פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
2596/11 - ח'
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערערים:
1. רון נעים ,עו"ד
2. רון נעים ושות' ,משרד עורכי דין
נ ג ד
המשיבים:
1. סולכור חברה לשיווק וקניות בע"מ
2. בנק הפועלים בע"מ
בקשה לפטור מעירבון
החלטה
המשיבה 1 הגישה תביעה נגד המערערים – עורך-דין ומשרדוֹ – להשבת סכום כסף שגבה עבורה ונטל – כך נטען – לעצמו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו קיבל את התביעה, וכן חייב את המערערים בתשלום הוצאות המשיבה 1 בסך של 75,000 ₪. כנגד פסק-הדין מופנה הערעור, ובגדרו הוגשה הבקשה שלפניי – לפטור מהפקדת עירבון (שנקבע לסך של 30,000 ₪).
בעל-דין החפץ בפטור מהפקדת עירבון, תוך חשיפת הצד שכנגד לסיכון כי יתקשה לגבות את ההוצאות שייפסקו לו (אם ייפסקו), נדרש לעמוד בשני תנאים מצטברים: הוכחת חוסר יכולת כלכלית וסיכויי הליך טובים. לצורך הוכחת התנאי הראשון יש להציג לבית המשפט תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית (ראו למשל בש"א 375/11 צבעוני נ' עו"ד שמעוני (טרם פורסם, 16.5.2011)).
קראתי בעיון את טענותיו של המבקש. ער אני לטענות בדבר מצבו האישי והכלכלי. אולם, חרף היות הבקשה ארוכה ומפורטת (תוך העלאת טענות רבות לגוף הסכסוך בין הצדדים), לא מצאתי בה התייחסות הולמת לנתונים בעלי משמעות רבה בהוכחת תנאי-הסף למתן הפטור, הוא התנאי בדבר חוסר אפשרות לגייס את סכום העירבון. כך, למשל, בבקשה נטען כי למבקש אין הכנסות (במקום אחר צוין כי "כמעט ואיני עובד"), אך טענה זו אינה נתמכת באסמכתאות, ואין בבקשה פירוט לגבי הכנסותיה של אשת המבקש ולגבי חשבון הבנק שלה, ככל שקיים. בבקשה לא נפרסה תמונה מלאה וברורה – בצירוף אסמכתאות – לגבי הוצאותיה של משפחת המבקש ולגבי רמת החיים. כך למשל לא הוגשו מסמכים כמו חשבונות שוטפים.
זאת וגם זאת: לא נמסר כיצד גייס המבקש את כספי האגרה ששילם עם פתיחת ההליך. אף לא הובהר כיצד הוא מממן את ייצוגו המשפטי. לכאורה, באותה הדרך עליו לממן גם את העירבון שנועד להבטיח מקור לגביית הוצאות שייפסקו לצד שכנגד. המבקש גם לא הציג תיעוד בתמיכה לטענה כי קרובים וידידים אינם יכולים להושיט לו יד – כפי שעשו בעבר לדבריו. כך, למשל, המבקש מתייחס לעזרה שקיבל מהוריו בסכומים לא מבוטלים, אך אינו מצרף אסמכתא כלשהי לגבי יכולתם ולגבי מוכנותם לסייע בהפקדת עירבון בהליך זה. בכגון דא כבר נפסק כי "לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו" (בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)).
נתון נוסף שיש להביאו בחשבון הוא טענת המשיבה כי טרם שולמו לה ההוצאות שנפסקו לזכותה בערכאה הקודמת (בסך של 75,000 ₪, כאמור). נתון זה מדגיש ביתר שאת את הצורך בקיום עירבון בערכאה זו. לא נעלם מעיני גם פרוטוקול הדיון שצורף כנספח 4 לתגובת המשיבה 1, עם זאת אציין כי לא מונחת לפניי כל התמונה בהקשר זה.
לאור האמור, ולאחר עיון בטענות הצדדים מכאן ומכאן, אין בידי לפטור את המערערים מהפקדת עירבון בהליך זה, ואף לא להפחית את העירבון בצורה משמעותית. עם זאת, בהתחשב בנתונים החלקיים שלפניי, וכן בעובדה שהעירבון נועד להבטיח את הוצאות המשיבה 1 (המשיב 2 מסכים למתן הפטור), באתי לכלל מסקנה כי יש להפחית קמעא את העירבון בהליך זה, ולהעמידו על סך של 25,000 ₪. כמו-כן אני נותן בידי המבקש שהות נוספת להפקיד את העירבון, עד ליום 17.7.2011. בהיעדר הפקדה עד למועד האמור יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.
ניתנה היום, י"ז בסיוון
תשע"א (19.6.2011).
גיא שני
ר ש ם