ע"א 3874/16 יגאל איתן נ. טל נכסים בע"מ

1.בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין החלקי של בית המשפט המחוזי חיפה (השופט ד"ר מ' רניאל ) בת"א 30637-02-15. בקשת עיכוב הביצוע נוגעת אך לרכיב אחד של פסק הדין, והוא הקביעה כי ההסכם שנכרת בין המבקש, יגאל איתן (להלן: יגאל ) למשיבה 2, חברת נחל שרך תיירות ונופש בע"מ (להלן: נחל שרך ) – הריהו בטל ומבוטל.

רקע

2.המשיבה 1, חברת טל נכסים בע"מ (להלן: טל נכסים ) הגישה תביעה נגד המשיב 3, יהושע איתן (להלן: יהושע ), נגד נחל שרך, ונגד אחיו של יהושע, יגאל. עיקרו של הסכסוך הוא בין טל נכסים ובין יהושע וחברת נחל שרך שהייתה בבעלותו, והוא נוגע לתוקפו של הסכם שנכרת בין הצדדים ביום 6.3.2011, המסדיר את זכויותיה של טל נכסים בחברת נחל שרך (להלן: ההסכם ). עיקרו של פסק הדין החלקי עוסק בבירור עובדתי ומשפטי של תוקפו ומשמעויותיו של ההסכם. אמנע מלהיכנס לפרטי הדברים שאינם רלבנטיים לבקשה שלפני. החשוב לענייננו הוא שבית המשפט קבע כי ההסכם תקף, וכפועל יוצא מקביעה זו נקבע (בפסקה 66 לפסק הדין) כי יהושע לא יקבל כל החלטה בחברת נחל שרך ולא יבצע כל פעולה בשם החברה אלא בהסכמת טל נכסים בכתב; וכי מתבטלת כל החלטה שהתקבלה בחברה עד היום בניגוד להוראות ההסכם.

3.לפי הממצאים העובדתיים של בית המשפט המחוזי, לחברת נחל שרך נכס מקרקעין אחד, המשמש להשכרה לאירועים; נכס זה הושכר ליגאל ביום 26.5.2104 למשך שנה, עם אופציות להארכה (להלן: חוזה השכירות ), לאחר שהשוכר הקודם של הנכס פונה ממנו, משום שלא שילם דמי שכירות וגרם לנזקים. הנכס הושכר מחברת נחל שרך ליגאל על-ידי אחיו, יהושע, מבלי שטל נכסים שותפה בהחלטה זו. מפסק הדין עולה, שיגאל השקיע לטענתו סכום כספי ניכר בנכס, ולפי הסכם השכירות השקעה זו תקוזז מדמי השכירות, כך שלא צפויה הכנסה מן הנכס בשנים הקרובות (ראו פסקה 15 לפסק הדין). כאמור, בפסק הדין נקבע כי לפי ההסכם היה על יהושע לקבל את הסכמת טל נכסים בכתב להחלטות בנחל שרך; משכך, קבע בית המשפט המחוזי, כי "אחת מהחלטות אלה היא ההחלטה להשכיר את הנכס לאחיו של הנתבע (יהושע – נ' ס') ,

הנתבע 3 (יגאל – נ' ס') , שהיה צד לדיון. הסכם השכירות עמו בטל ומבוטל, וככל שירצה לשכור את הנכס, ישא ויתן עם החברה, לעריכת הסכם חדש" . על רכיב זה של פסק הדין מוגשת בקשת עיכוב הביצוע שלפני.

בקשת עיכוב הביצוע

4.יגאל מבקש לעכב את ביצוע פסק הדין ככל שהדבר נוגע לקביעה כי הסכם השכירות עמו בטל. לטענתו, סיכויי הערעור להתקבל טובים המה, וזאת בשל כמה טעמים. ראשית, נטען כי במסמך שנחתם בין יהושע לטל נכסים ביום 10.11.2012 הוסמך יהושע לחתום בשם נחל שרך על כל חוזה שיחתם עם כל שוכר פוטנציאלי, ומשכך – אף אם ההסכם מיום 6.3.2011 תקף, הרי שניתנה הסכמת החברה לשכירות. שנית, נטען שההחלטה כלפי יגאל ניתנה באופן אגבי, מבלי לדון בטענותיו. נטען כי בית המשפט המחוזי עצמו פנה ביום הדיונים הראשון לבא כוחו של יגאל ותהה מדוע יגאל נמצא באולם בית המשפט, שכן המחלוקת בין הצדדים אינה דורשת את עדותו, ועקב כך לא הגיע יגאל לשאר ישיבות בית המשפט, וטענותיו לא נשמעו. לגופו של עניין, יגאל חתם על חוזה שכירות עם נחל שרך באמצעות איתן, שהוא נציג ואורגן של החברה, לאחר שהוצג ליגאל שאורגן זה של החברה מוסמך לחתום עמו על החוזה. משכך, יש לקבוע כי מתקיימים בענייננו התנאים לשליחות נחזית, ולפי דיני החברות חתימתו של יהושע מחייבת את החברה. לחלופין, גם אם בחוזה בטל עסקינן היה על בית המשפט לדון בחובת ההשבה של דמי השכירות ששילם יגאל עד כה, לטענתו, ואת ההוצאות שהוציא, וכמו כן לדון בטענות שיש לו על עשיית עושר ולא במשפט, שטל נכסים התעשרה על חשבונו, משהוציא הוצאות רבות לשיפוץ הנכס; וכן בטענות רבות הנוגעות לתום הלב או חוסר תום הלב של טל נכסים ושימוש שעשתה לרעה בזכויותיה.

5.מעבר לטענותיו על אודות סיכויי הערעור, טוען יגאל כי נגרם לו עוול, משום שהשקיע את כל הונו וחסכונותיו שקיבל לאחר פרישתו כקצין מצה"ל בנכס, והוא מקור פרנסתו כעת. נטען כי טל נכסים ידעה על אודות השכרת הנכס ליגאל סמוך לאחר חתימת חוזה השכירות, אולם הגישה את תביעתה הנוכחית רק כעבור שנה. גם אם ייקבע כי חוזה השכירות בטל, הרי שיגאל האמין בתום לב לכך שיהושע חותם עמו על ההסכם כאורגן מוסמך, ועקב כך השקיע השקעות כספיות אדירות בנכס, שעתידות לרדת לטמיון אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין.

6.טל נכסים השיבה תשובתה לבקשה, והיא מתנגדת לה. לטענתה, פסק הדין קובע כי ההסכם בטל מעיקרא ומעולם לא היה בר תוקף, כך שלא ניתן כלל לעכב את ביטולו של הסכם שאינו קיים. משמעות פסק הדין היא שהסטטוס קוו הינו שאין כל הסכם עם יגאל, וממילא כל הפעילות שעשה עד היום נעשתה שלא כדין, וכפועל יוצא אין לו 'נזק' או 'אי נוחות' מכך שיפסיק להפעיל את הנכס, שכן כך צריך היה להיות עוד מלכתחילה. ככל שפסק הדין ייהפך בעתיד, לא תהיה כל מניעה מבחינתו של יגאל לשוב ולהפעיל את הנכס, ואין טעם לעכב את הביצוע. לפני יגאל סלולה הדרך תמיד להגיש כל תביעה נגד מאן דהוא בגין נזקים נטענים עקב אי-הפעלת הנכס בתקופת הערעור, ואין מדובר בנזק בלתי הפיך. עוד נטען כי יגאל לא הוכיח את טענותיו לעניין ההשקעות שהשקיע בנכס.

7.באשר לסיכויי הערעור, נטען כי מדובר במקרה מובהק שבו לא תתערב ערכאת הערעור בפסק הדין של הערכאה הדיונית, שכן פסק הדין מנומק היטב ויורד לפרטי הפרטים העובדתיים של הסכסוך. נטען כי מפסק הדין עולה שהאחים יגאל ויהושע עשו יד אחת על מנת לגזול לכיסם את פירות הפעלת הנכס, תוך הפרת ההסכם עם טל נכסים. באשר לטענתו של יגאל כי בית המשפט מנע ממנו להעלות את טענותיו במסגרת הדיון, טוענת טל נכסים כי יגאל החליט מיוזמתו ובאופן מכוון שלא למסור עדות ראשית בהליך, ושלא כטענתו, לא נעשה הדבר עקב פנייתו של בית המשפט אליו אלא בהחלטה מושכלת שקיבל הוא עצמו. הימנעותו מלהעיד במהלך דיוני ההוכחות פועלת לחובתו, והערעור שהגיש אינו אלא ניסיון להשיב את הגלגל לאחור ולנהל מחדש את המשפט.

דיון והכרעה

8.כתבי הטענות שהוגשו במסגרת בקשת עיכוב הביצוע מלאים כרימון במחלוקות עובדתיות ובהאשמות הדדיות, באופן המקשה לדעת אל-נכון במסגרת בקשה זו את העובדות כהווייתן. יגאל צרף לבקשתו תצהיר כללי לפיו "כל האמור בבקשה הנ"ל שתצהיר נסמך אליה אמת" , וקשה אפוא לראותו כתצהיר תקף (ע"א 166/90 אזולאי נ' א"ב, מפעלי תיירות אילת בע"מ , פ"ד מו(5) 344 (1992)). לבקשתו צרף יגאל כמה מסמכים התומכים בחלק מטענותיו העובדתיות, אולם טל נכסים מערערת על אמינותן. במצב דברים זה, אסתמך בעיקרו של דבר על העולה מפסק הדין של בית המשפט המחוזי, ואבחן אם מתקיימים התנאים לעיכוב ביצוע פסק הדין.

9.החלטה בדבר עיכוב ביצוע פסק דין נגזרת מסיכויי הערעור וממאזן הנוחות שבין הצדדים, וזאת כאשר על המבקש מוטל נטל מוגבר להוכיח את טענותיו בהקשרים אלו, שעה שקיימת הכרעה שיפוטית תקפה לחובתו (חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי

382 (מהדורה שלישית, 2012); ע"א 64/16 נג'אר נ' עזבון בכרייה , פסקה 15 וההפניות שם). באשר למאזן הנוחות, סבורני כי זה נוטה לטובתו של יגאל. אין להלום את טענת טל נכסים לפיה משעה שנפסק כי חוזה השכירות בטל מעיקרו, אין ליגאל כל נזק ו'אין את מה לעכב', שהלא קביעה שיפוטית זו היא הקביעה שעל אודותיה מבוקש לערער, כאשר לפי עמדתו של יגאל החוזה עודנו תקף. מאזן הנוחות אינו נגזר מהשאלה הנורמטיבית, הנתונה במחלוקת, אלא מהשאלה העובדתית, קרי – בכמה ינזק המבקש אם לא יעוכב הביצוע, ובכמה ינזק המשיב באם יעוכב. יגאל טוען שהשקיע בנכס סכום כסף רב, ומבקשתו עולה שכבר שילם דמי שכירות כלשהם, ולעומת זאת מעמדת טל נכסים עולה שיגאל טרם שילם כל דמי שכירות (בוודאי שלא הועברו אליה, אף שהיא זכאית למחציתם), והיא חולקת על כך שהוא השקיע סכומי כסף ניכרים בנכס. ברם, טל נכסים אינה חולקת על הטענה המסתברת שהנכס מהווה מקור פרנסה עבור יגאל, ואף מן המסמך החשבונאי המצורף כנספח ט' לבקשה עולה כי הושקעו בנכס סכומים גבוהים. במצב זה, נדמה כי הוצאתו של יגאל מהנכס לתקופת הערעור תגרום לו לנזק רב יותר מאשר הפגיעה שתיפגע טל נכסים מהותרתו בנכס לתקופה זו.

10.באשר לסיכויי הערעור, אין לומר בשלב זה שהערעור נדון לכשלון. פסק הדין מתמקד בתוקפו של ההסכם שבין יהושע וטל נכסים, ואילו הקביעה בעניינו של חוזה השכירות נעשתה באופן אגבי, מבלי שנקבעו לגביו ממצאים עובדתיים חד-משמעיים, ומבלי שנדונו טענות מסויימות בדבר תקפותו, כגון בשל קיומה של סמכות נחזית. בית המשפט המחוזי גם לא דן בזכויותיו האפשריות של יגאל הכרוכות בביטול ההסכם, שלהן הוא טוען. יתכן שהמקום הראוי לבירורן של חלק מטענות אלו הוא במסגרת הליך נפרד שיכול יגאל לנקוט בו נגד נחל שרך או יהושע, אולם למצער חלק מן הטענות הללו היו צריכות, לכאורה, להתברר בערכאה הדיונית. ודוק: אינני קובע כל עמדה באשר לטענות לגופן, אולם נדמה שעצם העובדה שפסק הדין קובע באופן סופי שחוזה השכירות בטל מעיקרו, בלא לדון בטענותיו של צד לחוזה, מלמדת על סיכויים מסויימים לערעור. לעניין קביעתי זו, אינני צריך להכריע באשר לנסיבות העובדתיות שגרמו לכך שיגאל לא נשמע לפני בית המשפט, הגם שטענותיו בעניין זה – שאינן מעוגנות בפרוטוקול הדיון – מעוררות שאלות. זאת, משום שטענת טל נכסים לפיה ויתר על מתן עדות ראשית מיוזמתו, אינה שוללת את זכותו לטיעון משפטי באשר לתחולת חוזה השכירות החתום על-ידו, ואת חובתו של בית המשפט לדון בטענות אלו בטרם יחרוץ את דינו של חוזה השכירות. בית המשפט המחוזי לא התייחס במפורש לטענות אפשריות של יגאל, או לכך שהלה נמנע מלהעלותם, ומשכך נדמה אפוא שאין מדובר בערעור חסר סיכוי.

11.בהתחשב בנסיבות אלו, לפיהן מאזן הנוחות נוטה לטובתו של יגאל אף בהתקיימותה של עמימות עובדתית מסוימת, וכי הערעור אינו חסר סיכוי על פניו – סבורני כי יש לקבל את הבקשה ולעכב את ביצועו של פסק הדין בהיבט המבוקש. עד להכרעה בערעור יראו את חוזה השכירות כתקף (וזאת מבלי לנקוט עמדה במחלוקות אפשריות בין הצדדים לעניין תשלום דמי השכירות).

המבקש מצדו יפקיד בקופת בית המשפט בתוך שבוע-ימים סך של 30,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית.

12.בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות בבקשה זו.