בש"פ 2488/11 רביע חוסין נ. מדינת ישראל

בפניי שני עררים על החלטות בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 22.3.2011 ומיום 16.3.2011 (כב' השופט א' אברהם) בהן הורה על מעצרם של העוררים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם.

1.

המעשים המיוחסים לעוררים בכתבי האישום שהוגשו נגדם בבית המשפט המחוזי בנצרת מהווים חלק מפרשה אשר במרכזה עומדים באסל מוקטראן (להלן: באסל ), שהינו לכאורה סוחר בנשק ובאמצעי לחימה ללא היתר ובקיא בתיקונם, ואחיו, איסלאם מוקטראן (להלן: איסלאם ), אשר שימש לכאורה כיד ימינו וסייע לו במימוש עסקאותיו. באסל ואיסלאם עמדו, לפי הנטען, במרכזו של ארגון בעל תבנית הירארכית אשר פעל בשיטתיות ובאופן מתמשך לביצוע עבירות בנשק ובאמצעי לחימה, הכוללות את רכישתם, את הסחר בהם, את תיקונם ואת הובלתם.

העורר בבש"פ 2488/11 (להלן: חוסין ) עומד לדין בעבירה של קשירת קשר לפשע, בעבירות בנשק (סחר, ייצור, ייבוא ועסקה אחרת וכן החזקה ונשיאה), ובנוסף בעבירות של שידול וניסיון לעבירות בנשק כאמור. על פי הנטען בכתב האישום במהלך התקופה שבין יום

12.10.2010 ועד ליום 4.1.2011 קשר חוסין עם באסל קשרי מסחר הדדיים ויחסי גומלין הדוקים לביצוע עבירות הכוללות סחר בכלי נשק, תחמושת ואמצעי לחימה, וכן לייצור, תיקון, פירוק, הרכבה והובלה של כלי נשק, תחמושת ואביזרים מסוגים שונים, כל זאת במספר רב של הזדמנויות ובצורה מתמשכת, שיטתית ואינטנסיבית. לפי הנטען חוסין ובאסל קשרו, פעמים בצוותא ופעמים בנפרד, עשרות רבות של קשרים עם אחרים לצרכי סחר (קנייה ומכירה) בכלי נשק, חלקי נשק, תחמושת ואמצעי לחימה; וכן נטען כי חוסין סחר, הוביל, החזיק וייצר כלי נשק, חלקי נשק, תחמושת ואמצעי לחימה בעשרות רבות של מקרים ובתדירות יומיומית. כתב האישום פורש יריעה רחבה ביותר של מקרים (87 במספר) אשר ארעו במהלך התקופה האמורה, בהם ביצע חוסין את המעשים המתוארים ועוד נטען כי במסגרת פעילותם המשותפת יצרו חוסין ובאסל "שפת קוד" לכלי הנשק השונים, אשר נועדה להקשות על גורמי אכיפת החוק ולסייע בידם להגשמת מטרות הקשר.

העורר בבש"פ 2492/11 (להלן: חטיב ) עומד אף הוא לדין בעבירות של קשירת קשר לפשע, עבירות בנשק (סחר ועסקה אחרת, החזקה ונשיאה) ונסיון לעבירות בנשק. על פי הנטען בכתב האישום שררו בין חטיב לבאסל קשרי חברות ויחסי גומלין ובמהלך התקופה שבין יום 26.10.2010 ועד ליום מעצרו קשר חטיב קשרי מסחר הדדיים עם באסל לבצע עבירות הכוללות סחר בכלי נשק, תחמושת ואמצעי לחימה, וכן תיקון, פירוק והובלה של כלי נשק, תחמושת, חלקים ואביזרים מסוגים שונים. בכתב האישום מפורטת שורה של מקרים (23 במספר) אשר ארעו במהלך התקופה האמורה בהם ביצע חטיב את המעשים המתוארים, לעתים בשיתוף עם באסל ולעתים באופן עצמאי.

2.

בד בבד עם הגשת כתבי האישום נגד העוררים עתרה המשיבה למעצרם עד תום ההליכים, ובית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא א' אברהם) נעתר לבקשות אלו (החלטה בעניינו של חטיב ניתנה ביום 16.3.2011 והחלטה בעניינו של חוסין ניתנה ביום 22.3.2011). בהחלטותיו קבע בית המשפט, לאחר שניתח את חומר הראיות שהונח בפניו, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת קשירת קשר לביצוע פשע וכן להוכחת עבירות נשק רבות שהתבצעו על ידי העוררים.

כן קבע בית המשפט המחוזי כי קמה נגד השניים עילת מעצר וכי לא ניתן להפיג את המסוכנות הנשקפת מהם באמצעות חלופה. בעניינו של חטיב עמד בית המשפט בהקשר זה על מסוכנותו כמי שסחר לכאורה בנשק באופן אינטנסיבי וכמי שמהווה לכאורה חוליה חשובה בתוך ארגון רב משתתפים שקנה ומכר כלי נשק מסוגים שונים בתחכום רב. עוד עמד בית המשפט על עברו הפלילי של חטיב הכולל, בין היתר, עבירות אלימות. מטעמים דומים הורה בית המשפט על מעצרו של חוסין בהדגישו כי נמצאו כלי נשק בחצריו ובציינו את מעורבותו לכאורה בפעילות של סחר בנשק תמורת בצע כסף. בית המשפט ציין כי תופעה זו הפכה בעת האחרונה ל"מכת הצפון" וכי כלי הנשק מוצאים בסופו של דבר את דרכם לידי מי שעושים בהם שימוש קטלני.

3.

מכאן העררים שבפניי. תחילה טענו העוררים כי יש להתערב בקביעתו של בית משפט קמא בדבר קיומן של ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים להם, אך בדיון שהתקיים היום (17.4.2011) חזרו בהם העוררים מטענות אלו ומיקדו את העררים בטענה כי יש להורות על שחרורם לחלופת מעצר. העוררים מדגישים כי גם בעבירות חמורות מחויב בית המשפט לשקול את האפשרות לשחרר את הנאשם לחלופה וכי בכל מקרה יש לבחון את נסיבותיו של הנאשם באופן אינדיווידואלי. לטענת העוררים במקרה דנן ונוכח נסיבותיהם "האישיות והמיוחדות" יש להורות על שחרורם לחלופות מעצר ולכל הפחות, יש להורות כי יוגש בעניינם תסקיר מעצר. העוררים מדגישים כי הם מתגוררים במקום שונה מיתר הנאשמים באותה פרשה וגם בכך יש לגישתם כדי להצדיק את שחרורם לחלופת מעצר.

המשיבה מצידה טוענת כי דין שני העררים להידחות והיא מציינת כי הפרשה נשוא כתבי האישום היא פרשה נרחבת בגינה הוגשו עשרים ושלושה כתבי אישום ובמסגרתה נחשפה רשת שעבדה באופן הירארכי באמצעות שפת קוד. לטענתה מעורבותם של העוררים (ובעיקר מעורבותו של חוסין) בפרשה זו היתה עמוקה ואינטנסיבית, ונוכח חומרת המעשים ומסוכנותם של העוררים לא ניתן להפיג את מסוכנותם על ידי שחרור לחלופת מעצר, בפרט כאשר קיים מידע לפיו הרשת לא נחשפה במלואה.

4.

דין העררים להידחות.

עבירות נשק מצדיקות ככלל מעצר הן בשל קיומה של עילת מעצר סטטוטורית (סעיפים 21(א)(1)(ג)(2) ו-35(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) והן מחמת המסוכנות לציבור הטבועה בהן, ועל כן נקבע כי שחרור לחלופה בעבירות אלה אפשרי במקרים חריגים בלבד (ראו בש"פ 8027/09 מירם נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (טרם פורסם, 15.10.2009)). המקרה דנן אינו נמנה עם מקרים חריגים אלו. אדרבא, מדובר בפרשה חמורה ביותר ובעוררים המעורבים לכאורה עד צוואר בעבירות של סחר בנשק ובאמצעי לחימה ותחמושת בהיקפים ניכרים במסגרת ארגון הירארכי ולאורך תקופה לא מבוטלת. בעניינו של נאשם אחר באותה פרשה ציינה השופטת ע' ארבל כי תחת ידו "זרמו לכאורה כלי נשק ותחמושת כמים, ואין איש שיידע לאן עשו דרכם ומי ישלם את מחירה הכבד של מציאות פרועה, מופקרת ומסוכנת זו" (בש"פ 2649/11 עוואדה נ' מדינת ישראל , פסקה 14 (טרם פורסם, 14.4.2011)), ויפים הדברים גם לענייננו. מעורבותם האינטנסיבית והעמוקה לכאורה של העוררים בארגון האמור נלמדת מהיקף האירועים המיוחסים להם - 87 אירועים לחוסין ו-23 אירועים לחטיב - ומכאן המסוכנות הרבה הנשקפת מהם לציבור. מסוכנות ברמה כזו לא ניתן להפיג באמצעות חלופת מעצר ויש לדחות בהקשר זה את טענת העוררים לפיה נוכח הוראת סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים יש להורות על תסקירי מעצר בעניינם על מנת לבחון את האפשרות לשחררם לחלופות מעצר. כבר נפסק לעניין זה כי יתכנו מקרים אשר בהם מגיע בית המשפט למסקנה לאחר הפעלת שיקול הדעת המסור לו, כי בנסיבות שבפניו אין מקום להורות על שחרור לחלופה כלשהי. במקרים כאלה, וכזה הוא המקרה דנן, אין טעם להורות על הכנת תסקיר מעצר המיועד בעיקרו על מנת לבחון את החלופות הקונקרטיות שמבקש הנאשם להציע (ראו בש"פ 3135/07 גדיר נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (טרם פורסם, 18.4.2007)).

אשר על כן הערר נדחה.