פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
386/15
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי
המערער:
שחר בן מאיר, עו"ד
נ ג ד
המשיבים:
1. נוחי דנקנר
2. סלקום ישראל בע"מ
3. שופרסל בע"מ
4. כלל החזקות עסקי ביטוח בע"מ
5. כלל פיננסים בע"מ
6. הוצאת עיתון הארץ בע"מ
בקשת המשיבה 6 למחיקתה מן ההליך
החלטה
לפניי בקשה מטעם המשיבה 6, הוצאת עיתון הארץ בע"מ (להלן: הארץ ), למחיקתה מן ההליך שבכותרת.
הערעור דנן מופנה כנגד פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 17.12.14, בגדרו התקבלה בקשת המשיבות 1-5 לסילוק תובענת המערער על הסף מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות. בכותרת פסק הדין לא צוינה הארץ כצד להליך, וכמו כן בגוף פסק הדין צוין במפורש כי הארץ אינה בעלת דין בתובענה (פסקאות 7 ו-8 לפסק הדין).
על רקע האמור ביקשתי מן המערער להסביר מדוע צירף את הארץ כבעלת דין בערעור דנן. בתשובתו הבהיר המערער, כי הארץ אכן צורפה על ידו כצד לתובענה בבית המשפט המחוזי. לתמיכה בטענה זו צירף את "דף הפתיחה" של כתב התביעה, במסגרתו צוינה הארץ כ"משיב (צד הנוגע להליך)"; וכן תדפיס מתוך מערכת "נט המשפט" בו מופיעה הארץ כנתבעת בתובענה. לא למותר לציין בהקשר זה, כי בכתב הערעור אותו הגיש המערער לבית משפט זה משיג הוא, בין היתר, על קביעת הערכאה הדיונית לפיה הארץ לא הייתה צד לתובענה. משכך, ביום 6.5.2015 הוריתי כי הטיפול בהליך יימשך כסדרו.
ביום 9.6.2015 הגיש המערער בקשה למחיקת הארץ מן הערעור. ביום 11.6.2015 דחיתי את בקשת המחיקה, וזאת על רקע עמדת המערער עצמו - עליה חזר גם בבקשת המחיקה - לפיה הארץ הייתה צד להליך אשר התנהל בבית המשפט המחוזי, ובשים לב להוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. או אז הגישה הארץ את הבקשה שלפניי, בגדרה מבקשת היא כי אורה על מחיקתה מן הערעור. לטענת הארץ, היא לא הייתה צד לתובענה בבית המשפט המחוזי ועל כן לא ניתן היה לצרפה כצד להליך דנן אלא על דרך של הגשת בקשה מתאימה בהתאם לתקנה 425 לתקנות האמורות.
בתגובתו לבקשה ציין המערער, כי הוא מתנגד למחיקתה של הארץ מן הערעור אך מסכים לכך שהיא לא תיטול חלק פעיל בהליך ושהערעור יעסוק בהשגה על ההחלטה לסלק את התובענה על הסף. ביום 19.7.2015 בקשתי מן המערער להסביר את השינוי שחל בעמדתו ביחס לסוגית המחיקה; וכן להבהיר כיצד מתיישבת הסכמתו שהארץ לא תיטול חלק פעיל בהליך עם העובדה שהוא משיג, בין היתר, על קביעת בית המשפט המחוזי לפיה הארץ לא הייתה צד לתובענה. בתגובה הבהיר המערער, כי אכן יש צורך בהשתתפותה הפעילה של הארץ בהליך על מנת שתוכל להשמיע את טענותיה בעניין זה, ואף ציין כי במחשבה שנייה הגשת בקשת המחיקה מטעמו הייתה מוטעית.
בחנתי את בקשת המחיקה שלפניי ואין בידי להיעתר לה.
כפי שעולה בבירור מן האמור לעיל, הצדדים חלוקים ביחס לשאלה האם יש לראות את הארץ כמי שצורפה כצד להליך בערכאה הדיונית אם לאו. זאת ועוד, המערער משיג על קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה הארץ לא צורפה על ידו כצד להליך, תוך שהוא מפנה בעניין זה לכתב התביעה אותו הגיש (כאמור לעיל). בנסיבות אלה, ועל מנת לאפשר למערער למצות את טענותיו הערעוריות בנוגע לשאלת צירופה של הארץ להליך הדיוני, כמו גם לאפשר לערכאת הערעור להכריע במכלול הסוגיות שעל הפרק - דומני כי אין מקום להורות על מחיקתה של הארץ מן ההליך וזאת מבלי שאביע עמדה כלשהי לגופה של הסוגיה. ודוק: להכרעה בשאלת היותה של הארץ צד לתובענה אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי עשויות להיות נפקויות שונות, וזאת בפרט בשים לב לאמור בפסק הדין ולפיו "...לא מן הנמנע שהעיתון (הארץ - ג'ל') הוא בעל ריבו האמיתי של התובע (המערער - ג'ל')" (פיסקה 7 לפסק הדין, וראו גם את האמור בפיסקה 8 לפסק הדין).
אוסיף, כי לא נעלמה מעיניי האסמכתא אשר נזכרה בפיסקה 12 לבקשת המחיקה (ע"א 3906/07 אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים בע"מ (4.11.2007); ערעור על החלטה זו נדחה על ידי כב' השופטת א' חיות ביום 23.3.2008 בגדר בש"א 9687/07 (להלן: פרשת טופז )), ואולם דומני כי ההלכה דשם אינה רלוונטית לנסיבות המקרה שלפנינו. כך, שכן בפרשת טופז לא הייתה מחלוקת על כך שהמשיב אשר ביקש להימחק מן הערעור לא היה צד להליך אשר התנהל לפני הערכאה הדיונית: הוא נמחק מן ההליך בשלב התחלתי של הדיון, ובקשה אשר הוגשה בהמשך לחזור ולצרפו כנתבע - נדחתה. ממילא הייתה הצדקה להורות על מחיקתו מן ההליך הערעורי. בענייננו, לעומת זאת, קיימת מחלוקת בשאלה האם יש לראות את הארץ כמי שצורפה כצד להליך בערכאה הדיונית, ומדובר בסוגיה אשר קיבלה ביטוי בפסק הדין ואשר המערער משיג עליה במסגרת ערעורו.
בקשת המחיקה נדחית איפוא. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
המזכירות תתייק החלטה זו בתיקי השופטים.
ניתנה היום, ו' באב תשע"ה (22.7.2015).
גלעד לובינסקי, שופט
ר ש ם