ה"ד 71663-08-24 ה"ד 71663-08-24

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ולפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: חוק בתי המשפט ותקנות סדר הדין האזרחי, בהתאמה). בבקשתם טוענים המבקשים כי יש להעביר את הדיון בה"פ (מחוזי י-ם) 31706-06-19 (להלן: ההליך בירושלים) מבית המשפט המחוזי בירושלים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ולאחד את הדיון בו עם תביעה נוספת בעניינם שנדונה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"א (מחוזי ב"ש) 52073-07-24 (להלן: התביעה הנוספת); לשלמות התמונה יצוין כי התביעה הנוספת הוגשה במקור לבית המשפט המחוזי בירושלים, והועברה בהמשך לבאר שבע (בש"א 5778/24 סימון נ' אלחריזי (22.8.2024)). מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי ההליך בירושלים עניינו בבקשת המשיבה 3 למתן צו חוסם נגד המבקשים, וכי המשיב 1 הוא המותב שדן באותו הליך. ההליך בירושלים הוגש בשנת 2019 וניתן בו פסק דין בהמשך אותה שנה, ובעת הנוכחית נדונה במסגרתו בקשה שהגישה המשיבה 3 לפי פקודת בזיון בית המשפט. במסגרת התביעה הנוספת, שהוגשה נגד המשיבים 3-1 בחודש יולי 2024, תובעים המבקשים סעדים שונים בשל נזקים שלטענתם נגרמו להם.

2.בבקשה שלפניי נטען כי התיק בתביעה הנוספת "כולל בתוכו" את ההליך בירושלים (סעיף 4 לבקשה), וכי בעלי הדין בהליך בירושלים מופיעים כבעלי דין גם בתביעה הנוספת. כמו כן מצוין כי התביעה הנוספת מכוונת נגד המשיב 1, אשר דן בהליך בירושלים, וכי המבקשים הגישו בעניינו תלונות לגופים שונים וכן בקשת פסלות. לטענת המבקשים, ראוי להעביר את ההליך בירושלים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע על מנת למנוע הכרעות סותרות. עוד מבוקש כי בית משפט זה יורה על דחיית דיון שנקבע בהליך בירושלים עד למתן הכרעה בבקשה שלפניי. לשלמות התמונה יצוין כי ביום 2.9.2024, לאחר הגשת הבקשה שלפניי, ניתן בתביעה הנוספת פסק דין שמורה על מחיקתה.

3.לאחר עיון בטענות המבקשים ובמערכת "נט המשפט", הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לעמדות המשיבים. משניתן פסק דין שמורה על מחיקת התביעה הנוספת, אין עוד טעם לדון בשאלת ההצדקה לאיחוד הדיון בשני ההליכים שצוינו לעיל. למעלה מן הצורך אוסיף כי ממילא איני סבור שהמבקשים הראו הצדקה לאיחוד דיונים כאמור, שכן הבקשה שלפניי נוסחה בכוללניות ולא פורטו בה נימוקים שמניחים את הדעת בנוגע לקשר בין שני ההליכים או לשאלה כיצד איחוד הדיון בהם עשוי למנוע הכרעות סותרות (ראו והשוו: בש"א 3483/24 סימון נ' אלחריזי, פסקאות 5-4 (29.7.2024)). אף איני סבור כי הוכחה הצדקה להעברת ההליך בירושלים למחוז שיפוט אחר לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט. בהקשר זה אציין כי טענותיהם של המבקשים בנוגע להתנהלות המשיב 1 – שאינו בעל דין בהליך בירושלים, אלא המותב שדן באותו הליך – אינן מצדיקות כשלעצמן את העברת מקום הדיון בהליך למחוז אחר (ראו למשל: בש"א 5161/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 2 (8.7.2024); בש"א 7128/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 2 (21.10.2020)). לבסוף יצוין כי הבקשה לדחיית מועד הדיון בהליך בירושלים אין מקומה בבקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט ותקנה 40 לתקנות סדר הדין האזרחי, ומשכך לא מצאתי מקום לדון בה.

הבקשה נדחית, אפוא.