החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 2875/05 פרי מבח"ר לאריזה וקירור בע"מ נ. יבולי גליל בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · סיווג ערעור כערעור בזכות או ברשות - דחיית בקשת הצטרפות להליךערעור בזכות על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להתיר הצטרפות כמשיבה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קבע כי ההליך יתברר כערעור בזכות ולא כבקשת רשות ערעור. החלטה הדוחה בקשת הצטרפות סוגרת את הסעד היחיד שנתבקש ואינה ניתנת לערעור בהמשך ההליך, ולכן מקנה זכות ערעור. השאלה אם למבקש יש מעמד בהליך אינה מונעת את זכות הערעור.

העובדות

המערערת שילמה למשיבה סכום שנקבע בפסק דין, והמשיבה סירבה להוציא חשבונית מס ולשלם מס ערך מוסף בגינו. ההשגה על השומה נדחתה והוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. המערערת ביקשה להצטרף כמשיבה להליך, ובקשתה נדחתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם החלטה הדוחה בקשת בעל דין להצטרף להליך תלוי ועומד ניתנת לערעור בזכות או ברשות?
  2. 2.האם הפגיעה בזכות הצטרפות מקנה למבקש זכות ערעור בהתאם לחריג שנקבע בבג"ץ צירינסקי?

הלכות

  1. 1

    החלטה הדוחה בקשת הצטרפות של מי שיש לו קשר להליך, וסוגרת את הסעד היחיד שנתבקש, מקנה זכות ערעור בזכות.

    ״בכך נדחה הסעד העיקרי והיחיד לו עתרה בהקשר זה, והוא ההצטרפות.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    השאלה אם למבקש יש מעמד בהליך היא שאלה לגוף הדיון ואינה משמשת לשלילת זכות הערעור.

    ״אולם זו השאלה הטעונה בירור ואין להיאחז בה בכדי לשלול את זכות הערעור דווקא.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערעור בזכות
  • בקשת רשות ערעור
  • הצטרפות
  • בעל דין
  • זכות הערעור
  • מס ערך מוסף
  • חשבונית מס

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

ע"א 2875/05

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

המערערת:

פרי מבח"ר לאריזה וקירור בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. יבולי גליל בע"מ

2. אגף המכס ומע"מ פתח תקווה

הוגש הליך

החלטה

1.בהליך שבפני התעוררה שאלת סיווג הערעור, אם ברשות או בזכות. עניינו של ההליך בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שלא להתיר למערערת בהליך זה להצטרף כמשיבה לע"ש 12255/04. המערערת שילמה למשיבה מס' 1 סכום של 10,491,328 ₪ בהתאם לפסק דין שניתן על ידי כבוד השופט קלינג בבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת ה"פ 1510/95. המשיבה סירבה להוציא למבקשת חשבונית מס בגין הסכום וכן השיגה על השומה בטענה שהתקבול האמור לא היה במסגרת "עסקה" כהגדרתה בסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף התשל"ו- 1975, ולפיכך אין להוציא בגינו חשבונית מס או לשלם מס ערך מוסף בעבורו. ביום 21.11.04 נדחתה ההשגה, ועל דחייה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

2.ביום 17.2.05 הגישה המערערת בקשה להצטרף כמשיבה בהליך שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה בקשת ההצטרפות, בנימוק שלמחלוקת הכספית שבין המערערת למשיבה מס' 1 אין רלוונטיות להליך. מכאן ההליך בפני ערכאה זו, אשר הוגש כערעור בזכות. לטענת המערערת, אכן הדרך לתקוף החלטה זו של בית המשפט המחוזי היא על דרך של ערעור בזכות. כך, שכן הדיון בבית המשפט המחוזי נחשב ערכאה ראשונה, ולכן הערעור עליו הוא בזכות. עוד טענה, כי החלטת בית המשפט קמא הדוחה את בקשת המערערת להצטרף מהווה פסק דין כלפיה, ולא החלטה אחרת, באשר היא מסיימת את ההליך לגביה. בנוסף, למערערת לא יתאפשר להגיש ערעור על החלטה זו בתום ההליך, מאחר והיא כבר לא מהווה בעל דין בתיק. משיב מס' 2 הצטרף לעמדת המערערת.

3.משיבה מס' 1 טוענת כי הליך זה צריך היה להיפתח כבקשת רשות ערעור. המערערת אינה בעל דין, ולכן לא תוכל כלל לערער על ההחלטה, לפי ההלכה שנקבעה בע"א 6313/01 עזבון המנוח אלעד שיאון ז"ל נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נו(1) 567. החריג להלכה זו נקבע בבג"ץ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית משפט השלום בחדרה , פ"ד נב(3) 721, והוא שההליך יסתיים בהכרעה שיפוטית הפוגעת בזכות הופלדיאנית של המבקש לערער. המשיבה מס' 1 טוענת כי ככל שהפגיעה היא באינטרס, כלומר פגיעה שאינה משנה את מערך החובות והזכויות של המערערת, הרי שאין לה זכות משפטית לערער, וממילא דינו של הליך זה להתברר כבקשת רשות ערעור.

4.לאחר עיון בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הליך זה להתברר כערעור בזכות. אין חולק בנסיבות המקרה כי החלטת בית המשפט המחוזי שלא לצרף את המערערת סיימה את המחלוקת בסוגיה זו של ההצטרפות. בכך נדחה הסעד העיקרי והיחיד לו עתרה בהקשר זה, והוא ההצטרפות. לא תהא גם למערערת הזדמנות אחרת לערער על החלטה זו בהמשך ההליך. במצב דברים זה, עומדת לה זכות הערעור. התנגדות משיבה מס' 1 מוסבת הלכה למעשה לגוף השאלה אם יש למערערת כלל מעמד בהליך. אולם זו השאלה הטעונה בירור ואין להיאחז בה בכדי לשלול את זכות הערעור דווקא. כמו כן, נראה כי בדחיית בקשת בעל דין להצטרף להליך תלוי ועומד, בייחוד בנסיבות מעין אלו שבפני בהן יש על פניו קשר של המערערת להליך, יש בוודאי פגיעה באינטרס של המערערת העולה כדי הקניית זכותה לערער על החלטה זו בפני ערכאת הערעור.

5.התוצאה היא כי הערעור בזכות ימשיך להתברר וישמע בהתאם להחלטת כב' השופט א' לוי מיום 9.5.05.

ניתנה היום, י

באייר התשס"ה (19.5.2005).

יגאל מרזל

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (6 מסמכים)

  • רע"א 4138/19פלוני נ. פלוניהחלטה
  • ע"א 5464/18פלוני נ. עו"ד יאיר כהן - נאמן על נכסי החייבהחלטה
  • רע"א 3118/16דוד בלס נ. איזבל בלסהחלטה
  • ע"א 8481/14אפרידר, החברה ולפיתוח ישראל בע"מ נ. עו"ד אביב פריצקיהחלטה
  • רע"א 5881/11נמי נאמנויות בע"מ נ. עו"ד ארז חבר, בתפקידו כמנהל מיוחד לחברתהחלטה
  • ע"א 18/08דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ. רכבת ישראל בע"מהחלטה

הלכות

  1. 1החלטה הדוחה בקשת הצטרפות של מי שיש לו קשר להליך, וסוגרת את הסעד היחיד שנתבקש, מקנה זכות ערעור בזכות.
  2. 2השאלה אם למבקש יש מעמד בהליך היא שאלה לגוף הדיון ואינה משמשת לשלילת זכות הערעור.