החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 3355/18 יוסף בן ברוך נ. הממונה על עבודות שירות, מפקדת מחוז דרום באר

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון בבג"ץ

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דין שניתן בבג"ץ. נקבע כי המועד נמנה מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו, וכי דרישת הטעם המיוחד מיושמת בקפדנות בהליך זה. בשל השיהוי וסיכויי העתירה הנמוכים נדחתה הבקשה ללא תשובה.

העובדות

המבקש ביקש הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דין מיום 22.3.2018. לטענתו פסק הדין הומצא לו כשלושה שבועות לאחר מתן פסק הדין, ולאחר שביקש את המצאתו. הבקשה והעתירה הוגשו כשבועיים לאחר קבלת פסק הדין לטענתו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון כאשר הוגשה הבקשה לאחר חלוף המועד הקבוע בתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף?

הלכות

  1. 1

    המועד להגשת עתירה לדיון נוסף מחושב מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו, ונקבע קצר בשל ייחודו של ההליך

    ״פרק הזמן הקצר, כמו גם מנייתו החל מיום מתן פסק הדין, ולא מיום המצאתו, נובעים מייחודו של הליך הדיון הנוסף״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בבקשות ארכה להגשת עתירה לדיון נוסף הדרישה לטעם מיוחד מיושמת באופן קפדני ומצמצם

    ״הדרישה לקיום "טעם מיוחד" מיושמת באופן קפדני ומצמצם וזאת על רקע מאפייניו הייחודיים״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    יש לפעול בשקידה ראויה ולהגיש עתירה או בקשת ארכה סמוך להמצאת פסק הדין, והשיהוי מחליש את הבקשה

    ״מצופה היה מן המבקש לפעול בשקידה ראויה ולהגיש את העתירה לדיון נוסף״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דיון נוסף
  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • עתירה לדיון נוסף
  • פסק דין
  • שקידה ראויה
  • פגרה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשג"ץ

3355/18

- א'

לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו

המבקש:

יוסף בן ברוך

נ ג ד

המשיבים:

1. הממונה על עבודות שירות, מפקדת מחוז

דרום באר שבע

2. ד"ר פבלו פלדמן, ר/ב רופא

עבודות שירות, מטעם שב"

X

3. לוי חנן, רס"מ, מפקח עבודות

שירות

4. אורנה אטלי סג"ד, רכזת עבודות

שירות מחוז דרום

בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה מיום 22.3.2018 בבג"ץ 10030/17. לטענת המבקש, פסק הדין הומצא לו ביום 12.4.2018 (או בסמוך לכך), וזאת רק לאחר שהגיש בקשה להמצאתו של פסק הדין.

לאחר שבחנתי את בקשת הארכה החלטתי כי דינה להידחות.

בהתאם לתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, המועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון הוא "תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין". לעניין זה נפסק כי "פרק הזמן הקצר, כמו גם מנייתו החל מיום מתן פסק הדין, ולא מיום המצאתו, נובעים מייחודו של הליך הדיון הנוסף, אשר סוטה מהרעיון של סופיות הדיון עם מתן פסק הדין בערעור, ויוצר נדבך שיפוטי נוסף" (בש"א 7155/06 בן-יונה נ' עו"ד יניב אינסל

(3.10.2006)). זאת ועוד: ימי הפגרה באים במניין הימים להגשת עתירה לדיון נוסף (בש"א 6927/11

רוכמן ואח' נ' קיבוץ מענית (24.1.2012)).

אמנם, המועד להגשת עתירה לדיון נוסף ניתן להארכה בהתקיים "טעם מיוחד" לכך ( תקנה 4

הנזכרת לעיל). עם זאת, בבקשות ארכה שעניינן עתירה לדיון נוסף, הדרישה לקיום "טעם מיוחד" מיושמת באופן קפדני ומצמצם וזאת על רקע מאפייניו הייחודיים של ההליך (למשל, בש"א 6180/09 פלונית נ' פלוני

(13.9.2009) ).

מעיון ברישומי המזכירות עולה, כי פסק הדין בבג"צ 10030/17 נשלח למבקש באמצעות דואר רשום ביום 25.3.2018. המבקש טוען כאמור כי פסק הדין לא הגיע לידיו עד ליום 12.4.2018, ולפיכך הגיש בקשה להמצאתו (באמצעות הפקסימיליה), אלא שטענה זו לא נתמכה בתצהיר כנדרש.

כך או כך, גם אם אצא מנקודת הנחה שהמבקש קיבל לידיו את פסק הדין רק ביום 12.4.2018, לא יהיה בכך כדי לשנות. נוכח סד הזמנים הקבוע בדין (כמפורט לעיל), ביום 12.4.2018 המועד להגשת העתירה לדיון נוסף כבר חלף. לפיכך, מצופה היה מן המבקש לפעול בשקידה ראויה ולהגיש את העתירה לדיון נוסף, או למצער בקשה להארכת מועד להגשתה, בסמוך לאחר שהומצא לו פסק הדין. המבקש לא נהג כך והגיש את בקשת הארכה - בצירוף העתירה לדיון נוסף - רק ביום 26.4.2018, שבועיים לאחר שקיבל לידיו את פסק הדין.

לאמור עד כה מתווסף הנתון, כי בשים לב למבחנים הנוקשים הנוהגים ביחס לקיומם של דיונים נוספים - סיכוייה של העתירה לדיון נוסף נחזים להיות נמוכים ביותר. בכך יש משום שיקול של ממש התומך בדחייתה של בקשת הארכה (ראו והשוו, דנ"א 2752/15 מולדר בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה פרדס חנה כרכור

(29.6.2015). ערעור על החלטה זו נדחה על ידי כב' השופט נ' הנדל ביום 16.9.2015 בגדר בש"א 4841/15. עוד ראו, בש"א 6710/15 בן אור נ' בנק הפועלים בע"מ סניף בית אסיה , פיסקה 2).

הבקשה להארכת מועד נדחית אפוא ללא צורך בתשובה.

ניתנה

היום, ט"ו באייר התשע"ח (30.4.2018).

גלעד לובינסקי זיו, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1המועד להגשת עתירה לדיון נוסף מחושב מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו, ונקבע קצר בשל ייחודו של ההליך
  2. 2בבקשות ארכה להגשת עתירה לדיון נוסף הדרישה לטעם מיוחד מיושמת באופן קפדני ומצמצם
  3. 3יש לפעול בשקידה ראויה ולהגיש עתירה או בקשת ארכה סמוך להמצאת פסק הדין, והשיהוי מחליש את הבקשה