דנ"מ 5519/15 יוסף אחמד יונס נ. מי הגליל - תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון בהליך שבכותרת, שעניינו בקשה לדיון נוסף על פסק דין של בית משפט זה מיום 23.7.2015 בעע"מ 2978/13.

ראשית אציין, כי על פי הנהוג בבית משפט זה גובה העירבון בהליכים שעניינם בקשה לדיון נוסף נקבע על ידי אחד מרשמי בית המשפט. כך אירע אף במקרה דנן, בו העמדתי אני את העירבון על סכום של 30,000 ₪ (כעולה מן הכיתוב על גבי כריכת התיק). לא נעלם מעייני כי בהודעה על קביעת עירבון צוין שהעירבון נקבע על ידי המזכירה הראשית, ואולם כאמור הדברים אינם נכונים. משכך, אין תוחלת לטענתו של המבקש לפיה העירבון נקבע בחוסר סמכות (ראו, תקנה 6 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984). המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לידי המזכירה הראשית, אשר מתבקשת לוודא כי ההודעות בדבר קביעת עירבון בבקשות לדיון נוסף תשקפנה נכונה את זהות הגורם הקובע את העירבון .

לגופם של דברים: בקשת הפטור אינה מבוססת על טענה בדבר היעדר יכולת כלכלית. תחת זאת טוען המבקש כי סכום העירבון אותו קבעתי גבוה מן הסכום הראוי בנסיבות העניין, וזאת בשים לב למכלול הנתונים הרלוונטיים ובהם גובה הסכום שנפסק וחשיבותו הציבורית של ההליך.

כידוע, העירבון נועד להבטיח את הוצאותיהם של המשיבים בהליך ולאפשר להם להיפרע ללא צורך בהליך משפטי נוסף. משכך, נקבע גובה העירבון בראש ובראשונה לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך. אומדן זה מבוסס על שיקולים שונים ובהם, בין היתר, מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי נשוא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות שבהן חויב יוזם ההליך בהליכים הקודמים. מדובר, כמובן, באומדן בלבד ולא במדע מדויק (בש"א 367/89 הול נ' דננברג , פ"ד מג(4) 186 (1989); רע"א 7028/00 אי.בי.אי. ניהול קרנות נאמנות (1978) בע"מ נ' אלסינט בע"מ

(28.10.2001)).

בענייננו מהות ההליך, כמו גם היקף הסוגיות המועלות בגדרו ומורכבותן, תומכים בקביעת עירבון בסכום ממשי. ודוק: גם אם אניח לטובת המבקש כי מדובר בסוגיות בעלות חשיבות ציבורית, אין בכך כדי להוביל למתן פטור מהפקדת עירבון, מה גם שלא ניתן להתעלם מן האינטרס האישי של המבקש בהליך. מן העבר השני, קיימים שיקולים אחרים המושכים לכיוון של קביעת עירבון שאינו גבוה מאד, ובהם שווי נושא ההליך (הסכומים שנפסקו כגמול וכשכר טרחה) וכן העובדה שלא נפסקו הוצאות במסגרת פסק הדין.

על רקע האמור לעיל, ומששבתי ואיזנתי בין השיקולים השונים הצריכים לעניין, ובהם גם סכומי העירבון הנוהגים בבית משפט זה - לא ראיתי לשנות מגובה העירבון אותו קבעתי לכתחילה. במאמר מוסגר אציין, כי העירבון בהליך הערעור מושא הבקשה לדיון נוסף הועמד על 40,000 ₪, כלומר - סכום העולה על העירבון שנקבע בהליך דנן. אשוב ואזכיר, כי לא הועלתה כל טענה בדבר היעדר יכולת כלכלית להפקיד את העירבון. ממילא, ככל שבסופו של יום לא ייפסקו הוצאות לחובת המבקש (או שייפסקו הוצאות בסכום הנמוך מגובה העירבון שיופקד), יושבו כספי העירבון לידי המבקש (במלואם או בחלקם, לפי העניין, ובכפוף למניעה שבדין).

הבקשה נדחית איפוא. העירבון יופקד תוך 10 ימים מיום המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין), שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.