בש"א 4954-24 בש"א 4954-24

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 להעברת מקום הדיון בת"א (שלום ראשל"צ) 21942-11-22 (להלן: ההליך), אשר מתנהל בבית משפט השלום בראשון לציון שבמחוז מרכז. בבקשה מצוין כי באת כוח המשיב היא אשתו של נשיא בתי משפט השלום במחוז מרכז, ומשכך נטען כי יש מקום להעביר את הדיון בהליך למחוז שיפוט אחר מטעמים של מראית פני הצדק, על מנת שההליך לא יידון לפני שופטים שכפופים לבן זוגה של באת כוח המשיב. עוד צוין כי המבקשים סבורים שניתן להעביר את הדיון בהליך לבית משפט שלום במחוז תל אביב.

2.המשיב סבור, בעיקרם של דברים, כי אין מקום להעביר את הדיון בהליך למחוז שיפוט אחר. לטענתו יש טעם לפגם בכך שהבקשה הוגשה רק לאחר קביעת ההליך להוכחות, אף שזהותה של באת כוחו הייתה ידועה למבקשים זה מכבר; והוא מוסיף כי קבלת הבקשה עלולה לפגוע בחופש העיסוק של באת כוחו, שכן משמעות ההיעתרות לבקשה היא כי באת כוחו לא תוכל לנהל הליכים בבתי משפט השלום במחוז מרכז. בתשובה שהגישו המבקשים לתגובת המשיב, מעלים המבקשים השגות על התנהלותו של המשיב וחוזרים על הטענות שהעלו בבקשתם. המבקשים מוסיפים כי הגישו את הבקשה דנן רק לאחר המעבר לשלב ההוכחות בהליך, בין היתר, "מפאת כבוד[ם]" של באת כוח המשיב ושל נשיא בתי משפט השלום במחוז מרכז (סעיף 5 לתשובת המבקשים מיום 11.8.2024). לשלמות התמונה יצוין כי ביום 12.7.2024 ניתנה החלטת המותב שדן בהליך (כב' השופט י' ירמיהו) שלפיה האחרון מסכים להעברת הדיון בהליך.

3.לאחר עיון בטענות הצדדים, לא שוכנעתי כי עלה בידי המבקשים להוכיח הצדקה להעברת הדיון בהליך למחוז שיפוט אחר. נקודת המוצא לדיון בסוגיה זו היא כי טענה לעילת פסלות כללית, אשר מופנית כלפי כלל השופטים בבית משפט או במחוז מסוים, תתקבל במקרים נדירים בלבד – וכי קרבה משפחתית בין בא כוחו של אחד הצדדים לבין שופט שמכהן באותו מחוז שבו נדון ההליך, אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות כללית כאמור (ראו למשל: בש"ם 7813/14 קפלן נ' ועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז מרכז, פסקה 2 (21.11.2014) (להלן: עניין קפלן)). הכלל האמור רלוונטי גם במקרים שבהם בא כוח אחד הצדדים קשור לשופט שמכהן בתפקיד ניהולי במחוז (ראו למשל: בש"פ 3363/19 מדינת ישראל נ' דוקס, פסקה 2 (10.6.2019); בש"א 1518/16 גלבר נ' המועצה המקומית עומר, פסקה 3 (31.3.2016); ע"פ 4702/04 בילוסטוצקי נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (1.8.2004)). בעבר נפסק בהקשר דומה:

"השאלה היא האם כפיפותם המינהלית של השופטים בבית המשפט לנשיאתו מצדיקה פסילתם מלדון בתיק אשר הקירבה הנטענת בו היא לנשיאה ולא לשופט הדן בתיק. דהיינו: האם קיומה של עילת פסלות כלפי הנשיאה מצדיקה פסילת כל שופטי בית המשפט. לפי דעתי התשובה לשאלה זו היא בשלילה, ככל שאנו דנים במטריה של דיני הפסלות [...]. אין להורות על פסילת שופט רק מן הטעם שמופיע בפני אותו שופט בעל דין שהינו קרוב משפחה של שופט בכיר המכהן באותו בית משפט [...] זאת לאור הנחת היסוד כי מקצועיות השופט, יושרו ואי תלותו תאפשרנה לו לדון בתובענה ללא פניות וללא משוא פנים, וכי לכפיפותו לנשיא בית המשפט לא תהיה השפעה פסולה על הכרעתו בתיק" (בש"א 9714/07 שמשית אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ נ' צבי שפרינגר, פסקה 4 (23.12.2007)).

4.אם כן, אין מקום לקביעה גורפת שלפיה הליכים במעורבותו של קרוב משפחה של שופט לא יוכלו להתנהל באותו המחוז שבו מכהן השופט, וזאת גם כאשר מדובר בקרוב משפחה של נשיא בית משפט. יש לבחון כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו, ולבחון "האם בנסיבות העניין מתעורר חשש למשוא פנים ולפגיעה במראית פני הצדק במידה המצדיקה פסילתם של כל שופטי בית המשפט באותו מחוז מלדון בתיק" (בש"א 2615/13 נכסי מוצא בע"מ נ' קואופ ישראל רשת סופרמרקטים בע"מ, פסקה 4 (11.8.2013) (להלן: עניין נכסי מוצא)). במקרים דומים שנדונו בעבר מצא בית המשפט ליתן משקל, בין היתר, למידת המעורבות בהליך מצד קרוב משפחתו של השופט ולמהות העניין הנדון (שם); להשלכותיה הפוטנציאליות של החלטת העברה על הליכים נוספים שבהם מעורבים קרובו של השופט או גורם אחר שנסיבותיו דומות (שם; כן ראו: בש"א 4939/14 פלונית נ' פלוני, פסקה 2 (20.7.2014)); וכן להשלכות אפשריות על חופש העיסוק של קרוביהם של שופטים (עניין קפלן, בפסקה 2; והשוו: בש"פ 1596/21 מדינת ישראל נ' שיבלי (8.4.2021)). כמו כן, במסגרת בחינת מכלול נסיבות העניין יש ליתן משקל לשאלת קיומו של שיהוי בהגשת בקשה להעברת מקום דיון, ובעבר אף נפסק כי שיהוי כאמור עשוי להצדיק כשלעצמו את דחיית הבקשה (ראו למשל: בש"א 4468/21 גרשוני נ' לנדאו, פסקה 9 (11.8.2021); בש"א 5504/14 ע.י. הנדסת מים בע"מ נ' אודי תדלוק ממוחשב בע"מ, פסקה 2 (15.8.2014); ע"א 3809/12 קחטן נ' רסלר, פסקה 7 (9.7.2012)).

5.בענייננו, לא שוכנעתי כי קמה עילת פסלות כללית לגבי כל שופטי בתי משפט השלום במחוז מרכז עקב העובדה שבאת כוח המשיב היא אשתו של נשיא בתי משפט השלום במחוז זה, ואיני סבור כי עלה בידי המבקשים להוכיח הצדקה לסטות מנקודת המוצא שעליה עמדתי לעיל. זאת, בפרט נוכח השלב הדיוני שבו מצוי ההליך – אשר נפתח לפני קרוב לשנתיים – ונוכח השיהוי המשמעותי שנפל בהגשת הבקשה שלפניי, שלגביו לא הוצג הסבר שמניח את הדעת (השוו: בש"א 7463/22 לוי נ' ברלין, פסקה 6 (21.12.2022)). למותר לציין כי ככל שהמותב שדן בהליך יסבור שקיימת לגביו עילת פסלות פרטנית, חזקה כי יפעל בהקשר זה בהתאם להוראות הדין.

6.אשר על כן, אני מורה כי הדיון בת"א (שלום ראשל"צ) 21942-11-22 יוסיף להתנהל בבית משפט השלום בראשון לציון.