ע"א 2242/09יוסי נאמן נ. כונס הנכסים הרשמי

לפניי בקשת אימו של המערער להשיב לידיה את העירבון בסך 7,000 ₪ אשר הפקידה עבור המערער בהליך שבכותרת.

דין הבקשה להידחות. ראשית , ייאמר כי ספק רב אם אימו של המערער הינה בעלת מעמד לבקש את השבת כספי העירבון לידיה. בהתאם לתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, חובת הפקדת העירבון מוטלת על יוזם ההליך הערעורי. אף אם המערער הסתייע באחר לשם הפקדת כספי העירבון, אין בכך כדי לשנות ממהות העירבון כסכום שהופקד על-ידי המערער בעצמו לשם הבטחת הוצאות הצד שכנגד, ואין בכך כדי להפוך את אותו צד שלישי שסייע בהפקדת כספי העירבון למי שזכאי לקבלת הכספים ישירות לידיו בתום ההליך (ראו: ע"א 4606/08 צ.א.מ.א. הובלות דקל בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (לא פורסם, 24.10.2010)). משהופקד עירבון בהליך הערעורי, הרי ככלל אין מקום להתחקות אחר מקורם של כספי העירבון שהופקדו מטעם יוזם הערעור. ממילא, אין בידי צד ג' שסייע למערער בגיוס כספי העירבון (אף אם מדובר באימו של המערער) כדי לבקש את השבת הכספים ישירות לידיו. מסקנה זו מקבלת מישנה-תוקף במקרה דנן, נוכח הכרזתו של המערער כפושט רגל באופן שהשבת כספי העירבון לידי אימו של המערער תיצור עקיפה פסולה של קופת פשיטת הרגל.

שנית , אף אם אראה בבקשה שלפניי כמכוונת להשבת כספי העירבון למערער (וליתר דיוק - לקופת פשיטת הרגל שלו), דין הבקשה להידחות. ביום 30.7.2009 דחתה כב' השופטת פרוקצ'יה את בקשת המערער לעיכוב ביצוע, והמערער חויב בהוצאות המשיבים בסך כולל של 7,000 ₪. אין חולק כי באותו שלב, הוארך המועד לתשלום האגרה ולהפקדת העירבון בהליך שבכותרת, בהמתנה למתן הכרעה על-ידי בית-המשפט המחוזי בבקשת המערער לעיון חוזר (ראו: החלטת כב' הרשמת לוין מיום 19.4.2010). ביום 18.1.2010 הוחלט כי הטיפול בערעור שבכותרת יימשך כמקובל. בהמשך לכך, הודיע המערער כי הוא עומד על בקשתו לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. בהחלטת כב' הרשם שני מיום 9.3.2010 נקבע כי המערער פטור מאגרה אולם עליו להפקיד עירבון בסכום של 7,000 ₪. עירבון זה אמנם הופקד מטעם המערער ביום 24.3.2010. מאוחר יותר, ביום 14.12.2010, ניתן פסק-דין אשר דחה את ערעורו של המערער תוך שנקבע כי לא ייעשה צו להוצאות (כב' השופטים גרוניס, ג'ובראן והנדל).

טענת המבקשת, אימו של המערער, הינה כי העירבון בסך 7,000 ₪ הופקד לאחר שהמערער חויב בהוצאות במסגרת הליך עיכוב הביצוע, ולפיכך אין לחלט את העירבון בגין חיוב זה. אין בידי לקבל טענה זו. העירבון נועד להבטיח את הוצאות המשיבים בהליך הערעורי במקרה של כישלון ההליך. בגדר תכלית זו נכללות גם הוצאות שנפסקו לטובת המשיבים במסגרת הליך ביניים, ובכלל זה בקשה לעיכוב ביצוע. העובדה כי חיובו של המערער בהוצאות המשיבים במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע קדמה להפקדת העירבון, אין בה כשלעצמה כדי למנוע את חילוט העירבון שנועד להבטחת הוצאות הצד שכנגד בהליך (ראו: ע"א 9586/09 לייזר נ' אייזו לייזר זיווד אלקטרוני (1992) בע"מ (לא פורסם, 21.3.2010); עוד ראו: רע"א 7658/09 שמעון נ' נייר וקרטון הדרום (1986) בע"מ (לא פורסם, 29.8.2010)).

אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, הבקשה להשבת העירבון נדחית. העירבון יחולט לטובת המשיבים 1-2 כאמור בהחלטת כב' השופטת פרוקצ'יה מיום 30.7.2009. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.