתי התובענות שונים, אך הזיקה בין ההליכים היא חד משמעית וכן תוצאתו של הליך אחד משפיעה על תוצאתו של ההליך השני. עוד מבוקש כי הדיון המאוחד יתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, משום שההליך שם נפתח קודם להליך בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, וכן מהטעם שהליך זה הועבר מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לבית המשפט בו הוא נדון כעת וזאת מטעמים של מראית פני הצדק (בש"א 4362/23 רמות נ' מולד (17.7.2023)).

6.בתגובתם מיום 25.6.2024, הודיעו המשיבים 4-3 כי הם אינם מתנגדים לקבלת הבקשה לאיחוד התובענות.

7.בתגובתה מיום 1.7.2024, הודיעה המשיבה 5 כי היא מתנגדת לקבלת הבקשה. המשיבה 5 טוענת כי אין חפיפה בין העילות והסעדים בשתי התובענות – בהליך אחד, אשר המשיבה 5 איננה צד לו, העילה היא שטרית, ואילו בהליך השני עילת התביעה, כלפי המשיבה 5, היא עילה נזיקית. לפיכך, לשיטתה של המשיבה 5, אין הצדקה לאחד את הדיון בתובענות.

8.ביום 2.7.2024 הגישו המשיבים 2-1 (התובעים בתובענות נושא הבקשה) את תגובתם לבקשה, בה הודיעו כי הם מתנגדים לקבלתה. זאת, משום שהתובענות אותן מבוקש לאחד עוסקות, לטענתם, בעניינים שונים, צפויים להעיד בהן עדים שונים, לידון עילות תביעה שונות, בין צדדים שונים, וכן סדרי הבאת ראיות ונטלי הוכחה הינם שונים. כמו כן, נטען כי כמעט שאין כל השפעה להליך אחד על ההליך האחר. יתרה מזאת, נטען כי המחלוקות העובדתיות בין הצדדים בתביעה השטרית מצומצמות לשאלת פרשנות כתב ההתחייבות, לעניין גיבוש הזכות למסירתו של השיק לפירעון, וזאת בניגוד לתביעה החוזית שעוסקת בנושאים נוספים. עוד טוענים התובעים כי המבקשות לא עמדו בנטל לשכנע שאיחוד התובענות מוצדק. התובעים מוסיפים וטוענים כי איחוד הדיון בתובענות יביא לסרבול ולעיכוב ההליכים ולכן ייגרם להם נזק, שכן, לטענתם, ההליכים מצויים בשלבים דיוניים שונים. בנוסף לכך, נטען כי הטעם להעברת התביעה החוזית לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז, לפיו ישנה מניעות בשל מראית פני הצדק, איננו רלוונטי עוד. לבסוף, נטען כי איחוד הדיונים בתובענות ייאלץ את התובעים לאחד את ייצוגם ובשל כך "ישתנו סדרי בראשית".

9.לאחר עיון בבקשה, בנספחיה, בתגובות המשיבים וכן בתיקי ההליכים במערכת "נט המשפט", הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

10.כאמור לעיל, בבקשה שלפניי מבוקש לאחד את הדיון בתביעה שטרית יחד עם תביעה חוזית ונזיקית, כאשר זו האחרונה עוסקת ב-"עסקת היסוד" אשר בהקשרה נעשה השטר נושא התביעה השטרית. כאשר עסקינן בתביעות כאמור, קיימים ביניהן הבדלים מובנים, לרבות לעניין היותן של העילות שונות (להרחבה על ההבחנה שבין שני סוגי התביעות, ראו למשל: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 152-151 (מהדורה שביעית, 1995); אהרן ברק "מהותו של שטר" מבחר כתבים כרך ב 1253, 1276-1274 (התש"ס); רע"א 5926/22 סלע נ' שוחט, פסקאות 15-14 (29.3.2023)). ההבדלים בין סוגי התביעות, כאמור לעיל, יוצרים לעיתים קשיים בבירור הסוגיות המשפטיות השונות במאוחד. אולם, אף בהינתן הבדלים אלו, אין מניעה, בנסיבות המתאימות, לאחד דיונים של תביעה שטרית יחד עם תביעה שעניינה בעסקת היסוד, כמבוקש בדנן (ראו: בש"א 5482/23 וגמן נ' י.שוגר ובניו בע"מ (21.8.2023) (להלן: עניין וגמן); בש"א 7627/17 ברנהולץ נ' פלד, פסקה 5 (8.10.2017) (להלן: עניין ברנהולץ); בש"א 5915/05 גרשונוביץ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (2.1.2006); בש"א 261/13 רוזנגרטן נ' מעדני שרפ אלון מורה בע"מ, פסקה 5 (25.3.2013)).

11.המקרה שלפניי הוא מקרה מובהק לכך שנדרש לאחד את הדיונים בשתי התובענות (אלא אם באחת התביעות היתה מתקבלת בקשה לעיכוב ההליכים בגין ההליכים המתנהלים בתביעה השנייה). זאת, למרות ההבדלים בין שתי התובענות, ומהטעם המרכזי הבא: כזכור, בכתב ההתחייבות, העומד במרכז המחלוקת בתביעה השטרית, נכתב כי: "ככל שתפרעו את ההמחאה כאמור לעיל, יראו אתכם כמוכרים את הזכות לבניית דירה בפרויקט פינלס 11 בתל אביב לי ו/או לפקודתי ולא תהיו זכאים לקבל את הדירה האמורה". על כן, ככל שיזכה התובע בתביעה השטרית לא תוקנה לתובעים עוד הזכות "לבניית דירה בפרויקט פינלס 11 בתל אביב". לעומת זאת, נראה כי התביעה החוזית, ברובה, מתבססת על כך שעומדת לתובעים הזכות הנ"ל, ובהיעדר זכות כאמור אין לתביעה החוזית, בחלקה הארי, תקומה. התביעה השטרית והתביעה החוזית הינן, אפוא, למצער לעניין עיקר התביעה החוזית, תביעות חלופיות.

מקום בו עסקינן בשתי תביעות חלופיות, כאשר חלק ניכר ובסיסי של כל תביעה חופף לתביעה האחרת, קיים טעם רב משקל לכך שהדיונים בשתי התביעות לא יתקיימו במקביל בבתי משפט שונים. זאת, מהטעם של יעילות דיונית, בהתאם לתכליתו של סעיף 40 לתקסד"א (ראו והשוו: עניין וגמן, פסקה 9; בש"א 4436/13 בן שמואל נ' בן חיים, פסקה 6 (28.7.2013)). כמו כן, איחוד הדיונים בתובענות אף עשוי לתרום, בנסיבות אלו, למניעה של הכרעות סותרות.

12.אוסף ואציין כי אכן, כפי שנטען בפניי, הצדדים בשני ההליכים הם שונים, שכן בתביעה החוזית ישנם שלושה נתבעים שאינם צד לתביעה השטרית ואילו המבקשת היא צד ג' בתביעה החוזית. בשל כך, טוענים התובעים כי אין זה מוצדק "לגרור" את שלושת הנתבעים הנוספים לתביעה השטרית. אולם, נוכח ההשפעה המהותית של תוצאותיו של הליך אחד על משנהו, העובדה שהצדדים אינם זהים בשני ההליכים דווקא מצדיקה את איחוד הדיון (משלא ניתנה החלטה לעכב הליכים). כך, ה"גרירה" יכול שתתקיים דווקא מקום בו הדיון בתביעות לא יאוחד, שכן ככל שהתביעה השטרית תתקבל, התביעה החוזית תתייתר (למצער, ברובה), דבר שיוביל לבזבוז של זמן שיפוטי של בית המשפט אשר דן בתביעה החוזית, ו"גרירת" הנתבעים בהליך שלא לצורך.

כן יודגש, כי בשני ההליכים התובעים הם זהים – בתביעה השטרית תובע ביצוע השטר הוא גל רמות ובתביעה החוזית התובעים הם גל רמות ובת זוגו, נועה ויינשטוק רמות. הגם שאין זהות בין הצדדים בשני ההליכים, ניתן לראות כי קיימת חפיפה בבסיס העובדתי להגשת התביעות, אף לפי גישת התובעים עצמם, אשר באה לידי ביטוי בכתב התביעה בתביעה החוזית. במצב מעין זה, התנגדותו של בעל דין התובע שתי תובענות נפרדות, בשני בתי משפט שונים, בגין אותה מסכת אירועים, לאיחוד הדיון, היא בעלת משקל נמוך ביותר. ניתן ללמוד זאת אף בהיקש מבקשות לעיכוב ולמחיקת הליכים בשל "עניין תלוי ועומד" (LIS ALIBI PENDENS), בהקשרן נפסק כי:

"בהיות המערערת זו שפתחה בהליכים גם פה גם שם, הרתיעה מפני מחיקה, על-סמך העקרון הנ"ל, פחותה במידה ניכרת מאשר במקרה בו נפתחו ההליכים באחד המקומות על-ידי הנתבע. משבחרה "לכרוך" בזכויות שהיא תובעת שם גם את קופות הגמל, קיימת חפיפה ניכרת בין הסעד כאן ושם, כך שהכפילות מהווה, לדעתי, לפחות לכאורה, הכבדת-יתר בלתי-מוצדקת על המשיב. לפיכך נראה לי, כאמור, כי בית-המשפט המחוזי צריך היה למחוק את התביעה" (ע"א 529/76 סבירסקי נ' סבירסקי, פסק דינה של השופטת מ' בן פורת).

בדומה לכך, אף במקרה שלפניי מדובר באותם תובעים, בשתי תביעות שהינן חלופיות, במידה משמעותית, האחת לשנייה, ומבוססות על בסיס עובדתי משותף. אציין כי מצב מעין זה, בייחוד משמדובר באותו תובע בשתי התביעות, הינו בסיס מתאים לבקשות לעיכוב הליכים. ברם, נוכח היותן של שתי בקשות לעיכוב הליכים (הסותרות זו את זו) תלויות ועומדות, לא ארחיב בעניין זה.

13.על כן, לאור האמור לעיל, מוצדק במקרה זה לנהל את הדיון בתובענות במאוחד משיקולי יעילות משפטית ומניעת החלטות סותרות.

14.באשר למקום השיפוט בו יאוחדו ההליכים, מוצא אני לקבעו בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בו מתנהלת כיום התביעה השטרית. התובענה המתנהלת בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד היא המוקדמת בזמן מבחינת מועד הגשתה, וכדרך כלל, הדיון המאוחד יתקיים בבית המשפט שאליו הוגשה התובענה הראשונה בזמן (ראו למשל, עניין וגמן, פסקה 11). זאת, בשים לב לכך שבשני ההליכים טרם החלה שמיעת ההוכחות. לא נעלם מעיניי כי בהליך העוסק בתביעה החוזית קבוע דיון קדם משפט ליום 9.10.2024 ואילו בתביעה השטרית טרם נקבע דיון. אך מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי הסיבה לכך היא המתנה להכרעה בבקשת איחוד הדיון בתובענות שלפניי. כמו כן, יצוין כי אין במרחק הגיאוגרפי הקצר בין שני בתי המשפט האמורים כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת מי מהצדדים בנסיבות העניין.

15.למען הסר ספק, יובהר כי ההחלטה לאחד את הדיון בתובענות אין משמעותה שהן גם תשמענה יחד. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד יוכל, בהחלט, לפי שיקול דעתו ובין היתר נוכח הבקשות לעיכוב הליכים שבפניו, להחליט לדון באחת התביעות ורק לאחר מכן, במידת הצורך, בשנייה.

16.סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני מורה על איחוד הדיון בתובענות כמבוקש בבקשה, כך שהדיון ב-ת"א 27353-12-23 יועבר מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ויאוחד שם עם הדיון ב-ת"ט 57760-05-23.

יחיאל כשר

שופט