פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
4950/17 - א'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המבקשת:
לימור חדד
נ ג ד
המשיבים:
1.
שרה עפרי
2. עו"ד אורית ריי לוין
3. הכונס הרשמי
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
החלטה
ביום 8.5.2017 ניתן פסק דין אשר מבטל את הליך פשיטת הרגל בעניינה של המבקשת (להלן: פסק הדין ). יומיים לאחר מכן, ביום 10.5.2017, הגישה המבקשת בקשה לביטולו של פסק הדין. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט של פשיטת רגל ביום 16.5.2017. ביום 8.6.2017 הגישה המבקשת לבית המשפט של פשיטת רגל בקשה לעיון חוזר בהחלטה הדוחה את בקשת הביטול. ביום 19.6.2017, בעוד הבקשה לעיון חוזר תלויה ועומדת, הגישה המבקשת את הבקשה שלפניי, בגדרה עתרה לקבלת ארכה להגשת ערעור על פסק הדין עד לחלוף 45 ימים ממועד מתן ההחלטה בבקשה לעיון חוזר. המשיבה 2 מתנגדת לבקשה. יצוין, כי מבדיקה במערכת "נט המשפט" עולה כי הבקשה לעיון חוזר עודנה תלויה ועומדת.
כידוע, הכלל הוא כי עצם הגשתה של בקשה לעיון חוזר אינה מאריכה את המועד להגשת הליך ערעורי על ההחלטה המקורית, וגם אינה מהווה בהכרח "טעם מיוחד" למתן ארכה. משמעות הדבר היא שבעל דין הבוחר להגיש בקשה לעיון חוזר לערכאה המבררת תחת הגשת ההליך הערעורי בתוך המועד, נוטל על עצמו סיכון דיוני שהדרך להשיג על ההחלטה המקורית תיחסם בפניו (למשל, בש"א 3731/14
דדון נ' כונס הנכסים הרשמי
(11.8.2014). לעניין השיקולים הרלוונטיים ביחס להארכת מועד להגשת הליכים ערעוריים ראו באופן כללי, בר"מ 6094/13
מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה (10.12.2013)). בפרט נכונים הדברים במקרה שלפנינו, נוכח העובדה שהבקשה לביטול פסק הדין היוותה בעצמה מעין בקשה לעיון חוזר, כלומר - הבקשה לעיון חוזר הייתה הניסיון השני של המבקשת להביא לביטולו של פסק הדין (למען שלמות התמונה אציין כי עיינתי בבקשה לביטול פסק הדין באמצעות מערכת "נט המשפט"). ודוק: מתן ארכה להגשת הליך ערעורי על ההחלטה המקורית כל אימת שבעל דין מגיש לערכאה הדיונית בקשות חוזרות ונשנות לביטולה או לשינויה של ההחלטה, תיתן בידי בעל הדין את הכוח להאריך עוד ועוד את המועד להגשת ההליך הערעורי (ראו והשוו, רע"א 1268/08 לוי נ' קצין התגמולים , פיסקה 5 (2.9.2008); בש"א 599/14 דנקנר נ' כונס הנכסים הרשמי , פיסקה 4 (2.2.2014); רע"א 4388/17 פלד נ' ביטון (11.6.2017)).
מן העבר השני, לא ניתן להתעלם מן העובדה שבקשת הארכה הוגשה בתוך המועד להגשת הערעור על פסק הדין. ממילא לא יכול היה להתגבש אצל המשיבה 2 אינטרס הסתמכות לגיטימי על סופיותו של פסק הדין (באשר למשקל הממשי הניתן לכך שבקשת ארכה מוגשת בתוך המועד ראו והשוו למשל, רע"א 3776/16 גנים נ' רחל
(15.8.2016)). גם העובדה שעסקינן בערעור בזכות (להבדיל מבקשת רשות ערעור), ומהותו של העניין, תומכים במסקנה שלא יהיה זה נכון לחסום את שעריו של בית משפט זה בפני המבקשת.
משאיזנתי בין השיקולים השונים, הגעתי לכלל מסקנה כי הפתרון הראוי והמידתי מצוי במתן אפשרות למבקשת להגיש את הערעור תוך פרק זמן קצר, וזאת ללא קשר למועד שבו תינתן ההחלטה בבקשה לעיון חוזר. אשר על כן, המועד להגשת הערעור מוארך בזאת עד ליום 10.7.2017. בנסיבות העניין ונוכח הליכי פשיטת הרגל שהתנהלו נגד המבקשת, לא ייעשה צו להוצאות.
המזכירות תמציא החלטה זו לידי הצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה, ואף תעדכן את באת כוח המבקשת טלפונית בדבר תוכנה תוך עריכת תרשומת מתאימה.
ניתנה היום, ד' בתמוז
התשע"ז (28.6.2017).
גלעד
לובינסקי זיו, שופט
ר
ש ם