ע"א 2997/10 יוסף הוכמן נ. גורדי פרויקטים (1995) בע"מ

לפניי שתי בקשות: האחת, בקשה מטעם המערער בע"א 2997/10 לסילוק מסמכים מתיק המוצגים של המשיבים, הם המערערים בע"א 3219/10 (מוצגים 11-9); השנייה, בקשה מטעם המערערים בע"א 3219/10 להגשת ראיה נוספת.

אשר לבקשה לסילוק מסמכים: אמות-המידה לאפיון המוצגים שניתן לכלול בתיק המוצגים המוגש בערעור קבועות בדין (ראו תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; להלן: התקנות ), והפסיקה חזרה והבהירה סוגיה זו בהחלטות רבות (ראו למשל ב"ש 153/06 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345 (1986)). הכלל המרכזי הוא כי לגבי מסמכים הבאים להוכיח עניין שבעובדה (להבדיל מאסמכתאות משפטיות שנועדו לתמוך בטענה נורמטיבית), רשאי בעל דין לצרפם לתיק המוצגים רק אם אלה התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית, או לחילופין התקבלו כראיה על-פי החלטה המתירה הגשת ראיות נוספות בערעור. ודוק: על-פי תקנה 457 לתקנות, בעל-דין בערעור אינו רשאי להציג ראיות נוספות שלא הוגשו והתקבלו על-ידי הערכאה הדיונית, אלא אם הדבר הותר במפורש על-ידי ערכאת הערעור.

המשיבים (המערערים בע"א 3219/10) אינם חולקים על כך שהמוצגים המסומנים 11-9 לא הוגשו לבית המשפט המחוזי. ממילא לא ניתן היה לצרפם לתיק המוצגים ללא הגשת בקשת מתאימה וקבלת אישורו של בית המשפט. אין בטענות המשיבים, במסגרת התגובה שלפניי, כדי להצדיק את צירוף המסמכים על דעת עצמם. בפרט, אין בטענה כי המסמכים נועדו להשלים ולהוכיח טענה שהועלתה בסיכומים בבית המשפט קמא, כדי להכשיר את צירוף המוצגים בניגוד להוראות התקנות.

יש אפוא לקבל את הבקשה להוצאת המוצגים.

אשר לבקשתם של המערערים בע"א 3219/10 להגשת ראיה נוספת – אף זו הוגשה בניגוד להוראות. לפי הנחיות נשיאת בית-המשפט העליון (מיום 1.11.2010), אין לצרף לבקשה להוספת ראיה את הראיה עצמה, אלא לציין את "עיקר מהותה של הראיה".

אשר על כן, המזכירות תסיר מתיק המוצגים של המערערים בע"א 3219/10 את המוצגים המסומנים 11-9, ותשיבם לידי המערערים הנ"ל. כמו-כן תחזיר המזכירות לידי המערערים בע"א 3219/10 את הבקשה להוספת ראיה, והם יהיו רשאים להגישה מחדש תוך 7 ימים, בהתאם להוראות הרלבנטיות וללא צירוף מסמכים שהם בבחינת ראיות חדשות. המערערים בע"א 3219/10 יישאו בשכר טרחת עורך-דינו של המערער בע"א 2997/10 בסך של 2,000 ₪.