ע"א 11750/05 יעל שמר נ. בנק הפועלים בע"מ

בין המבקשים ובין המשיב 1 (להלן: הבנק) נתעורר סכסוך בנוגע למשק חקלאי אותו רכשו המבקשים במושב תל-עדשים (להלן: המושב), כאשר חלקה של עסקת המכר שולם במזומן וחלקו האחר באמצעות שטרות חוב, אשר הועברו על-ידי המושב לבנק, דרך המשיב 2. ביום 25.2.1998 נחתם בין המבקשים והבנק הסכם פשרה, אשר בו הוסדר חובם של המבקשים לבנק (להלן: הסכם הפשרה).

ביום 4.3.1998 אושר הסכם הפשרה על-ידי בית-המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט (כתוארו אז) מ' בן-דוד) וקיבל תוקף של פסק-דין.

בעקבות פנייתו של המושב למשקם, כדי שידון בעניין לפי חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ב-1992 (להלן: המשקם), פנו המבקשים לבית-המשפט המחוזי בנצרת, כדי שיצהיר על בטלותו של הסכם הפשרה.

ביום 6.11.2005 דחה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת ג' (דה-ליאו) לוי) את הבקשה בקובעו, כי לא נמצאו בטענותיהם של המבקשים טעמים כבדי משקל, אשר יש בהם כדי להביא לבטלותו של הסכם הפשרה.

על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ערערו המבקשים, ביום 22.12.2005, לבית-משפט זה, בטענם, כי על הסכסוך להיפתר בפני המשקם.

ביום 9.5.2006 הגישו המבקשים לבית-משפט זה, בקשה לתיקון כתב הערעור, בהוסיפם לטענות הערעור גם טענות, לפיהן הסכם הפשרה הינו תוצאה של תרמית ועושק.

יחד עם בקשה זו, הגישו המבקשים גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, היא הבקשה שבפני.

לאחר שעיינתי בבקשה ונספחיה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

מן המפורסמות, כי הגשת ערעור, היא כשלעצמה, אינה מונעת מבעד הזוכה לפעול על-פי פסק הדין. פסק-הדין חורץ בשלב זה את הדין, וצריך טעם מיוחד כדי שבית-המשפט לערעורים ימנע בעד מי שזכה בדין ליהנות מפרי הזכייה. "טעם מיוחד" לעיכוב ביצוע מותנה בדרך-כלל בהצטברות שני גורמים אלה: סיכוי טוב לקבלת הערעור וקושי בהחזרת המצב לקדמותו אם פסק-הדין יגרום למערער נזק שאינו ניתן לתיקון (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח' , פ"ד נ (1) 668, 672; בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה , פ"ד נ (5) 403).

מבלי להתייחס לסיכויי הערעור לגופם, הרי שעל פניו, לא עמדו המבקשים בנטל המוטל עליהם להראות, מדוע סביר הוא, כי בית-משפט זה יהפוך את החלטתו של בית-המשפט המחוזי. הלכה היא, כי לא בנקל יתערב בית-משפט שלערעור בפסק-דין שנתן תוקף להסכם פשרה וכי הדבר יעשה רק במקרים של חריגה קיצונית מגבולות הסבירות במסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו (ראו רע"א 8101/04 חוסיין נ' אלון טבעון בע"מ , פ"ד נט(3) 646, 649). בענייננו, לא מצאתי בבקשה טעם אשר יצדיק סטייה מהלכה זו.

לאור האמור, הבקשה נדחית.