בש"פ 6780/09 מוחמד אלגדיפי נ. מדינת ישראל

רקע והליכים

א.

ערר (בש"פ 6780/09) על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיא אזולאי) מיום 28.6.09 בב"ש 22313/08, שהורה על מעצר העורר עד תום ההליכים, ובקשת המדינה

(בש"פ 6737/09) להארכת מעצרו של העורר (הוא המשיב בבקשה זו), לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, בתשעים ימים החל מיום 7.9.09 או עד למתן פסק הדין בת"פ 8287/08 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

ב.

כתב האישום, שהוגש ביום 7.12.08, מייחס לעורר עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, יבוא סמים והחזקת סם שלא לצריכה עצמית. נטען, כי העורר קשר עם ארבעה אחרים לייבא הרואין מירדן לישראל, במשקל 77 ק"ג .

ג.

עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים (ב"ש 22313/08). בית המשפט נענה לבקשותיו החוזרות של בא כוח העורר לדחות את הדיון במעצר, עד לקבלת מלוא חומר החקירה ולימודו. ביום 28.6.09 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. נקבע, כי קיימת תשתית ראייתית שיש בה כדי לבסס סיכוי סביר להרשעתו של העורר, הכוללת - בין היתר - שיחות מוקלטות בין המעורבים, מהם עולה פעילות ענפה ושיטתית בתחום יבוא הסמים, כשהעורר נשמע בהאזנות הסתר ואף זיהה את קולו בחקירתו; הודאתו של העורר בחלקו בפרשה; העורר הוליך את החוקרים למקום העיסקה, והצביע על מקום קבלת הסמים ומקום מחבואם. עוד נקבע, כי אף שמדובר בבחור צעיר וללא עבר פלילי, לא עלה בידיו לסתור את חזקת המסוכנות בעניינו.

ד.

בערר על ההחלטה למעצר עד תום ההליכים נטען לכרסום בראיות התביעה, בין היתר, כיון שמתוך למעלה מ-700 שיחות מוקלטות מהאזנת הסתר, נשמע העורר בשש שיחות בלבד, מתוכן שלוש שיחות מובאות בתקציר, ועל כן המשקל שיש ליחס להן מועט. ועוד נאמר, כי הואיל והעורר החזיק רק בשק אחד של הרואין במשקל 27 ק"ג , זו כמות הסם שיש לייחס לו. עוד נטען, כי שגה בית המשפט כאשר לא בחן, בנסיבות הענין, חלופת מעצר. נטען, כי מעורבותו של העורר בעסקת הסם היתה נמוכה ביותר, והסתכמה בהובלת הסם מספר מטרים בלבד, וכי נוכח גילו הצעיר (כבן 20 כיום) והיעדר כל עבר פלילי, אין נשקפת ממנו סכנה לבטחון הציבור. עוד הודגש, כי משפטו של העורר צפוי להימשך עוד זמן רב - תעודת החיסיון בתיק נחתמה רק חמישה חודשים לאחר הגשת כתב האישום, ורק ביום 28.6.09 הורה בית המשפט על העברת רשימה מתוקנת של חומר חקירה נוכח תעודת החיסיון שנחתמה, כך שחומרי חקירה עדיין מגיעים למשרדו של בא כוח העורר. התיק קבוע להוכחות לסוף חודש ספטמבר 2009, כך שהעורר היה - כך נטען - במעצר משך כל תקופת תשעת החודשים, מבלי שחלה התקדמות משמעותית בשמיעת הראיות בתיק.

ה.

בבקשת המדינה להארכת מעצרו של העורר מעבר לתשעה חודשים נטען, כי העיכוב שחל בפתיחת משפטו של העורר נובע, בין היתר, מבעיות בהסדרת ייצוגו, ומבקשות דחייה חוזרות ונשנות מצד ההגנה. הוזכר כי מענה לכתב האישום ניתן רק ביום 4.6.09. עוד התעכב התיק מטעמים טכניים הנוגעים לתמלולו ותרגומו של חומר החקירה, שהועבר על ידי ההגנה לתמלול פרטי (חרף התנגדותה של המדינה לכך). שמיעת ההוכחות בתיק נקבעה לימים 22.9.09 ו-14.10.09. באשר לצורך להמשיך ולהחזיק בעורר במעצר נטען, כי נוכח סוג הסם והכמות הגדולה שנתפסה, מעצר העורר הוא האמצעי היחיד לנטרול מסוכנותו, וקטיעת פעילותה של רשת הפצת הסם שעל חוליותיה הוא נמנה.

ו.

בדיון טען עו"ד בן-נתן, כי חלקו של העורר – צעיר נטול עבר פלילי – היה שולי בפרשה, והוא הודה בכך וגם קשר אחרים; זאת הגם שישנן ראיות לכאורה. עוד נטען לגבי בקשת המדינה להארכה, כי התארכות הליך המעצר – גם בשל בקשת ההגנה לתמלל את החומר בעצמה כדי לעמוד על דיוקו – אינה צריכה להיזקף לחובת העורר. נטען, כי תרומת העורר לפרשה היתה מינורית, והוא מצוי "בתחתית שבתחתית" של העבירות.

ז.

באת כוח המדינה טענה, כי המדובר ב- 76 ק"ג של סם המוות הרואין, מקום שהעורר היה אמור לקבל תמורה של 10,000 דולר, וגם אם שימש בלדר - היה חיוני להצליח הקשר, ותפקידו היה גם טשטוש עקבותיהם של אחרים. עוד נטען, כי יש גם חשש לשיבוש ולהשפעה על מי שלא נעצרו עדיין, ואין לשיטת המדינה מקום לתסקיר, שכן המסוכנות מחייבת המשך המעצר.

ח.

אציין כי שאלתי ולא נעניתי באורח משכנע, מדוע ערר על החלטת מעצר מ-28.6.09 מוגש כתום כחודשיים, גם אם החוק מאפשר זאת.

הכרעה

ט.

המדובר בכמות עצומה של סם קשה, הרואין; המסוכנות אינה סטטוטרית בלבד אלא מהותית עד מאוד, ועל כך אין צורך להכביר מלים. אודה כי מסופקני אם משבכך עסקינן, ניתן להפיג את המסוכנות בחלופה. קשה גם להלום את הטענה - אף שסניגורים רואים עצמם מחויבים להעלות כל טענה, ולוא רחוקה - שכמות הסם הרלבנטית היא קטנה יותר מזו שבכתב האישום.

י.

בבש"פ 2514/09 מזרחי נ' מדינת ישראל (לא פורסם) נאמר:

"אין צורך להכביר מלים על כך שישנה עילת מעצר, שהיא סטטוטורית שהרי עסקינן בסחר בסמים (סעיף 21 (א)(1)(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996), והיא גם ראויה מאין כמוה בעבירה השפלה והבזויה של יבוא סמים שלגביה יש ראיות לכאורה; הפלת רבים ברשת הסם למטען בצע כסף קל היא כמובן תוצאה מתבקשת של יבוא סמים מסיבי, המצוי בשפל המדרגה המוסרי. מן המפורסמות גם כי בכלל, בהיעדר נסיבות מיוחדות, ייעצר העוסק לכאורה בסחר בסמים עד תום ההליכים (בש"פ 43/05 ארוך נ' מדינת ישראל

(לא פורסם)); יש לא אחת חשש כי חלופת מעצר לא תסכון, פן יימשך עיסוק בסמים גם בין כתלי הבית (בש"פ 8915/05 בן-אלישע נ' מדינת ישראל (לא פורסם)); וכן ראו בש"פ 3807/06 טורק נ' מדינת ישראל (לא פורסם). הדברים חלים ככלל אף בבעלי עבר נקי (בש"פ 140/05 ימין נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 2846/09 מדינת ישראל נ' אלעצם (לא פורסם))".

בהמשך נאמר שם "...עבר נקי הוא לא אחת פרשת המים בין מי שכשל לכאורה ללא רקע קודם, לבין מי שכבר הורגל בפלילים, ויש בכך כדי לתמוך בהזמנת תסקיר"; ראו גם בש"פ 5616/99 קשמה נ' מדינת ישראל

(השופטת כתארה אז – ביניש).

יא.

בנידון דידן, עם כל הספקות הקשים, משהמדובר בצעיר שהיה בן 19 בעת המעשים המיוחסים לו (וממילא ישנה לגביו חובת תסקיר באשר לעונש אם יורשע) - ראוי כי בית המשפט יקבל את מלוא התמונה בבואו לדון בענייניו, ובמיוחד שעה שהמעצר מוארך.

יב.

בנסיבות שתוארו באשר להתנהלות ההליך רואה אני מקום להארכת המעצר כמבוקש, ועם זאת, יוזמן תסקיר שירות המבחן שיוגש בתוך חודש ויידון בפני בית המשפט המחוזי.

יג.

בקשת המדינה בבש"פ 6737/09 - מתקבלת איפוא, והמעצר מוארך בתשעים יום מ-7.9.09, בכפוף להליך ההמשך של בדיקה שיפוטית לאחר מתן התסקיר; במובן של הזמנת תסקיר מתקבל הערר בבש"פ 6780/09.