ע"א 325/12 צביקה רוזנבלט נ. מדינת ישראל

בתיק שבכותרת הוגשה ביום 15.1.2012 בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון, וזאת ללא הצגת תשתית עובדתית וראייתית באשר למצבו הכלכלי של המערער. בהחלטתי מיום 26.2.2012 ראיתי להפחית את סכום העירבון שנקבע (25,000 ₪) ולהעמידו על סך של 15,000 ₪. לחילופין, אפשרתי למבקש להגיש בקשה מסודרת לפטור מהפקדת עירבון, הכוללת פירוט מלא ואסמכתאות מלאות ועדכניות לגבי מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את סכום העירבון (לרבות מהסביבה הקרובה). ביום 26.3.2012 אכן הוגשה בקשה נוספת לפטור מהפקדת עירבון – היא הבקשה שלפניי. אלא מאי? בקשה זו אף-היא אינה מציגה תשתית עובדתית מלאה וברורה לגבי מצבו הכלכלי של המערער ויכולתו לגייס את סכום העירבון; לבקשה לא צורף תצהיר, בנימוק שהמערער שוהה בבית האסורים "ויש קושי רב להחתימו על תצהיר". נימוק זה אין בו די, ובסופו של יום הבקשה שלפניי מוש תתת, ללא הסבר מניח את הדעת, על נתונים חלקיים שמסר המבקש לבא-כוחו בשיחות טלפון. אוסיף כי הבקשה נתמכת באסמכתאות מעטות ובלתי-מספקות, לרבות בעניין האפשרות להסתייע בסביבה הקרובה (ראו בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב

(טרם פורסם, 3.10.2011); בש"א 9998/09

ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)).

בנסיבות אלה, ומבלי להתעלם מכך שהמערער מצוי במאסר, לא ניתן להיעתר לבקשה כפי שהוגשה, וטענות המשיבה בתגובתה אך נותנות משנה-תוקף למסקנה זו. לפיכך הבקשה נדחית. העירבון שנקבע (15,000 ₪) יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.