בש"פ 2921/09 מדינת ישראל נ. מוניר זקוט

לפניי בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 16.4.2009 או עד למתן פסק דין בתיק פלילי 7113/08 בעניינו, בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

ביום 16.7.2008 הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום (פ 7113/08) נגד המשיב וכנגד נאשם נוסף, ג'ומעה ספי (להלן: ספי ), המייחס להם עבירה של החזקה ושימוש בסם מסוכן, לפי סעיפים 7(א) ו- 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973; עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיפים 329(א)(1) ו-329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1) ו-274(2) לחוק העונשין; עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין; עבירה של הפקרה לאחר פגיעה, לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה ); עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; עבירה של נהיגה ללא ביטוח רכב בר תוקף, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; ועבירה של נהיגה ללא רשיון רכב, לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה.

לפי הנטען בכתב האישום, ביום 2.7.2008 בסמוך לשעה 19:15, בשכונת חיילים משוחררים בשפרעם, השתמש המשיב יחד עם ספי, בסם מסוכן מסוג קנבוס ללא היתר כדין, בעודם ישובים ברכב השייך למשיב. לאחר מכן, נסעו השניים ברכב, כאשר המשיב נוהג, למרות שמעולם לא ניתן לו רשיון נהיגה ולרכב אין רישיון ופוליסת ביטוח. שוטרים שהבחינו בשניים במהלך פעילות משטרתית וחשדו כי הם מבצעים עבירות, חסמו את נתיב נסיעתם מלפנים באמצעות ניידת. השוטרים חבשו כובעי זיהוי משטרתיים ושלושה מהם היו לבושים מדי יס"מ משטרתיים. המשיב וספי עצרו את הרכב סמוך לניידת ושניים מהשוטרים ניגשו אליהם. כאשר הבחין המשיב כי השוטר מתקרב לעברו, הוא החל בנסיעה לאחור על מנת להתחמק מהניידת שחסמה את רכבו. בתגובה, הורה אחד השוטרים למשיב לעצור תוך שהוא מזדהה כשוטר וקורא למשיב בשמו. המשיב החל בנסיעה מהירה לפנים לעבר השוטרים, בכוונה להתנגד או למנוע מעצר או עיכוב כדין שלו ושל חברו, ומתוך כוונה להפריע לשוטרים במילוי תפקידם. במהלך הבריחה, פגע המשיב בשוטר איגור וקסמן. כתוצאה מהפגיעה, השוטר עף באוויר, נזרק על שמשת הרכב הקדמית ונפל על גבו. המשיב ביצע פניית פרסה והחל בנסיעה נוספת לעבר השוטרים. בכך הוא הפקיר את השוטר, למרות שידע כי הלה נפגע והמשיך בנסיעתו מבלי להגיש לשוטר עזרה. השוטרים צעקו למשיב ולספי לעצור, תוך כדי שהזדהו כשוטרים. מתוך חשש לחייהם ועל מנת לעצור את הרכב, ירו השוטרים מספר יריות באוויר ולעבר גלגלי הרכב, אך המשיב המשיך בנסיעה לכיוונם. הרכב חלף על פני השוטרים, כאשר אחד מהשוטרים מורה להם לעצור, תוך שהוא מזדהה כשוטר וקורא לספי בשמו. השניים המשיכו להימלט, בכוונה להפריע לשוטרים או להכשילם במילוי תפקידם, למרחק של כ- 1.3 ק"מ , תוך שהשוטרים דולקים אחריהם והמשיב נוסע בנסיעה מהירה ופרועה. בהגיעם למגרש הכדורגל בשפרעם, נטשו המשיב וחברו את הרכב והחלו להימלט מהמקום. פי נתפס על ידי השוטרים, ואילו המשיב הצליח להימלט על אף שאחד השוטרים ירה באוויר על מנת לעצרו, והסגיר את עצמו לאחר מספר ימים.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה ל בית המשפט המחוזי בחיפה, בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. ביום 16.7.2008 דחה בית המשפט

המחוזי (כבוד סגן הנשיא ש' ברלינר ) את הדיון בבקשת המעצר עד תום ההליכים לבקשת ב"כו של המשיב, והורה לעצור אותו עד למתן החלטה אחרת. ביום 22.7.2008 נדחה הדיון שוב, לשם עריכת חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו של המשיב ומעצרו הוארך עד להחלטה אחרת בשנית.

ביום 12.8.2008, לאחר שמיעת טענות הצדדים, הורה בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ח' הורוביץ ) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, לאור קיומן של ראיות לכאורה ומסוכנות מצידו, שאינה ניתנת לאיון על ידי חלופת מעצר. הנאשם השני, ספי, אמנם שוחרר בתנאים מגבילים ממעצר עד תום ההליכים, בעקבות החלטתו של בית משפט זה (כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין ) בבש"פ 6797/08, מיום 5.8.2008, אך בית המשפט המחוזי סבר כי אין מקום להשוואה בינו למשיב, מאחר ומעשיו של המשיב חמורים וקשים יותר מאלה של ספי.

על החלטה זו הוגש ערר לבית משפט זה. בהחלטה מיום 16.10.2008, קבע בית המשפט (כבוד השופטת מ' נאור ) כי קיימות ראיות לכאורה למעצרו של המשיב ואולם לאור קביעתו של בית המשפט המחוזי כי מדובר בצעיר ללא עבר פלילי, הורה על הכנת תסקיר שירות מבחן בעניינו והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי.

בתסקיר שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 30.10.2008, נמנע שירות המבחן מלהמליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. קצין המבחן התרשם כי קיים סיכון גבוה להישנות מעורבותו של המשיב בפלילים, באם ישוחרר למעצר בית, גם בשילוב של איזוק אלקטרוני. כמו כן, לא מצא שירות המבחן כי קיימת חלופת מעצר הולמת, לאור מסקנתו שהוריו יתקשו להוות עבורו מסגרת סמכותית ומעצר בית אצל אחותו לא יתאפשר עקב הריונה המתקדם. ביום 10.11.2008, הורה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ר' שפירא ) על הכנת תסקיר משלים כדי לבחון קיומם של ערבים נוספים לפיקוח. בתסקיר המשלים שהוגש ביום 25.11.2008, הוצע מכר של המשפחה כמפקח ראוי על המשיב במקרה של שחרור לחלופת מעצר. ואולם גם הפעם, לא המליץ קצין המבחן לשחרר המשיב לחלופת מעצר, בשל החשש להישנות מעורבותו בפלילים ורמת הסיכון הגבוהה הכרוכה בכך. ביום 26.11.2008 בית המשפט המחוזי הורה על הכנת תסקיר משלים נוסף, במטרה לבחון האם ניתן ללמוד ממעצר בית, בו היה נתון המשיב עקב מעורבות באירועים שאינם נוגעים לפרשה שבפנינו, על מידת מסוכנותו כיום. על אף שבאותה פרשה, המשיב לא הפר את תנאי מעצר הבית, גם בתסקיר המשלים הזה, שמר שירות המבחן על עמדתו שלא לשחררו ממעצר. לאחר בחינת התסקירים ושמיעת טענות הצדדים, ביום 15.12.2008, הותיר בית המשפט המחוזי על כנה את ההחלטה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, בשל המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו.

לא מן המותר לציין, כי לחובת המשיב עומדת הרשעה נוספת על פי הודאתו, מיום 19.1.2009, בעבירות דומות למעשים נשוא תיק זה, של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ותקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו (פ 3836/08). עבירות אלה בוצעו בחודש נובמבר 2007 ובגינן נגזר על המשיב עונש של שלשה חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך שלוש שנים כל עבירת אלימות נגד הגוף או כל עבירה כלפי שוטרים. המשיב גם הוחתם על התחייבות בסך 1,800 ש"ח שלא יעבור תוך שלוש שנים עבירות אלה.

לאחר שהמשיב מסר תשובה לכתב האישום ביום 17.9.2008, נקבעו שני מועדים לשמיעת הוכחות ליום 22.12.2008 ו- 3.2.2009. כמו כן, לבקשת הצדדים הועבר התיק להליך של גישור, אך לאחר מספר דחיות של הישיבות, ביום 27.11.2008 הורה בית המשפט המחוזי על סגירת תיק הגישור, מאחר והצדדים לא הגיעו להסדר. במועד שמיעת ההוכחות ביום 22.12.2008, הודיע המשיב כי הוא מעוניין בהחלפת ייצוג, ולפיכך התאפשרה העדתם של שלושה עדי תביעה בלבד. גם הישיבה ביום 3.2.2009 בוטלה, עקב מחלת ב"כ המבקשת. נכון להיום, קבועים בתיק שלושה מועדים נוספים לשמיעת הוכחות, בימים: 21.4.2009, 26.5.2009 ו-25.6.2009.

משחלפו תשעה חודשים ומשפטו של המשיב טרם נסתיים, פנתה המבקשת לבית משפט זה בבקשה להארכת מעצרו בתשעים ימים, היא הבקשה שבפניי.

לטענת ב"כ המבקשת, מעשי העבירות הקשים המיוחסים למשיב, הנסיבות החמורות של תקיפת שוטרים בעת מילוי תפקידם ומצבו הנפשי מלמדים על מסוכנות גבוהה שנשקפת ממנו לביטחון הציבור. לאור התנהגות המשיב במהלך האירועים המתוארים בכתב האישום ולאחריהם, לא ניתן לתת בו אמון ולשחררו לחלופת מעצר. בדיון שנערך בפניי, ציין ב"כ המבקשת כי שמיעת העדים קרובה לסיומה, מאחר ובישיבה הקרובה עתידים להישמע ארבעת השוטרים שנכחו באירוע, ומלבדם נותרו עדים טכניים בלבד.

מנגד, סבר ב"כ המשיב, כי פרשת התביעה עלולה להימשך זמן רב, מאחר ונותר מספר רב של עדים שטרם מסרו את עדותם. כמו כן לטענתו, בחלוף תשעה חודשים מעת מעצרו של המשיב בתיק זה, יש צורך לבחון מחדש את מידת מסוכנותו. ב"כ המשיב הפנה לתסקיר המבחן האחרון, בו נקבע כי ניתן להעמיד את המשיב בפיקוח של מכר המשפחה. בנוסף, הצביע ב"כ המשיב על כך כי אין בחוות הדעת הפסיכיאטרית, התייחסות לשאלת המסוכנות הנשקפת ממנו.

לאחר שעיינתי בבקשה, ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

אמנם הלכה ידועה היא, כי עם חלוף הזמן והתמשכות ההליך, הולכות וגוברות משקלן של חזקת חפותו של נאשם וזכותו לחירות, על פני שיקולים אחרים (ראו, בין היתר, בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נסראלדין (לא פורסם, 2.4.2003); בש"פ 1875/06 מדינת ישראל נ' גבועה (לא פורסם, 14.32006); בש"פ 5827/06 מדינת ישראל נ' ליברטי (לא פורסם, 25.7.2006)). כפי שציין בית משפט זה בבש"פ 9921/02 מדינת ישראל נ' סבג (לא פורסם, 1.12.2002), חזקה עלינו מצוות המחוקק שבסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי, כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר.

עם זאת, ישנם מקרים, שבהם שומה על בית משפט זה לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 62 לחוק המעצרים ולהאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים, מפעם לפעם. השיקולים העיקריים אותם יש לשקול על מנת להכריע בשאלה זו הם, מחד גיסא, קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק ומאידך גיסא, אופייה של העבירה ומידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב ( ראו גם בש"פ 926/06 מדינת ישראל נ' מחמיר (לא פורסם, 6.3.2006); בש"פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי (לא פורסם, 21.2.2007) ).

במקרה שבפניי, שוכנעתי כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, זאת לנוכח הנסיבות החמורות של ביצוע העבירות ולאור שלושת תסקירי המבחן שנערכו לגביו. מעשיו האלימים של המשיב כלפי שוטרים בעת מילוי תפקידם והעובדה שאך לפני פחות משנתיים ביצע עבירות דומות כנגד שוטרים, לא מותירים ספק לגבי מסוכנותו של המשיב לשלום הציבור ומקימים חשש מוחשי לכך, שלא יהיה בחלופת המעצר כדי להרתיעו מביצוע עבירות בעתיד. חשש זה מתחזק לאור העובדה, שלא היה בהטלת עונש המאסר על תנאי ובהתחייבות שעליה חתם המשיב, כדי למנוע ממנו ביצוע לכאורה של העבירות המיוחסות לו בכתב האישום הנוכחי. לכך תצטרף העובדה, כי על אף האפשרות של מינוי מפקח על המשיב במסגרת חלופת המעצר, תסקירי המבחן המליצו באופן עקבי שלא לשחררו למעצר בית, לאור נסיבות המקרה. נראה כי גם כיום, בחלוף תקופת מעצר ממושכת, לא השתנתה נקודת האיזון שבין מסוכנות המשיב והאינטרס הציבורי שבהמשך שהותו במעצר, לבין זכותו לחירות.

מלבד זאת, כיום קבועים שלשה מועדים לשמיעת ההוכחות, בהם צפויות להישמע העדויות העיקריות של השוטרים שהיו מעורבים באירוע. בעקבות כך, ישנו בסיס להנחה, כי תחול התקדמות ניכרת בתיק בדיונים אלה.

לאור האמור לעיל, אני מאריך בזה את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל מיום 16.4.2009 או עד למתן פסק דין בתיק פלילי 7113/08 ב בית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם מביניהם.