ע"א 3267/07 שיבולים מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתו נ. זכריה

לפני בקשה מטעם משיב 2 למחיקת כתב הערעור או לחילופין להורות על תיקונו.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר במסגרתו נקבע כי זכרון דברים שנכרת בין המערער 2 למשיב 1, לגבי מכירת זכויות המערער 2 במשק המצוי בתחום המערער 1, עומד בתוקפו. לטענת המשיב 2, הודעת הערעור, במתכונתה הנוכחית, אינה ערוכה לפי הוראות תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לפי הנטען, הודעת הערעור ארוכה מאוד וזאת במיוחד בהתחשב בכך שפסק דינו של בית משפט קמא מחזיק 9 עמודים בלבד. עוד נטען כי נימוקי הערעור מנוסחים בצורה של סיכומים בכתב וכי כתב הערעור אינו תוחם את גדר המחלוקת. המשיב 2 הוסיף וטען כי הגשת כתב ערעור מפורט וארוך, העולה בהרבה על מספר העמודים המוקצב על ידי בית המשפט לסיכומים בכתב, לא רק מחטיאה את המטרה של כתב הערעור אלא עוקפת למעשה את הגבלת היקף הסיכומים שצפוי להיקבע למערערים ויוצרת חוסר שוויון דיוני העשוי לפגוע במשיבים, המוגבלים לטיעון על דרך של סיכומים בכתב וזאת במסגרת סד העמודים אשר יקציב לו בית המשפט. המערערים מתנגדים לבקשה.

2.

לאחר שעיינתי היטב בבקשה, בתגובה לה ובכתב הערעור, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות. אכן, יש ממש בטענת המשיב 2 כי כתב הערעור הינו ארוך ועמוס, וזאת במיוחד בהתחשב במתכונתו ובאורכו של פסק הדין נשוא הערעור. חרף האמור, נקודת המוצא

הינה כי בית המשפט אינו "עורך על" של כתבי הטענות וכי החופש לנסחם ולקבוע את היקפם נתון בידי הצדדים (בכפוף להוראות הדין ולהוראות בית המשפט). התערבות בחופש זה נעשית במשורה, רק כאשר יש בכך כדי לפגוע פגיעה של ממש בצדדים או בבית המשפט. כך, לדוגמא, הורה בית המשפט על תיקון כתב ערעור כאשר כתב הערעור החזיק למעלה מ-104 עמודים, אשר כללו הפניות רבות לכלל החומר שבתיק תוך ציטוט מתוכו בהרחבה (ע"א 1501/05 זאב כהן נ' מנהל מס שבח תל אביב , תק-על 2005(2), 1142). דוגמא נוספת הינה מקום בו נוסח כתב הערעור באופן לא ברור, שכן, בין היתר, הוא הכיל פירוט נרחב של ההיסטוריה הארוכה של ניהול הליכים בין הצדדים וטענות נוספות אשר הקשו לדלות את גדרי המחלוקת בין הצדדים, שהיתה במהותה פשוטה וברורה (ע"א

10402/05 יפת לוי נ' מינהל מקרקעי ישראל-מחוז צפון , תק-על 2006(1), 4599). אין הנדון דומה לראיה. כאמור, גם אם ניתן היה לערוך את כתב הערעור בצורה תמציתית וברורה יותר, אין ניסוחה חורג מהמקובל באופן המצדיק להורות על עריכתה מחדש. יש להתחשב בעניין זה בטענת המערערים לפיה הערעור הוגש על ידם בצוותא חדא, דבר אשר חייב מתן ביטוי למכלול עמדותיהם, על הדגשים הרלבנטיים הייחודיים לגבי כל אחד מהם.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית. אין צו להוצאות.