החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"מ 1597/18 מ.ו. השקעות בע"מ נ. עיריית תל אביב-יפו

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסףערעור על החלטת רשמת בבקשה לדיון נוסף

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת הרשמת שדחתה השגה על איחור של יום אחד בהגשת עתירה לדיון נוסף. נקבע כי המועד נמנה מיום מתן פסק הדין ולא מיום הידיעה עליו. הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

העובדות

המערערת הגישה עתירה לדיון נוסף באיחור של יום אחד. פסק הדין נשלח לבא-כוח המערערת בפקסימיליה ביום מתן פסק הדין. המערערת טענה כי מניין הימים צריך להתחיל ממועד הידיעה על פסק הדין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.מהו המועד להגשת עתירה לדיון נוסף ומאימתי מתחיל מניין הימים?
  2. 2.האם נודע למערערת על פסק הדין באיחור מאפשר להתחיל את המניין ממועד הידיעה?

הלכות

  1. 1

    המועד להגשת עתירה לדיון נוסף הוא בתוך 15 יום מהיום בו ניתן פסק הדין, ולא מיום הידיעה עליו.

    ״המועד להגשת עתירה לדיון נוסף הוא בתוך 15 יום מהיום בו ניתן פסק הדין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דיון נוסף
  • עתירה לדיון נוסף
  • מניין הימים
  • איחור
  • הארכת מועד
  • פסק דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

בבית המשפט העליון

בש"מ

1597/18

לפני:

כבוד השופט ד' מינץ

המערערת:

מ.ו. השקעות בע"מ

נ

ג

ד

המשיבים:

1.עיריית תל אביב-יפו

2.פורמלי ד"ר משה וינברג

ערעור על החלטת כב' הרשמת ל' בנמלך מיום 12.2.2018

בשם המערערת:

עו"ד יערית ברנן

פסק דין

ערעור על החלטת כב' הרשמת ל' בנמלך מיום 12.2.2018 בבש"מ 1069/18, במסגרתה נדחתה השגה שהוגשה מטעם המערערת על החלטת מזכירות בית המשפט, אשר סירבה לקבל עתירה לדיון נוסף בעע"מ 8499/16 מחמת איחור של יום אחד בהגשת העתירה.

בתמצית, טענתה העיקרית של המערערת בערעור היא כי את מניין הימים להגשת עתירה לדיון נוסף יש להתחיל מיום בו נודע לה על פסק הדין, ולא ממועד מתן פסק הדין. דינה של טענה זו להידחות.

ראשית יצוין כי שיקול דעתה של הרשמת רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו למשל: בש"א 6444/17 פלוני נ' פלוני (17.8.2017)). הערעור שלפנַי אינו מגלה כל עילה להתערבות בשיקול הדעת שהפעילה הרשמת. למעלה מכך, גם לגופם של דברים אין מקום לקבלת הערעור. על פי תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, המועד להגשת עתירה לדיון נוסף הוא בתוך 15 יום מהיום בו ניתן פסק הדין (ראו: בשג"ץ 6660/12 ליבל נ' נציב שירות המדינה (12.9.2012)). במקרה דנא, חרף טענת המערערת, מהחלטת הרשמת עולה כי בהתאם לתיעוד במערכת "ניהול התיקים" פסק הדין נשלח לבא-כוח המערערת בפקסימיליה ביום 21.2.2018, יום מתן פסק הדין. אף אם אניח כי למערערת נודע על מתן פסק הדין יום לאחר מתן פסק הדין, קרי ביום 22.2.2018, אין בכך כדי להועיל לה (ראו: בשג"ץ 1337/13 תורג'מן נ' משרד הבטחון – רפא"ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה (11.4.2013)).

יצוין כי לצד ערעור זה הגישה המערערת בקשה להארכת מועד להגשת העתירה לדיון נוסף (בש"מ 1600/18), ההליך הנכון יותר בנסיבות העניין. פשיטא אפוא, כי אין בדחיית ערעור זה משום הבעת עמדה לעניין בקשתה האמורה.

הערעור נדחה אפוא. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן

היום, ג' בניסן התשע"ח (19.3.2018).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

  • בש"מ 1600/18מ.ו. השקעות בע"מ נ. עיריית תל אביב-יפוהחלטה
  • בש"מ 1600/18מ.ו. השקעות בע"מ נ. עיריית תל אביב-יפוהחלטה
  • בש"מ 1600/18מ.ו. השקעות בע"מ נ. עיריית תל אביב-יפוהחלטה

הלכות

  1. 1המועד להגשת עתירה לדיון נוסף הוא בתוך 15 יום מהיום בו ניתן פסק הדין, ולא מיום הידיעה עליו.