בש"א 963/02 הרצל קאחתן נ. הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ

לפני בקשה לאיחוד דיון בתובענות על פי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.

1.המבקשים פתחו חשבון בנק עסקי אצל המשיב. חשבון זה משמש בסיס לשתי תובענות המתנהלות בין הצדדים לבקשה. המבקשים הגישו תביעה כספית כנגד המשיב לבית משפט השלום ברחובות (ת.א. 6380/99). תביעה זו היא על סך של 418,599 ש"ח. לטענתם, שיקים שונים שהפקידו המבקשים בחשבונם לא כובדו על-ידי מושכי השיקים. יחד עם זאת המשיב סירב להחזיר את השיקים לידיהם לאור החריגה ממסגרת האשראי בחשבון. לטענת המבקשים, עד שהחזיר המשיב את השיקים לרשותם, לא יכלו עוד להיפרע ממושכי השיקים. טענה זו של המבקשים מצטרפת לטענות נוספות שהעלו לגבי מערכת היחסים שלהם עם המשיב, ובהן ביטול ללא הצדקה של מסגרת האשראי על-ידי המשיב וכיו"ב. מסכת האירועים מושא התובענה התרחשה בשנת 1995. המשיב הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשים לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (ת.א. 120242/01). בתביעה תבע 9,775 ש"ח שהם ייתרת החובה שהייתה קיימת בחשבון ביום הגשת התביעה. במועד הגשת בקשה זו שלפני טרם הגישו המבקשים בקשת רשות להתגונן בהליך.

2.כעת הגישו המבקשים בקשה זו בה הם מבקשים כי אורה על איחוד הדיון בתובענות על -פי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי). לטענתם, הטענות בשני ההליכים הן למעשה זהות, וקיימת השקה בין מרבית הטענות הטעונות ראייה. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, אין מדובר בתובענות בנושא אחד במובנה של תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי. מוסיף המשיב וטוען כי איחוד הדיון יסרבל את ההליך שלא לצורך.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיב לה השתכנעתי כי דינה להידחות. כידוע "תכליתה של תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי... הינה, בין היתר, הגברת היעילות בדיון ומניעת הכרעות סותרות, תוך שמירה על האינטרסים של הצדדים להליכים השונים" (בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' רויטל בצלאל (לא פורסם; להלן - פרשת בנק דיסקונט )). על כן נפסק כי די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, בכדי לקבוע כי הן באותו נושא במובנה של תקנה 7 (פרשת בנק דיסקונט ). בענייננו, מדובר אכן בתובענות הנוגעות לאותו חשבון בנק, אך הן מעלות שאלות משפטיות השונות, לכאורה, זו מזו. האחת נוגעת לאחריות הבנק בניהול החשבון. השנייה נוגעת לקיום חוב בו. הן נוגעות לתקופות שונות במהלך התנהלות החשבון. בפרשה אחרת ציינתי:

"המבקשת לא הצביעה על תרחיש במסגרתו יתקבלו הכרעות סותרות המשליכות זו על זו ומכחישות זו את זו. ניתן להניח, כי הואיל ומסכת הדברים הכוללת היא אחת, עשוי איחוד הדיון להביא לחיסכון מסויים בזמן השיפוטי. אולם שכרו של חיסכון זה יוצא בהפסד הנגרם עקב אופיים השונה של ההליכים ועקב השלבים השונים בהם הם מצויים" (ראו בבש"א 6254/00

מנורה חברה לבטוח בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (טרם פורסם)).

דברים אלה יפים לענייננו. אין בנמצא בבקשת המבקשת טענות של ממש אודות הכרעות סותרות העלולות להתקבל במסגרת ההליכים השונים, ואין זה אף ברור בשלב זה של הגשת הבקשה האם תינתן למבקשים רשות להתגונן. לפיכך, דין הבקשה להידחות.

4.הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.