בש"פ 6038/13 מדינת ישראל נ. פלוני

בפניי בקשה המוגשת זו הפעם השלוש עשרה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים על-פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

1.

בחודש פברואר 2010 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקה בתנאי עבדות, אינוס ואינוס בנסיבות מחמירות, מעשים מגונים ומעשים מגונים בנסיבות מחמירות, מעשה סדום, מעשים מגונים בבת משפחה, עבירות מין במשפחה, בעילה אסורה בהסכמה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. פרטי כתב האישום והעבירות שביצע לכאורה המשיב פורטו בהחלטות קודמות אשר ניתנו בעניינו בבית משפט זה, ובתמצית ייאמר כי כתב האישום מגולל מסכת קשה של מעשים שביצע המשיב לכאורה בעשרים ואחת נשים, אותן שיעבד למרותו במשך שנים ארוכות. בכתב האישום מפורטות הדרישות שהציב המשיב בפני אותן נשים כי יצייתו לו, האופן שבו התעמר בהן על דרך של ביזוין וניצולן לצרכיו החומריים והמיניים ושליטתו במחשבותיהן ובהלך חייהן. כמו כן מתוארות בכתב האישום עבירות מין שביצע המשיב בבנות המשותפות לו ולאותן נשים ובקטינות נוספות.

2.

עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים ובהחלטתו מיום 27.4.2010 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה. ערר שהגיש המשיב לבית משפט זה נדחה (בש"פ 3749/10), ומאז ועד היום הוחלט פעם אחר פעם להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים בכל פעם, בעוד משפטו מתנהל (בש"פ 8025/10; בש"פ 891/11; בש"פ 2101/11; בש"פ 4445/11; בש"פ 6528/11; בש"פ 9187/11; בש"פ 2003/12; בש"פ 4557/12; בש"פ 6473/12; בש"פ 8839/12; בש"פ 1473/13; בש"פ 3881/13). משפטו של המשיב טרם הסתיים גם לעת הזו, ומכאן הבקשה שבפניי שהינה כאמור הבקשה השלוש עשרה במספר להארכת מעצרו בתשעים ימים.

3.

מן האמור בבקשה עולה כי שלב ההוכחות הסתיים בחודש פברואר 2013 וכי ביום 2.7.2013 הגישה התביעה את סיכומיה. סיכומיו של המשיב צפויים להיות מוגשים עד ליום 15.11.2013 (בהנחה שבית המשפט ייעתר לבקשת האורכה שבדעת הסנגורית להגיש בעניין זה). המבקשת טוענת כי העבירות הקשות המיוחסות למשיב, ונסיבות ביצוען – החושפות מסכת חריגה של התעללות מינית, נפשית וכלכלית לאורך זמן במספר רב של קורבנות רובן בנות משפחתו של המשיב – מלמדות על המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו לציבור נשותיו בפרט ולחברה בכלל. עוד טוענת המבקשת כי האימה שהטיל המשיב על נשותיו וילדיו מקימה יסוד סביר לחשש ששחרורו ממעצר יערער את מצבם הנפשי של אותם נשים וילדים. המבקשת מוסיפה וטוענת כי נוכח המעשים החמורים המיוחסים למשיב צפוי לו עונש כבד אם יורשע בדין ועל כן אף קיים, לשיטתה, חשש מובנה להימלטותו אם ישוחרר ממעצר. המבקשת הצביעה גם על כך שהמשיב הודה בחלק מהעובדות המיוחסות לו בכתב האישום – קרי, בקיום יחסי מין עם אחת מן המתלוננות אם כי לדבריו הדבר היה בהסכמה. לטענת המבקשת נוכח העובדה כי מדובר בבתו הביולוגית ילידת שנת 1991, די בהודאה זו כדי לקבוע כי לא עומדת למשיב חזקת החפות, לפחות בהקשר זה. נוכח כל האמור סבורה המבקשת כי יש מקום להורות על הארכת המעצר לתקופה נוספת בת תשעים ימים.

4.

המשיב, מצידו, סבור כי אין מקום להארכת מעצרו והוא מצביע על התמשכות ההליכים נגדו ועל תקופת מעצרו הארוכה. להערכת המשיב גם לאחר הגשת סיכומי ההגנה הצפויה, כאמור, במהלך חודש נובמבר 2013, יחלפו חודשים ארוכים עד שתינתן הכרעת הדין ועל כן הוא טוען כי יש לקבל בעניינו תסקיר של שירות המבחן שיבדוק אפשרות לשחררו לחלופת מעצר מתאימה. המשיב מוסיף וטוען כי חלף פרק זמן לא מבוטל מאז בוצעו המעשים המיוחסים לו בכתב האישום וכי החשש מפני השפעת שחרורו על מצבם הנפשי של נשותיו וילדיו הוקהה במידה רבה.

5.

דין הבקשה להתקבל.

מדובר בפרשה חריגה ביותר המצדיקה בעייני את הותרת המשיב במעצר למרות הזמן הלא מבוטל שחלף מאז הגשת כתב האישום. מסוכנותו הרבה של המשיב נלמדת משורת המעשים הקשים המיוחסים לו בכתב האישום ומטיעוני הצדדים עולה כי שמיעת ההוכחות הסתיימה, סיכומי התביעה כבר הוגשו וסיכומי ההגנה צפויים להיות מוגשים בקרוב. יש לקוות כי בתום שלב הסיכומים ייעשה על-ידי בית המשפט מאמץ מיוחד ליתן את הכרעת הדין בהקדם האפשרי ומכל מקום, בהינתן המעשים הקשים המיוחסים למשיב שהינם יוצאי-דופן בחומרתם אינני סבורה כי יש לאפשר את שחרורו לעת הזו, בשל הסכנה הנשקפת ממנו ובשל ההשלכות המדאיגות העשויות להיות לכך על המתלוננים.

6.

אשר על כן, אני מורה כי מעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים כמבוקש, החל מיום 12.9.2013 או עד למתן פסק דין ב תפ"ח 23751-02-10 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.