פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
4027/14 - ב'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערערים:
1. אלפסי 15 בע"מ
2. דותן שמיר הלברייך
3. ראובן ישראלי
נ ג ד
המשיב:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
בקשה לפטור מעירבון
החלטה
לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון (35,000 ₪) , ולחלופין – לקביעת "ערובה אחרת" בדמות בית המגורים של המערערים המשועבד לטובת המשיב, או למצער להפחתת סכום העירבון. הבקשה הוגשה בגדרי ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת א' כהן ), שדחה את בקשת הרשות להתגונן שהגישו המערערים בזיקה לתביעה בסדר דין מקוצר שהגיש נגדם המשיב בגין הלוואה שניתנה למערערת 1.
עיינתי בבקשה, כמו-גם בתגובתו של המשיב, ובאתי לכלל מסקנה כי אין מקום לפטור את המערערים באופן מלא מהפקדת עירבון, אך ראוי להפחית את סכום העירבון שנקבע.
על בעל-דין המבקש פטור מהפקדת עירבון, תוך חשיפת בעל-הדין שכנגד לסיכון כי יתקשה לגבות את הוצאותיו (אם ייפסקו לו הוצאות), לעמוד בשני תנאים מצטברים: האחד , הוכחה של חוסר יכולת כלכלית להפקיד את העירבון (לרבות באמצעות הסביבה הקרובה); והשני , קיום סיכויים טובים להליך. יצוין, כי תנאים אלה יפים גם במקרה שבו מבוקש להמיר את העירבון בבטוחה אחרת, אשר אינה שוות-ערך לעירבון במזומן או בערבות בנקאית מבחינת הוודאות, הזמינות ונוחות המי מוש
(למשל – שעבוד של נכס).
על-מנת לעמוד בתנאי הראשון (הוכחת חוסר יכולת כלכלית), נדרש מבקש הפטור להניח לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית לגבי מצבו הכספי ויכולותיו לגייס את סכום העירבון (ראו בש"א 4807/11
מזרחי נ' פקיד שומה פתח-תקוה (29.6.2011)). בענייננו, לא מצאתי כי המערערים עמדו בנטל זה באופן מלא.
אמת, המערערים מציגים נתונים ומסמכים מסוימים המצביעים על מצב כלכלי שאינו מן המשופרים. בין היתר נטען בבקשה כי על כתפיהם רובצים חובות גדולים; כי מתנהלים נגדם הליכי הוצאה לפועל; כי עסקיהם ספגו נזקים כבדים והם מתפרנסים כיום אך ורק מהפעלת חנות רהיטים; וכי נסיבותיהם האישיות, לרבות בפן המשפחתי והרפואי, קשות הן. עוד נטען, כי אין בבעלותם של המערערים 2 ו-3 חשבון בנק אישי וכי כל ענייניהם הפיננסיים מתנהלים באמצעות חשבונה של המערערת 1. מעיון בתדפיס התנועות שצורף עולה כי חשבון זה מצוי ביתרת חובה גבוהה למדי.
עם זאת, לא שוכנעתי כי אין למערערים יכולת לגייס סכום-כסף לשם הפקדת עירבון בהליך זה. כך למשל, המערערים שילמו את סכום האגרה בהליך זה, ולהבנתי גם בהליכים אחרים, במלואו, ולא ביקשו פטור. יצוין, כי המערערים מציינים בבקשה כי פנו לבית המשפט קמא בבקשה לתיקון הבקשה לרשות להתגונן "כנגד פסיקת הוצאות לטובת המשיב". מכאן לכאורה שיש למערערים מקורות כספיים מסוימים לתשלום הוצאות (וממילא גם להפקדת עירבון). זאת ועוד, הנתונים המפורטים בבקשה בנוגע למצב הכלכלי אינם מלאים, ולמעשה אין לגזור מן הבקשה תמונה מלאה, מבוססת ומדויקת לגבי הוצאותיהם של המערערים, מקורות מחייתם ומצב עסקיהם. יתרה מכך: המערערים טוענים כי חרף מאמציהם לא עלה בידם לגייס את סכום העירבון בעזרת קרובים וידידים, אולם טענה זו אינה נתמכת במסמכים (ראו בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (3.10.2011); בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)).
אזכיר, כי המערערים ביקשו לחלופין להפחית את העירבון, והציעו את הסכום 5,000 ₪. אלא שסכום מוצע זה הוא נמוך במיוחד בהליך של ערעור אזרחי. מנגד, לא נעלמה מעיני החלטתה של כבוד השופטת חיות מיום 29.6.2014, שלפיה התקבלה בקשתם של המערערים לעיכוב ביצוע, תוך שצוין כי סיכויי הערעור "אינם מבוטלים". לבסוף אתייחס לנושא החלופה המוצעת: בית המגורים המשועבד לטובת המשיב. נכון הדבר כי שוויו של בית המגורים – כפי שצוין בהחלטתה הנ"ל של כבוד השופטת חיות – עולה ככל הנראה על סכום החוב, אולם ברור כי בטוחה זו אינה שוות-ערך לעירבון במזומן או בערבות בנקאית, מה גם שהמשיב בתגובתו מציין כי המערערים הגישו לבית המשפט המחוזי תובענה לביטול השעבוד (ה"פ 36378-06-14).
כל אלה, בצירוף מעמדם היחסי של הצדדים וסכום ההוצאות שנפסק בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 7.4.2014, הובילוני לכלל מסקנה כי במקרה זה האיזון הראוי מצוי בקביעות עירבון בשיעור מתון של 10,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין), שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה.
ניתנה היום, כ"ט בתמוז תשע"ד (27.7.2014).
גיא שני, שופט
ר ש ם