פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 1103/04
- ד'
בפני:
כבוד המשנה לנשיא א' מצא
המערערים:
1. רמי
רוזנצוויג
2. יוסי ינוב
3. אריה רוזנצוויג
נ ג ד
המשיבים:
1. מפרק גדרם
שמנים בע"מ (בפירוק ובכינוס
נכסים) עו"ד דן אחיעזר ז"ל
2. גליה שמש
3. אודי גולדשטיין
תגובת כונס הנכסים לבקשה לעיכוב ביצוע;
בקשת המערערים למחיקת תגובת כונס הנכסים;
תגובת כונס הנכסים לבקשה למחיקת תגובתו;
הודעה מטעם המערערים;
הודעה מטעם הכונס הרשמי;
הודעה ותגובה לבקשה לעיכוב ביצוע מטעם המנהל המיוחד;
תגובת המערערים להודעת המנהל המיוחד
בשם המערערים: עו"ד א'
אנגלרד
בשם המשיב: עו"ד ס'
שמש (המנהל המיוחד)
כונס הנכסים: עו"ד י'
בית און
בשם הכונס הרשמי: עו"ד ר'
שני-שרפסקי
החלטה
1.משהוגשה הודעת המנהל המיוחד בדבר מינויו במקום מפרק החברה המנוח, ומשהגיב המנהל המיוחד לגוף הבקשה לעיכוב ביצוע, אין עוד צורך להתייחס לתגובת כונס הנכסים עו"ד בית און (שלא התבקשה) ולבקשת המערערים למחיקת תגובתו האמורה.
2.טענתם העיקרית של המערערים בערעורם ובבקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין היא, כי בפסק-הדין נפלו טעויות גלויות, ככל הנראה בהיסח הדעת. משום כך הוריתי, בהחלטתי מיום 5.4.04, על הגשת תגובה לבקשה לעיכוב ביצוע אשר "תיכלל בה התייחסות מפורטת לשאלת סיכויי הערעור". ואולם, בתגובת המנהל המיוחד - המאמצת את תגובת כונס הנכסים - אין מענה מניח את הדעת לשאלת סיכויי הערעור.
כך, למשל, המערערים טוענים כי הציגו ראיות המוכיחות שרוב רובו של הסכום בו חויבו בפסק-הדין הוחזר לקופת החברה עוד לפני שניתן הצו לפירוקה. מכאן טענתם כי "טעה בית המשפט קמא הנכבד בקובעו כי המערערים לא ביססו בראיות את טענתם בדבר החזרת הכספים". על טענה זו משיב המנהל המיוחד במשפט סתמי: "הסכומים הנטענים כבר זוכו בחשבונה של אינדסטריאל ואין כמובן לזכותה פעמיים בגין אותו סכום". אלא שמפסק-הדין לא עולה כי בית-המשפט סבר ש"הסכומים הנטענים כבר זוכו", אלא רק כי טיעונם האמור של המערערים "אינו מתבסס על ראיות" (פסקה 28 לפסק-הדין). בית-המשפט לא התייחס כלל לשלושת המסמכים שעליהם ביססו המערערים את טענתם, והמערערים סבורים כי המסמכים נעלמו מעיניו בשל גודש הראיות בתיק. לטענה ממוקדת ומרכזית זו לא מצאתי תשובה בתגובת המנהל המיוחד.
דוגמא נוספת נוגעת לחיובו של המערער 3. המנהל המיוחד טוען באופן סתמי כי "אין מחלוקת לאור הראיות כי הוא היה יועצו של אחיו [המערער 1] במסגרת הפעילות ואף היה הגורם שניהל את המו"מ שקדם להקמת חברת גדרם ומשכך ברורה מעורבותו לענין גלישת הכספים מ'צידה' של אינדסטריאל". אף אם אניח כי אמנם אין מחלוקת באשר לעובדות הנטענות - ולעניין זה לא הופניתי לראיה כלשהי - הרי שטענת המערערים בהקשר זה לא התייחסה לשאלת מעורבותו של המערער 3 ב"גלישת הכספים" עצמה (שבה ראה בית-המשפט טעות גרידא ולא תרמית), אלא לשאלת מעורבותו באי-החזרת הכספים לקופת החברה בפירוק. ושוב - לא מצאתי תשובה לטענה זו בתגובת המנהל המיוחד.
3.בהיעדר תשובה מספקת מצד המנהל המיוחד לטענות המערערים נראה לי נכון לקבוע כי לכאורה יש לערעורם בסיס. בכך די לדעתי כדי לקבל את בקשתם לעיכוב ביצוע פסק-הדין במלואה (כלומר, גם לעניין הסכום הקטן שלא הוחזר - ראו פסקאות 16 ו-31-30 להודעת הערעור), וזאת מבלי להידרש לשאלת החשש מאי-השבת הכספים ולשאלת מאזן הנוחות.
4.הבקשה מתקבלת. ביצוע פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי מעוכב בזה עד להכרעה בערעור.
ניתנה היום, י"ד בסיון תשס"ד
(3.6.04).
המשנה לנשיא