ע"א 279/12 מ.ד נופי ים השקעות בע"מ נ. עו"ד פיני יניב ככונס נכסים

לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיאה י' צבן ) בפר"ק 2547-06-11 (בקשות 36 ו-42) מיום 28.12.2011.

1.

בפסק דינו של בית משפט זה ברע"א 715/11 וברע"א 2796/11 מיום 18.8.2011 קבעה חברתי השופטת מ' נאור כי יש לעכב את מימוש המקרקעין שבנדון (להלן: המקרקעין ) באופן שיתאפשר למבקשת לפדות אותם, לאחר שיתברר גובה החוב לאור הדו"ח שיגיש הכונס:

"מבלי להידרש לשאלה האם אמנם יש באפשרותה של נופי ים [המבקשת – י"ד] לפרוע את חובה ולהימנע ממימוש המקרקעין, יש ליתן לנופי ים את האפשרות

לפדות את חובה, לאחר שיתברר גובהו. לשם כך יש להמתין לדו"ח מטעם הכונס (הדו"ח שהוגש ביום 24.1.2011 הוא דו"ח ביניים בלבד)"

[ההדגשה במקור – י.ד.].

2.

במכתב ששלח הכונס למבקשת ביום 26.10.2011, לו צורף כנספח דו"ח המפרט את תחשיב הכונס, נקבע כי עליה לממש את זכות הפדיון עד ליום 25.11.2011 בתנאים שפורטו במכתב ובתמורה ל-27 מיליון ש"ח לפי תחשיב שהוצג, אשר לטענת הכונס מבטאה ויתור של מיליוני שקלים. הכונס הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי לאשר את תנאי הפדיון שנקבעו במכתבו הנ"ל (בקשה 36). מנגד הגישה המבקשת בקשה למנות רואה חשבון "אובייקטיבי" שכן לטענתה נפלו טעויות וכשלים בתחשיב שהציג הכונס (בקשה 42).

3.

בית המשפט המחוזי ציטט את קביעתה של השופטת נאור בהחלטתה הנ"ל לפיה:

"סוף דבר: מימוש המקרקעין יעוכב לעת הזו. לאחר מתן ההכרעה בערעורים ולאחר הגשת דו"ח הכונס, תינתן לנופי ים אפשרות, לפרק זמן מוגבל וקצר, לשלם את חובה ולפדות בכך את המקרקעין. לא תעשה כן – יודיע על כך הכונס לבית המשפט המחוזי ויבקש להמשיך בהליכי המימוש" ( שם , פסקה 19).

בית המשפט המחוזי קבע כי מדבריה הנ"ל של השופטת נאור "ניתן לראות כי זכות הפידיון של נופי ים ניתנה לה לפרק זמן מוגבל וקצר, וזאת לאחר התקיימות התנאים המפורטים (מתן הכרעה בערעורים שהגישה, והגשת דו"ח הכונס). תנאים אלו אכן מולאו והתקיימו, שעה שהערעורים שהגישה נופי ים נדחו על ידי בית המשפט העליון, והדו"ח הסופי מטעם הכונס הוגש". משכך, קבע בית המשפט המחוזי כי אין מקום לעכב עוד את הליכי המימוש ויש להציע לנופי ים לפדות את הנכס בדרך שהותוותה בפסק דינה של השופטת נאור . בית המשפט המחוזי קבע כי אין לאפשר למבקשת מינוי רואה חשבון שיבקר את תחשיב הכונס, הן מכיוון שהדבר אינו מתיישב עם פסק דינה של השופטת נאור , לפיו די יהיה בדו"ח הכונס, והן מכיוון שהדבר יביא לעיכוב הליכי המימוש תוך מתן ארכה למבקשת באופן שאינו עולה בקנה אחד עם החלטתה של השופטת נאור , בה נקבע כי עיכוב הליכי המימוש יהיה "לפרק זמן מוגבל וקצר".

4.

עוד הצביע בית המשפט המחוזי על כך שקיימת חזקת תקינות לגבי דו"חות הכונס בהיותו בעל תפקיד הפועל מטעם בית המשפט ומשמש כידו הארוכה ולכן רק בנסיבות חריגות יהיה מקום להורות על בדיקה נוספת של דו"חות אלו על ידי רואה חשבון. בית המשפט קבע כי המבקשת לא עמדה בנטל הכבד הדרוש לשם סתירת ההנחה העקרונית שלפיה יש לראות את דו"חות הכונס כמהימנים ומבוססים. בהקשר זה הוסיף בית המשפט כי טענותיה של המבקשת אינן מבוססות וכי לכל הסוגיות שהעלתה המבקשת ניתן מענה מניח את הדעת מטעם הכונס. בית המשפט קבע כי ממילא הסוגיות שבמחלוקת אינן חשבונאיות אלא משפטיות וכן הטעים הכונס שיתף פעולה עם רואה החשבון מטעם המבקשת והעביר לו את המסמכים והחשבונות הנדרשים לצורך בדיקת הדו"ח כך שלא יכולה להישמע טענה כי למבקשת לא היה המידע הדרוש לה לצורך ערעור דו"ח הכונס. משכך קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת הכונס ודחה את בקשת המבקשת והאריך את מועד הפדיון לפנים משורת הדין עד ליום 9.1.2012.

5.

ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי הוגש לבית משפט זה ביום 9.1.2012. ביום 30.1.2012 דחה בית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין וביום 1.2.2012 הוגשה בקשת עיכוב הביצוע המונחת לפני.

6.

בבקשתה טוענת המבקשת כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי שגוי שכן הונח לפניו בסיס ראייתי איתן לפיו התחשיב שהציג הכונס בדו"ח שהגיש מוטה ושגוי באופן שאם תתקבל קביעתו תאבד המבקשת את המקרקעין שבנדון ללא כל הצדקה. משכך, מדגישה המבקשת כי היה מקום למנות רואה חשבון שיבקר את התחשיב שהגיש הכונס ולכן סיכויי הערעור טובים. כן טוענת המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה שכן אם לא יעוכב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי הליכי המימוש יתקדמו והיא תאבד את המקרקעין חרף העובדה כי היא זכאית להמשיך ולהחזיק בהם מבלי לשלם את סכומי העתק שנקבעו על ידי הכונס ללא בסיס.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

8.

כלל ידוע היטב הוא כי ביצוע פסק הדין לא יעוכב אך בשל הגשת ערעור (ראו: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; כן ראו: ע"א 8497/11 חב' בן יחזקאל אמנון (1991) בע"מ נ' ברגר (לא פורסם, 26.1.2012), פסקה 7). ביצוע פסק הדין הוא הכלל ואילו עיכוב הביצוע הוא החריג לכלל. פסק דינה של הערכאה הדיונית יעוכב כאשר סיכויי הערעור טובים וכאשר קיים חשש כי באם לא יעוכב פסק הדין לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו היה והערעור יתקבל, דהיינו כאשר "מאזן הנוחות" נוטה לטובת המבקש [ראו למשל: החלטתה של השופטת א'

פרוקצ'יה בע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ , פ"ד נו(4) 178, 181 (2002)]. זאת ועוד, בין השיקול של סיכויי הערעור לשיקול של מאזן הנוחות קיימים יחסי גומלין המכונים "מקבילית הכוחות" ולפיהם ככל שסיכויי הערעור נמוכים כך שיקול מאזן הנוחות מקבלים משקל גבוה יותר [ראו למשל: עע"ם 5643/11 אלקו התקנות ושירותים 1973 בע"מ נ' המועצה האיזורית עמק הירדן (לא פורסם, 4.9.2011)].

9.

מבלי לטעת מסמרות בדבר, נדמה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. בית המשפט המחוזי, המפקח על פעולות הכונס, נהנה מיתרון משמעותי שכן הוא מלווה את פעולות הכינוס במקרקעין שבנדון במשך פרק זמן לא קצר ומשכך הוא מכיר היטב את נסיבותיה העובדתיות של הפרשה דנן. משכך, על המבקשת העותרת לפני ערכאת הערעור לעבור משוכה גבוה יותר מן הרגיל שעה שבית המשפט המחוזי קבע כי טענותיה אינן מבוססות וכי הכונס התייחס לכל אחת מהטענות וסיפק לה הסבר מניח את הדעת. זאת ועוד, משעה שנקבע על ידי בית המשפט כי טענותיה של המבקשת הן משפטיות ולא חשבונאיות ממילא יקשה על המבקשת לנמק מדוע שגה בית המשפט בדחותו את הבקשה למינוי רואה חשבון שיבקר את דו"חות הכונס.

10.

כאמור, שעה שנמצא כי סיכויי הערעור אינם גבוהים על המבקש את עיכוב הביצוע לעמוד בנטל מוגבר יותר לעניין מאזן הנוחות. ודוק, המבקשת לא עומדת בנטל זה. יש לשוב ולחזור למושכלות ראשונים לפיהם בבקשה לעיכוב ביצוע שעניינה עיכוב הליכי מימוש נכס אין די בכך שהמבקש את עיכוב הביצוע ישכנע את בית המשפט כי מימוש הנכס לאלתר יגרום לו נזק רב או בלתי הפיך אלא עליו לשכנע את בית המשפט שעיכוב מימושו של הנכס לא יגרום נזק לזוכה ולא יגרע מסיכוייו להיפרע מן הנכס גם אם יושעה המימוש [ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 677 (מהדורה עשירית, 2009)]. המבקשת לא עמדה בנטל זה ולא הניחה בסיס עובדתי לטענותיה.

11.

לא זאת אף זאת, כבר נקבע כי אין לעכב מימוש נכס מקרקעין אם מדובר בנכס המוחזק למטרות השקעה בלבד ואשר למבקש אין ביחס אליו זיקה מיוחדת (ראו למשל: החלטתו של המשנה לנשיא מ' אלון ברע"א 214/88

טוויל

נ' דויטש , פ"ד מד(3) 752, 754 (1988); החלטתו של השופט י' זמיר בע"א 4765/97 כהן נ' רודיטי

(לא פורסם, 9.12.1997), פסקה 4; החלטתו של השופט א' רובינשטיין בע"א 863/05 בולוס נ'

Globe Master Management Ltd

(לא פורסם, 10.4.2005), פסקה ז'). כמו כן, לאחר שניתן פסק דינה של הערכאה המבררת יש לממש את הנכס ביעילות וללא עיכוב, בין היתר לאור החשש כי ערכו הנוכחי והאפשרות למוכרו לא ישמרו עד להכרעה בערעור (ראו למשל: החלטתה של השופטת א' חיות

בע"א 8764/08 רוט נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (לא פורסם, 1.4.2009), פסקה 5).

12.

אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תשובת המשיבים איני עושה צו להוצאות.